המשך המגמה של השקעות ישירות במשק והעודף בחשבון השוטף עשויים להמשיך לתמוך במגמת התיסוף של השקל

כלכלני לאומי, אגף הכלכלה מתוך: סקירות תקופתיות
נמשכת מגמת הירידה בגרעון בתקציב עקב עודף בהכנסות ממסים ותת ביצוע בצד ההוצאות

בחודש נובמבר הסתכם הגירעון הממשלתי ב-690 מיליון ₪. מדובר בגרעון נמוך יחסית לממוצע החודשי מתחילת השנה וביחס לחודשים מקבילים בשנים הקודמות. הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים ירד באופן חד יחסית לרמה של 31.7 מיליארד ₪ ביחס לרמתו בחודש הקודם אשר עמדה על 34.3 מיליארד ₪, וזאת בהמשך למגמת הירידה שהחלה ברבעון השני. הירידה בגירעון בחודשים האחרונים נובעת הן מעודף בגביית מסים והן כתוצאה מתת ביצוע בצד ההוצאות, ומשקפת יחס גירעון תוצר של כ-3% וזאת לעומת יעד גירעון שנתי של 4.3% (על פי המדידה החדשה של התוצר).

בסך הכל מתחילת השנה, הסתכמו ההכנסות ממסים ב-219.1 מיליארד ₪, רמה המשקפת עליה בשיעור של 9.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. נכון לנתוני ינואר-נובמבר, הגביה בפועל גבוהה כעת מהתחזית ב-4.7 מיליארד ₪, וזאת, בין היתר, כתוצאה מגביית מסים מעסקאות חד פעמיות, שחלקן אף בוצעו בשנים קודמות וההכנסה מהן הוכרה רק השנה, והעלייה בגביית המסים בשוק ההון על רקע המגמה החיובית בשוק. יש לציין כי בנטרול ההכנסות החד פעמיות, עודף הגביה היה מסתכם בכ-2.6 מיליארד ₪. בנוסף, ההכנסות ממע"מ היו גבוהות בחודש נובמבר בשיעור ריאלי של 35% לעומת נובמבר 2012. הגידול בהכנסות ממע"מ עשוי להעיד על שיפור מסוים בפעילות הצריכה הפרטית, בהתאם למגמות החיוביות המקבלות ביטוי בנתונים של מדדי הפדיון בענפי המסחר ושירותים וברכישות בכרטיסי אשראי זאת לצד השפעות טכניות של עיתוי החגים אשר היו בספטמבר ותקבולי המס בגין תקופה זו אשר התקבלו רק בנובמבר. בצד ההוצאות, כאמור, נרשם תת-ביצוע, לאחר שמתחילת השנה הוצאות של משרדי הממשלה הסתכמו ב-219.6 מיליארד ₪, רמה המשקפת גידול של 5.7% בהשוואה להוצאה בתקופה המקבילה אשתקד, זאת לעומת עליה שנתית מתוכננת של 8.8% בתקציב המאושר לשנת 2013.

12122013 1 כלכלני לאומי: המשך המגמה של השקעות ישירות במשק והעודף בחשבון השוטף עשויים להמשיך לתמוך במגמת התיסוף של השקל

לסיכום, מגמת הירידה בגירעון בתקציב משקפת שיפור במצב הפיסקאלי של המשק, ותרמה ככל הנראה להעלאת אופק דירוג האשראי של ישראל מ"יציב" ל"חיובי" ע"י חברת הדירוג Fitch , והגדילה את הסיכוי להעלאת דירוג בעתיד במידה ומגמת הקיטון בגירעון תימשך. חרף העלייה הצפויה בהוצאות בחודש דצמבר, כמדי שנה, היקף הגירעון בתקציב לשנת 2013 צפוי להיות נמוך באופן משמעותי מרמת התקרה שנקבעה, בסביבות 3 אחוזי תוצר.

