האינפלציה ב-12 החודשים הבאים צפויה לנוע בקירוב לאמצע יעד יציבות המחירים

אגף הכלכלה מתוך: סקירות תקופתיות
האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עלתה ב-1.9% בהובלת מחירי הדיור והמזון

מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר ירד בשיעור של 0.4%. המחירים במרבית קבוצות הצריכה הראשיות המרכיבות את מדד המחירים ירדו בחודש נובמבר, בעיקר מסיבות של עונתיות. מחירי הדיור, אשר משקלם מהווה כ-26% מסל התצרוכת הכולל של משקי הבית, ירדו בשיעור של 0.3%. סעיף שירותי הדיור, המבוסס על מחירי שכר דירה של חוזים מתחדשים ומהווה מרכיב מרכזי במדד הדיור, נוטה לרדת בחודשי החורף על רקע ההאטה בתנועת השוכרים בתקופה זו של השנה. בראיה ארוכת טווח, ניתן לראות כי ב-12 החודשים האחרונים עלו מחירי שירותי הדיור בשיעור של כ-4%, מדובר בקצב עליית המחירים הגבוה ביותר ב-15 החודשים האחרונים. להערכתנו, מחירי שכר הדירה ימשיכו לעלות ויהוו גורם דומיננטי בהתפתחות מדד המחירים לצרכן ב-12 החודשים הבאים על רקע המשך עליית מחירי הדירות והפער הגדול שנפתח בשנים האחרונות בין עליית מחירי הדירות ועליית מחירי השכירות, ייתכן ועקב גידול בגביית המס על הכנסות משכר דירה.

19122013 1 כלכלני לאומי: האינפלציה ב 12 החודשים הבאים צפויה לנוע בקירוב לאמצע יעד יציבות המחירים

אחד הסעיפים אשר הפתיע בעוצמת הירידה הוא סעיף המזון (ללא ירקות ופירות), המהווה כ-14% מסל הצריכה. מחירי המזון ירדו ב-0.7% בחודש נובמבר לאחר חמישה חודשים רצופים בהם חלו עליות מחירים. בעת הנוכחית לא ניתן לקבוע האם נבלמה מגמת עליית המחירים, אולם קיימת סבירות כי הלחצים להמשך עליה במחירי המזון יפחתו בחודשים הבאים על רקע הירידה במחירי ייצור מזון במחצית השנייה של השנה והמשך מגמת ירידה במחירי התשומות בענף החקלאות, בין היתר, על רקע הירידה במחירי הסחורות החקלאיות והנפט, ומגמת תיסוף השקל בשנה האחרונה.

ירידה בולטת נוספת חלה במחירי הירקות אשר ירדו בשיעור חד של 8.1% וגרעו מהמדד כ-0.11 נקודות האחוז. יש לציין כי הירידה החדה יחסית בחודש נובמבר חלה לאחר שמחירי הירקות עלו בחדות בחודש אוקטובר (11.8%+), בהמשך למגמת עליה במחירים והגיעו בחודש הקודם לרמת שיא של 12 חודשים. יחד עם זאת, לאור מזג האוויר הסוער בשבוע שעבר והנזקים שנגרמו וכללו פגיעה בתשתיות חקלאיות ובחממות והצפת יבולים, עשוי להיווצר מחסור בחלק מהתוצרת החקלאית, דבר אשר עלול לגרום לעליית מחירים של חלק מהירקות במחצית השנייה של חודש דצמבר ובחודש ינואר.

בסך הכל, ב-12 החודשים האחרונים הסתכמה האינפלציה בשיעור של 1.9%, קרוב למרכז יעד יציבות המחירים של הממשלה (1%-3%). יחד עם זאת, יש לציין כי מחירי הדיור ומחירי המזון לבדם תרמו 1.4 נקודות האחוז למדד המחירים לצרכן בשנה האחרונה, ובנטרול גורמים אלה, קצב עליית המחירים היה נמוך מהגבול התחתון של היעד, דבר המצביע על היעדר לחצי מחירים בחלק ניכר מענפי המשק.

האינפלציה ב-12 החודשים הבאים צפויה לנוע בקירוב לאמצע יעד יציבות המחירים. הריבית הריאלית ירדה ל-0.7%-

במבט קדימה, מדדי המחירים בארבעת החודשים הקרובים צפויים להתאפיין באינפלציה אפסית, בין היתר, עקב סיבות של עונתיות. ב-12 החודשים הבאים האינפלציה צפויה לעלות בשיעור של 1.9%, כאשר הגורם העיקרי אשר צפוי לתרום לעליית המדד הוא העלייה במחירי שכר הדירה. קיימים מספר גורמים פנימיים וחיצוניים נוספים אשר עשויים להשפיע על "סביבת האינפלציה" בטווח הקצר, והם המשך מגמת השיפור בפעילות הריאלית בעולם, התפתחויות במחירי הסחורות החקלאיות בעולם, ומגמת שער החליפין האפקטיבי.

19122013 2 כלכלני לאומי: האינפלציה ב 12 החודשים הבאים צפויה לנוע בקירוב לאמצע יעד יציבות המחירים

יש לציין כי בעת האחרונה עלו ציפיות האינפלציה ל-12 החודשים הבאים, הנגזרות משוק אגרות החוב הממשלתיות, וכעת הן עומדות על 1.7% לעומת 1.3% בסוף החודש הקודם. העלייה בציפיות האינפלציה נבעה, בין היתר, מפרסום נתונים כלכליים חיוביים, בעיקר בקרב המדינות המפותחות, ובראשן ארצות הברית. ההתפתחויות החיוביות והעלייה באופטימיות הובילו לעליה מסוימת במחירי הסחורות בעולם בחודש האחרון.

