ואולי זה יקרה

את פיצוץ בועת האינטרנט, ב-2000, חזו רבים מאוד, והיא אכן התרחשה כצפוי. העיתוי המדויק היה לא ידוע כמובן, אבל המהות הייתה ברורה: חברות בלי הכנסה לא יכולות להיסחר עם מכפילי מאות, וזאת למרות שניסו לשכנע אותנו אז ש"הפעם זה באמת שונה".
גם בועת הנדל"ן האמריקאית, ב-2007, היית תאונה שחיכתה להתרחש. משכנתאות בגובה 120% מערך הנכס, לאנשים שלא יכולים למלא טופס הכנסות, ביחד עם מחירים מאמירים, את זה קשה לפספס. גם כאן העיתוי לא היה בכיסו של אף אחד, אבל המהות כן.


בשני המקרים, למרות זיהוי האנומליה, היה צריך להשתתף במשחק הפיננסי עד שהמגמה פשוט התחלפה. הפעם, ובקשר למשבר הבא שכולם מדברים עליו ללא הרף, התמונה שונה. המהות כל כך קשה לזיהוי שכל צד (האופטימיים והפסימיים) יכול בהחלט למצוא צידוקים גדולים לטענתו.
כל המדינות אשר הנהיגו משטר השחתת המטבע, הדפסה והרחבה, גרעון תקציבי גדל, הריסה מתמדת של מעמד החוסכים, והתעלמות מהשפעות החוב על הדורות הבאים, כל המדינות האלו יכולות לתת לעצמן טפיחה על הכתף, ולהצביע על אפקט עושר גדול (שוקי המניות), אינפלציה נמוכה, צמיחה קטנה אך חיובית, ועקומת תעסוקה משתפרת.
כל המדינות אשר ניסו לשמור על רמה נאותה של יישום כלכלה אוסטרית, ולראות בפרמטרי המקרו המסורתיים ערכים לשמירה, נכוו בצמיחה שלילית, ודפלציה קשה, עם קורטוב של מהומה חברתית קשה. יפן, היא דוגמא בולטת ובוהקת לכך. המעבר מן המחנה השמרני למחנה המרחיב, הנקרא שם "אבה-נומיקס", פשוט מדהים בעוצמתו.
השאלה הגדולה נשארה אם כל קובעי המדיניות שהחליטו ללכת בשביל ההרחבה יימצאו כצודקים, ומושיעים, או שאנו לפני תופעה דומה ל-2000 או 2007, כאשר רק נשאר לברר העיתוי. לדעתי, המערכות כה מסובכות הפעם שהתשובה הזו אינה יכולה להינתן עכשיו, בצורה חד משמעית.
מה שקרה הוא שתופעות הלוואי של המדיניות המרחיבה השתלטו על הכוונות של מיישמי אותה מדיניות, וגורמות להצלחה לא מכוונת, בינתיים. למה הכוונה? הבה ניקח לדוגמא את השילוב המופלא הזה בין הדפסה, וחוסר אינפלציה. איך זה ייתכן? בספרים זה ממש לא קורה.

להמשך קריאה