יחד עם זאת, לאור הירידה בגירעון והשיפור בהכנסות ממסים, ממשלת ישראל החליטה לאחרונה לבטל את העלאת שיעור מס הכנסה שתוכננה ל-1 בינואר, דבר אשר מפחית את ההכנסות הפוטנציאליות בסך של 3.3 מיליארד ₪. כדי לעמוד ביעד הגירעון לשנת 2014, אשר הינו 3 אחוזי תוצר, תופחת מסגרת ההוצאות לשנת 2014 בסכום דומה, זאת על ידי הפחתה בסעיף הוצאות הריבית (כ-2 מיליארד ₪) והקטנת הרזרבה לעמידה ביעד ההוצאה (כ-1.3 מיליארד ₪). בסקירה הפיסקאלית התקופתית של בנק ישראל, נקבע כי ביטול העלאת שיעור מס ההכנסה עלול להקשות על הממשלה להשיג את יעדי הגרעון גם בשנים 2015-2017 (על פי הנחות צמיחה של 3.1% בהמשך העשור, שנראות שמרניות) וכי נחוץ יהיה להעלות מסים, או להמשיך ולהפחית את תקרת ההוצאות ולצמצם את תוכניות ההוצאה של הממשלה בהתאם.

המשך מגמה של השקעות ישירות במשק והעודף בחשבון השוטף עשויים להמשיך לתמוך במגמת התיסוף של השקל

ההשקעות הישירות של תושבי חוץ בישראל הסתכמו בחודש אוקטובר בהיקף של כ-350 מיליון דולר. בחודשים ינואר-אוקטובר, היקף ההשקעות הישירות הסתכם ב-11.8 מיליארד דולר, במונחים שנתיים (שקולות לכ-4% מהתוצר ב-2013). רמה זו משקפת את היקף ההשקעות הישירות במשק הגבוה ביותר מאז 2007. יש לציין כי היקף ההשקעות הישירות בחודש אוקטובר דווח על ידי מערכת הבנקאות, ואינו כולל דיווחי עסקאות ממקורות אחרים המתפרסמים בדוחות הרבעוניים בלבד. לפיכך, היקף ההשקעות הישירות הסופי הכולל, צפוי להיות אף גבוה יותר. המגמה החיובית בהשקעות הישירות במשק נתמכת בעיקר, אך לא רק, ברכישות אסטרטגיות של חברות מתעשיית ההיי-טק אשר רק חלקן באו לידי ביטוי בנתונים אשר פורסמו עד כה.

להערכתנו, ההשקעות הישירות במשק, אשר הסתכמו ב-8 השנים האחרונות בכ-78 מיליארד דולר, ממשיכות להוות מרכיב דומיננטי בכוחות לתיסוף השקל, זאת לצד העודף ההולך וגדל בחשבון השוטף במאזן התשלומים. שערו הריאלי האפקטיבי של השקל מול סל המטבעות ירד, מבחינת מידת התחרותיות שלו, לשפל של 12 שנים, לאחר שבשנה האחרונה תוסף בשיעור של כ-7% (בדומה לתיסוף של שער החליפין שקל\דולר). המשך מגמת הגידול בהשקעות הישירות, לצד הירידה הצפויה בגירעון המסחרי במהלך 2014, עשויים לתמוך בהמשך לחצי התיסוף של השקל, דבר אשר מגדיל את הסיכונים הנוגעים לצמיחה של המשק, זאת על רקע הפגיעה במגזר היצוא וכן במגזרים המתחרים ביבוא על נתח השוק המקומי.

12122013 2 כלכלני לאומי: המשך המגמה של השקעות ישירות במשק והעודף בחשבון השוטף עשויים להמשיך לתמוך במגמת התיסוף של השקל

הצעדים אשר ננקטו עד כה כדי למתן את התחזקות השקל, כוללים רכישות מט"ח והפחתות של הריבית קצרת הטווח על ידי בנק ישראל, זאת לצורך צמצום פער הריביות (בין ריבית בנק ישראל וריביות של בנקים מרכזיים המייצגים את שותפות הסחר של ישראל, בעיקר של ארה"ב והאיחוד האירופי). אולם, האפקטיביות של כלים קצרי טווח אלה הינה מוגבלת וכרוכה בעלויות גבוהות. להערכתנו, על מנת לבלום את מגמת התיסוף של השקל ולהקטין את סיכוני הצמיחה יש להשתמש גם בכלים ארוכי טווח הכוללים סיוע ממשלתי ממוקד ומתועדף ליצואנים (שיווק, חדירה לשווקים חדשים, השתתפות בעלויות של גידורי מטבע, הטבות מס ועוד) ויוזמה ממשלתית מיידית להתנעת פעילות של השקעות ישירות בחו"ל, אשר עשויה לאזן את השפעת ההשקעות הישירות של תושבי חוץ במשק המקומי.

