מחממים מנועים: עמותת SpaceIL מתקרבת צעד נוסף לנחיתה על הירח ורוכשת מערכת הנעה לחללית

בחוזה שנחתם השבוע במפעל מל"מ של התעשיה האוירית, סוכמה רכישתו של הרכיב החיוני ביותר בחללית הישראלית הראשונה שתנחת על הירח, לקראת סוף שנת 2015
עלותה המשוערת של מערכת ההנעה, הכוללת את ארבעת מיכלי הדלק ואת מנועי החללית, היא מספר מיליוני דולרים. מדובר בעוד התקדמות משמעותית בשלב המימוש החומרתי, שבו עוברים מתכנון לביצוע מעשי. למעשה, בכך קורמת החללית 'עור וגידים'. מרגע החתימה על החוזה, תהליך הייצור של חלקי מערכת ההנעה והרכבתם (אינטגרציה) צפוי להסתיים תוך כשנה וחצי.
מערכת ההנעה היא החלק המשמעותי ביותר מבין רכיבי החללית, הן בפונקציה החיונית שהיא ממלאת והן מבחינת מימדיה. היא מהווה כ-80% מהחללית: מערכת ההנעה, על ארבעת מיכלי הדלק שבה, בעלת משקל כולל של כ- 90 ק"ג (כשהמיכלים מלאים). מיכלים אלה צריכים להספיק למרחק העצום עד הירח: כ-384,000 ק"מ. משקלה הכולל של החללית בהמראה יהיה כ 140 ק"ג סה"כ. מהנדסי SpaceIL עמלים על הפחתת משקל החללית ככל הניתן, עד למקסימום של כ- 40 ק"ג, "משקל יבש" (ללא דלק) שיישאר על קרקע הירח אחרי הנחיתה.
החללית של SpaceIL מתוכננת כחללית הקטנה ביותר להגיע לירח. גודלה הכולל הוא של כ- 96*72*72 סנטימטר (בעת שיגור). משקלה אחרי אובדן הדלק בדרך, כאמור, יהיה כ-40 ק"ג בלבד בנחיתה. בכך שואף צוות SpaceIL להוכיח יכולת חדשנית במזעור טכנולוגיות ובבניית חלליות קטנות וחכמות, שעלותן היא כעשירית מעלות חלליות מוכרות.
רכיב משמעותי נוסף שכבר פותח במשותף עם תע"א, הוא מחשב המשימה. כמו כן,תצויד החללית גם במצלמות, שישדרו תמונה פנורמית וצילומי וידאו של הנחיתה.
החללית של SpaceIL הינה ייחודית ופורצת דרך לעומת קודמותיה בעולם ומתחרותיה בתחרות Google Lunar X Prize, וזאת בשל גודלה המזערי והפיתוחים הטכנולוגיים המתקדמים המשולבים בה. חלקן של הטכנולוגיות פותחו במיוחד ע"י הצוות לצורך המשימה, לדוגמה: SLAM- חיישן אופטי בפיתוח מקורי של SpaceIL שנועד לניווט בזמן הנחיתה על פני הירח, בדומה לGPS, עם רגישות למרחק של החללית מפני הקרקע.
על מנת לצאת מהאטמוספירה, החללית של SpaceIL תחבור לשיגור מתוכנן של לוויין מסחרי. בימים אלה נמצאת העמותה במגעים עם מספר חברות שיגור ברחבי העולם. השיגור יכניס את החללית למסלול גבוה מסביב לכדור הארץ, ואז היא צפויה להתנתק מהלוויין ולהמשיך לנווט באופן עצמאי את הדרך הארוכה עד לנחיתה על הירח. ד"ר ערן פריבמן, מנכ"ל SpaceIL: "מערכת ההנעה, המצטרפת למחשב המשימה שכבר נרכש ביוני 2013, הופכת את בנייתה הפיזית של החללית למוחשית מתמיד".
במעמד חתימה החוזה נכחו מנהל מפעל מל"מ המארח, יואב תורג'מן וחברי ההנהלה, כמו גם ראש סוכנות החלל הישראלית, מנחם קדרון. מטעם SpaceIL נכחו: יו"ר הבורד הציבורי ינקי מרגלית, התורם הגדול ביותר של העמותה מוריס קאהן, מנכ"ל SpaceIL ד"ר ערן פריבמן, נציג המייסדים יהונתן ויינטראוב ומנהל הפרוייקט רונן זילברשטיין.


על עמותת SpaceIL
SpaceIL היא עמותה ללא כוונות רווח, הפועלת להנחתת החללית הישראלית הראשונה על הירח. מטרת SpaceIL היא להעניק השראה ולעודד דור שלם של צעירים לבחור במקצועות מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה- אבני היסוד של "אומת הסטארט- אפ" הישראלית. העמותה נוסדה ב- 2011, כששלושה מהנדסים ישראליים נענו לאתגר התחרות הבינלאומיתGoogle Lunar X-Prize : מרוץ מודרני עולמי להנחתת חללית בלתי מאוישת על הירח. SpaceIL היא המתחרה הישראלית היחידה בתחרות. השיגור מתוכנן לסוף שנת 2015. העמותה נתמכת על ידי קשת רחבה של שותפים ותומכים, כמו: התעשיה האוירית ותעשיות החלל הישראליות, האקדמיה ותאגידים עסקיים. הצוות, המתבסס בעיקר על פעילות מתנדבים, מחויב להקדיש את כספי הפרס הפוטנציאליים לטובת קידום המדע והחינוך המדעי- טכנולוגי בישראל.
למידע נוסף על העמותה לחץ כאן
אודות התעשייה האווירית
התעשייה האווירית (Aerospace & Defense) מובילה בישראל בתחומי החלל, האוויר, הים והיבשה. החברה זוכה להכרה בינלאומית בפיתוח טכנולוגיות תעופה וחלל בתחום הצבאי-בטחוני והאזרחי כאחד. התעשייה האווירית (תע"א) עוסקת בפיתוח, תכנון וייצור מטוסי מנהלים ומכלולי מטוסים – צבאיים ואזרחיים,פיתוח וייצור כלי טיס בלתי מאוישים, מערכות נשק וחימוש, מערכות אלקטרוניות, אלקטרואופטיות ואחרות, ומסיבה מטוסי נוסעים לתצורת מטען או תדלוק ותחזוקת מטוסים.
התעשייה האווירית הינה "בית מערכות החלל" של מדינת ישראל. התעשייה האווירית שיגרה בהצלחה לחלל, עד-כה, 14 לוויינים, הכוללים לוויני צילום אופטי, לוויני צילום מכ"מי ולוויני תקשורת. בימים אלה בונה התע"א 5 לוויינים נוספים, המתוכננים לשיגור בשנים הקרובות. לווין התקשורת הישראלי הראשון, עמוס 1, אשר שוגר ב 1996 ותוכנן לאורך חיים של 10.5 שנים, סיים את חייו ב 2012 לאחר 16 שנות פעילות מוצלחות.
למידע נוסף ולתמונות של לוויין התקשורת עמוס 4 ניתן לפנות לאתר הFTP: ftp://ftpd.iai.co.il/
ולאתר של החברה: http://www.iai.co.il/22031-HE/homepage.aspx