הריבית במשק עשויה לרדת בחודשים הקרובים – צפויה להתחיל לעלות במחצית השנייה של 2014

כלכלני לאומי בסקירה הרבעונית של "מבט לאומי"
ב-2014 צפוי לחול שיפור בפעילות היצוא עקב המשך מגמת ההתאוששות בכלכלה העולמית, וגידול בהשקעות על רקע ההתפתחויות בתחום הגז הטבעי

כלכלני לאומי פרסמו היום את מהדורת "מבט לאומי" לחודש דצמבר 2013. להלן תמצית הנושאים המופיעים בגיליון:
התפתחויות כלכליות שוטפות (מאקרו מקומי)
• המשק הישראלי צמח ברביע השלישי של 2013 בשיעור מתון של 2.2% (במונחים שנתיים), על רקע הירידה החדה בפעילות היצוא. במבט קדימה, קצב הצמיחה השנתי צפוי להישאר יציב לעומת אשתקד, ולהתמתן במקצת בשנה הבאה עקב ההאטה הצפויה בצמיחה של הצריכה הפרטית. כמו כן, אנו צופים כי ב- 2014 יחול שיפור בפעילות היצוא עקב המשך מגמת ההתאוששות בכלכלה העולמית, וגידול בהשקעות על רקע ההתפתחויות בתחום הגז הטבעי.
• מתחילת השנה הסתכם הגירעון המסחרי ב- 0.4 מיליארד דולר, ומשקף ירידה של 83% לעומת הגירעון בתקופה המקבילה אשתקד. להערכתנו, הגירעון המסחרי עשוי לקטון במהלך 2014. ירידה זו עשויה לגרום לעליית העודף בחשבון השוטף ולתמוך בהגברת הלחצים התומכים בתיסוף השקל.
• האינפלציה עלתה ב- 12 החודשים האחרונים בשיעור של 1.8% (נכון לנתוני מדד אוקטובר). מדובר בקצב מתון אשר עשוי להצביע על חולשה מסוימת בביקושים המקומיים. ב- 12 החודשים הבאים, האינפלציה צפויה להסתכם ב- 1.6%. ירידה אפשרית במחירי הנפט, על רקע הירידה במתיחות הגיאו-פוליטית במזה"ת והסכם הגרעין בין איראן ומדינות המערב, והמשך מגמת הירידה במחירי הסחורות בעולם, עשויים להגביל את קצב עליית המחירים.
• ריבית בנק ישראל הנוכחית, העומדת על 1%, משקפת ריבית ריאלית שלילית, ומעידה על מדיניות מוניטארית מרחיבה מאד. להערכתנו, המדיניות המוניטארית המרחיבה צפויה להימשך, והריבית אף עשויה לרדת בחודשים הקרובים עקב הצמיחה המתונה במשק, הלחצים לתיסוף השקל, וסביבת האינפלציה הנמוכה, המאפשרת לבנק ישראל למקד את מדיניותו בתמיכה ביצואנים ובצמיחת המשק. במבט לטווח ארוך יותר, אנו מעריכים כי הריבית עשויה להתחיל לעלות במחצית השנייה של 2014.
התפתחויות כלכליות בעולם
• ארה"ב: למרות המתחים הפוליטיים בארה"ב, ו"השיתוק" אליו נכנסה הממשלה בחודש אוקטובר, נתוני הצמיחה של הרביע השלישי הפתיעו לטובה. התוצר המקומי הגולמי של ארה"ב צמח ברביע השלישי של השנה ב- 3.6%, זאת בהשוואה לתחזית הצמיחה שעמדה על 2% בלבד. גם נתוני שוק העבודה מפתיעים לטובה בעת האחרונה; בחודש אוקטובר נוספו למעלה מ-200 אלף משרות חדשות בארה"ב.
• בחודש ספטמבר, הפתיע הבנק המרכזי של ארה"ב ובחר להמשיך את תוכנית ההרחבה הכמותית (QE3) במתכונתה הנוכחית, וזאת למרות הערכות גורפות לתחילת האטה בקצב הרכישות באותו חודש. בחודש ינואר 2014 עתידה ג'נט יילן להחליף את יושב ראש הבנק המרכזי הנוכחי בן ברננקי. בחירתה של יילן, הידועה כתומכת במדיניות המוניטארית המרחיבה הנהוגה בארה"ב בשנים האחרונות, לא צפויה לשנות במידה משמעותית את מדיניות הבנק. לפיכך, נראה כי המדיניות המוניטארית ה"אולטרה מרחיבה" שמנהיג הבנק המרכזי עוד רחוקה מסיומה.
• אירופה: באופן מפתיע, הוריד ה- ECB את ריבית הבנק המרכזי בחודש נובמבר, לשפל חסר תקדים של 0.25%. הורדת הריבית נעשתה על רקע ירידת האינפלציה השנתית באירופה ל-0.7% (הרבה מתחת ליעד האינפלציה העומד על 2%), וציפייה לתקופה ממושכת של אינפלציה נמוכה מהיעד. בעוד הבנק המרכזי מנסה בכל כוחו לפעול למען התאוששות הכלכלה האירופאית, נראה כי לנוכח הבעיות המבניות הרבות עמן מתמודדות מדינות האיחוד המוניטארי, יכולתו מוגבלת.
התפתחויות בשוק ההון
• ‏פוליטית, דבר אשר תרם גם לירידה בעלויות הביטוח של אגרות החוב (CDS).