תושבי חוץ חוזרים להשקיע בשוק האג"ח הממשלתיות

מניתוח תנועות ההון לחודש אוקטובר עולה כי נרשמה עליה בהשקעות הפיננסיות נטו בניירות ערך ישראלים על ידי תושבי חוץ, זאת לאחר מספר חודשים אשר התאפיינו במימושים. היקף ההשקעות הפיננסיות נטו על ידי תושבי חוץ הסתכם ב-416 מיליוני דולרים, מתוכם 211 מיליוני דולרים הושקעו בבורסה בתל אביב, כאשר עיקר ההשקעות התרכזו באג"ח ממשלתיות. ההשקעות באג"ח ממשלתיות הסתכמו בכ-150 מיליוני דולרים, ונתונים ראשוניים לחודש נובמבר מצביעים על השקעות נטו של כ-350 מיליוני דולרים באג"ח ממשלתיות, זאת לאחר שבחודשים מאי-ספטמבר מימשו תושבי חוץ אג"ח ממשלתיות בהיקף של 2.8 מיליארד דולר (מימוש חודשי ממוצע של 560 מיליוני דולרים בחודש). נתוני חודש אוקטובר והנתונים הראשוניים לחודש נובמבר עשויים להעיד על בלימה של מגמת המימושים של אג"ח של ממשלת ישראל, וזאת ככל הנראה על רקע הגורמים הבאים: השיפור בנתונים הפיסקאליים של המשק הישראלי; ירידה אפשרית בסיכונים הגיאו-פוליטיים האזוריים; והערכות לגבי פוטנציאל פגיעה מועט יחסית בשוק איגרות החוב הממשלתי הישראלי בעקבות תחילת תוכנית צמצום רכישות האג"ח על ידי הבנק הפדראלי. המשך מגמה זו, של התגברות תנועות ההון הפיננסיות הנכנסות, תתרום גם כן ללחצים המשמעותיים לתיסוף השקל והדבר מוסיף ומדגיש את הצורך של קובעי המדיניות הכלכלית למצוא חלופות חדשות לטיפול בבעיה זו.

משרות השכיר עלו בשיעור מתון. גידול בהיקף המשרות בשירותים ציבוריים וירידה בהיקף המשרות בתעשייה

היקף משרות שכיר הסתכם ב-3.34 מיליוני משרות ברביע השלישי (נתונים מנוכי עונתיות). נתון זה משקף גידול של 0.4% לעומת הרביע הקודם, ועליה של 1.6% לעומת הרביע המקביל אשתקד. מדובר בקצבי גידול מתונים ביחס לממוצע רב שנתי (שנים 2006-2013) העומד על 3.4%. יש לציין כי מגמת ההתמתנות בקצב הגידול במשרות השכיר החלה באמצע 2010, וזאת לאחר העלייה החדה שחלה במשרות שכיר בשנת 2009 ובתחילת 2010 על רקע ההתאוששות המהירה של המשק הישראלי מהשפעותיו של המשבר הגלובאלי אשר פגע בעיקר בפעילות היצוא, ייצור תעשייתי ופעילות ההשקעות במשק.

12122013 3 כלכלני לאומי: המשך המגמה של השקעות ישירות במשק והעודף בחשבון השוטף עשויים להמשיך לתמוך במגמת התיסוף של השקל

אחד הגורמים העיקריים אשר השפיעו השנה על קצב הגידול המתון במשרות הוא השחיקה ברווחיות היצואנים והתעשיות הקשורות על רקע מגמת הייסוף של השקל בשנה האחרונה. בתרשים משמאל ניתן לראות את הירידה בהיקף משרות שכיר בענף התעשייה ברביע השלישי לעומת הרביע הקודם ולעומת התקופה המקבילה אשתקד. ירידה במספר משרות השכיר חלה גם בענפי התקשורת ושירותי האוכל. מנגד, ניתן לראות בתרשים כי הסקטורים בהם חלה דווקא עליה במשרות השכיר במשרדים ממשלתיים ובסקטורים הפועלים בתחום השירותים הציבוריים, כגון בריאות, חינוך, שירותי תחבורה ודואר.

על פי ההתפתחויות הכלכליות במשק בחודשים האחרונים, אנו מעריכים כי מספר משרות השכיר ימשיך לעלות, אך בקצב מתון. הגורמים העיקריים אשר עשויים לבלום את מגמת ההתמתנות ולשפר את מצב התעסוקה הם גידול בביקושים מחו"ל על רקע המשך מגמת ההתאוששות בכלכלות המפותחות ומהלך ממשלתי חדשני לבלימת התיסוף בשער החליפין של השקל.