כתוצאה מהעלייה בציפיות האינפלציה חלה ירידה בריבית הריאלית לרמת שפל מאז חודש מרץ האחרון (0.7%-). רמה זו משקפת מדיניות מוניטארית מרחיבה למדי, ועשויה להגביל את מרחב התמרון של בנק ישראל אם יבחר למקד את מדיניותו המוניטארית בעתיד הקרוב בתמיכה בצמיחה. זאת, על רקע סיכוני הצמיחה הנובעים, בין השאר, משחיקה ברווחיות היצואנים על רקע מגמת התיסוף של השקל.

עליה מסוימת בפעילות היצוא בחודשים האחרונים. התאוששות בכלכלה הגלובאלית עשויה לתמוך במגמת שיפור ביצוא

בחודש נובמבר הסתכם יצוא הסחורות ב-4.1 מיליארד דולר (נתון מנוכה עונתיות, וללא אוניות, מטוסים ויהלומים). יש לציין כי במקביל לפרסום של נתוני היצוא לחודש נובמבר, הלמ"ס עדכנה את נתוני היצוא בחודשים האחרונים כלפי מעלה. למרות שבחודש נובמבר חלה ירידה מתונה של 1.5% ביחס לחודש קודם, בחינת הנתונים על פני טווחי זמן ארוכים יותר, המנטרלים השפעות של תנודתיות קצרת טווח, מעידים על התאוששות מסוימת בפעילות היצוא בחודשים האחרונים לאחר הירידה בפעילות ברבעון השני ובחלק מהרבעון השלישי. בסך הכל, ב-11 החודשים הראשונים של השנה צמח יצוא הסחורות בשיעור (דולרי) של 4.6%, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. השיפור בפעילות בעת האחרונה נובע בעיקר מהשיפור בפעילות הגלובאלית בעולם ובקרב שותפות הסחר העיקריות של ישראל.

19122013 3 כלכלני לאומי: האינפלציה ב 12 החודשים הבאים צפויה לנוע בקירוב לאמצע יעד יציבות המחירים

ענפי היצוא המתאפיינים בשיפור בפעילות כוללים את ענפי יצוא מחשבים ויצוא מוצרי אלקטרוניקה, יצוא התרופות (גידול בפעילות חודש שלישי ברציפות), וכן יצוא מוצרי מתכת. מנגד, מספר קבוצות סחר ממשיכות להתאפיין בחולשה בפעילות, ביניהן יצוא כימיקלים ויצוא של ציוד חשמלי.

במבט קדימה, המגמה בפעילות היצוא תושפע בטווח הקצר בעיקר מהתפתחויות בכלכלה הריאלית במדינות המפותחות. בחודשים האחרונים אנו עדים למגמה חיובית בביקושים לסחורות ישראליות מארה"ב והאיחוד האירופי על רקע שיפור מסוים בפעילות הריאלית בכלכלות אלה. המשך התאוששות כלכלית בקרב שותפות הסחר העיקריות של ישראל יתמוך במגמה חיובית ביצוא. מנגד, אחד מגורמי הסיכון אשר עשויים להכביד על ענפי היצוא הוא מגמת תיסוף השקל, אשר עשויה להימשך על רקע המשך מגמה של השקעות ישירות נכנסות בהיקפים גבוהים על ידי תושבי חוץ והעודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים. להערכתנו, פעילות היצוא תצמח ב-2014 אך בשיעור נמוך מהממוצע ארוך הטווח של קצב הגידול וזאת בהתאם לקצב ההתאוששות של המדינות המפותחות ופעילות הסחר הבינלאומי.

מהן המסקנות וההמלצות העיקריות של קרן המטבע הבינלאומית בנוגע למדיניות המוניטארית והפיסקאלית בישראל?

קרן המטבע הבינלאומית ("IMF") הגישה לבנק ישראל ומשרד האוצר סיכום של הדו"ח הראשוני אודות כלכלת ישראל לשנת 2013. קובעי המדיניות בישראל נוטים לייחס לדו"ח ה-IMF משקל רב בקבלת החלטותיהם, ועל כן חשיבותו רבה. להערכת ה-IMF, מדיניותו המוניטארית המרחיבה של בנק ישראל בעת הנוכחית הינה מוצדקת, והעלאת ריבית בעת הזו עשויה לתמוך בהמשך מגמת ייסוף של השקל ולהחמיר את מצבם של היצואנים. מצד שני, ה-IMF הביע חשש מפני סביבת ריבית נמוכה אשר עלולה להזין עליות נוספות במחירי הדיור, לאחר שב-12 החודשים האחרונים אלה עלו ב-8.6% וב-78.5% ב-6 השנים האחרונות (ע"פ סקר מחירי הדיור). על כן, ובמידה ותימשך עליית מחירי הדיור, ה-IMF מציע להגביל את גודל המשכנתאות ולהעלות באופן זמני את מס הרכישה על דירות להשקעה. במקביל, מציע ה-IMF להקל את ההגבלות על צד ההיצע, אשר להערכתנו תרמו באופן משמעותי לעליות המחירים בשנים האחרונות, ולהגדיל את התחלות הבניה. בצד הפיסקלי, ה-IMF מעריך כי תהיה נחוצה התאמה פיסקלית כדי לעמוד ביעדי הגירעון לשנת 2015 ואילך וכדי להוריד את החוב הציבורי. התאמות אלה כוללות צמצום הגידול בהוצאות לצד הגדלת בסיס המס (ביטול פטורים ממס, הגדלת המסים העקיפים והנהגת מסים חדשים).