מאמרים נוספים בחוברת מבט לאומי לחודש דצמבר:
הקמת קרן עושר לאומית לישראל כחלק ממערך ההתמודדות עם תיסוף השקל
• סקירה זו מבקשת לדון באופן בו מתמודדים קובעי המדיניות הכלכלית בישראל עם הנושא של התחזקות השקל, המהווה את אחד האתגרים המרכזים במהלך השנים האחרונות. בין היתר, הסקירה מפרטת את הגורמים להתחזקותו של המטבע המקומי, את הכלים בהם נעשה שימוש עד כה כחלק מהניסיון להחלישו, ומספר הצעות היכולות לסייע בהתמודדות העתידית עם הנושא.
• מסר מרכזי במאמר הוא שההתמודדות עם הכוחות הפועלים לתיסוף השקל צריכה לכלול שילוב של מספר כלים ארוכי טווח, לצד המשך השימוש בכלים קצרי טווח (בהיקף מוגבל ולפרקי זמן קצרים), כמו התערבות בשוק מטבע החוץ. כלומר, בניגוד למצב כיום, בו ההתמודדות עם הכוחות הפועלים לתיסוף השקל מבוססת על כלים קצרי טווח, עדיף היה שההתמודדות תכלול רכיב גדל והולך של כלים לטווח הארוך, תוך צמצום החלק היחסי של הכלים לטווח הקצר.

מגמות בשוק האשראי הישראלי
• סקירה זו בוחנת את התמורות המשמעותיות אותן עבר שוק האשראי הישראלי במהלך השנים האחרונות. בין היתר, הסקירה בוחנת את השינויים בהיקף האשראי (על שימושיו השונים) הניתן למגזר העסקי ולמשקי הבית. זאת ועוד, מתבצעת בחינה באשר לתמורות ארוכות הטווח ב"יחס הכוחות" בין הגופים המעניקים אשראי זה, ולסיבות אשר ייתכן והובילו לתמורות אלו .
סקירה של ענף המזון
• מחירי המזון בישראל המשיכו לעלות ב- 12 החודשים האחרונים, וזאת למרות ירידה במחירי סחורות המזון והמשקאות בעולם. את העלייה ניתן להסביר על-ידי הריכוזיות הרבה בשוק המזון בישראל, בעיקר במקטע היצרנים ובמקטע היבואנים.
• פדיון המכירות של ענפי ייצור המזון והמשקאות עלה (כל אחד בנפרד) במהלך תשעת החודשים הראשונים של 2013 בשיעור של כ– 6% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בין הגורמים שהובילו לעלייה ניתן למנות את ירידת מחירי הסחורות בעולם, ואת ייסוף השקל אל מול סל המטבעות שפועל לטובת יבואני המזון.