החיסרון בשיטת ה-DCF

לשיטת ה- DCF מעלות רבות אך היא לוקה בחיסרון אחד עיקרי – חד מימדיות. הערכת השווי ההוגן של חברה, על פי שיטת ה- DCF, מתבססת ברובה על תרחיש אחד בלבד. התרחיש אותו בונה האנליסט על פי השקפתו והבנתו את השוק בו פועלת החברה, האסטרטגיה בה נוקטת ההנהלה ומצבו הפיננסי של התאגיד. לאחר בנייה של מפת SWOT, שיחות אין סופיות עם ההנהלה וניתוח מדוקדק של הדוחות הכספיים, בונה האנליסט את תחזיתו לגבי היקף ההכנסות העתידי של החברה, השינויים הצפויים בהון החוזר, רמת ההשקעות ברכוש קבוע וכיוצ"ב.

על בסיס תחזית זו, מקיש האנליסט את תזרים המזומנים הצפוי מפעילות החברה וגוזר, דרך שיעור היוון, את שווי הפעילות של החברה. חד המימדיות בשיטת ה- DCF לא מאפשר להעריך את שוויה של החברה על פי מספר תרחישי עולם – פרט לשינוי בשיעור היוון והצמיחה הפרמננטית. שיטת ה- DCF לא מאפשרת לגלם בשווי החברה מספר תרחישים רנדומאליים ולקרב את הערכת השווי למציאות המאופיינת בחוסר וודאות. וגרוע מכך, לא ניתן לתת ביטוי לזעזועים חדים במשתנים מאקרו כלכליים כגון, ריבית, האינפלציה, שער החליפין, או מיקרו כלכליים, כגון מחירי מכירה ותשומות.
נכון, במקרים מסוימים – בעיקר בהערכות שווי של חברות העוסקות בפיתוח של מספר מוצרים – תחזית ההכנסות הנה בעצם תוחלת הנגזרת מסכום ההכנסה הצפויה מכל מוצר כפול הסיכוי להצלחתו. מתודה הנפוצה בסקטור הביו-מד. ונכון, מתודת העבודה מחייבת את האנליסט לתת דעתו על סיכונים עסקיים ופיננסים בפעילות החברה ולגלם אותם בשיעור היוון. אך בסופו של דבר, הכל מתכנס לתרחיש אחד בלבד או מספר תרחישים בודדים הנקבעים מראש.
כדי להמחיש את הנקודה, נתבונן בענף בו פועלת סלקום, באסטרטגיה של ההנהלה, ובמבנה הפיננסי של החברה. על אשר התרחש בענף הסלולר אין צורך להרחיב בדיבור. רק נציין, כי בעבר חברות הסלולר פעלו בענף המאופיין בגמישות מחירים גבוהה. כיום, המחיר הנו קשיח ובעיקר כלפי מעלה. כפועל יוצא, נוקטות ההנהלות באסטרטגיה שיווק שירותים בתשלום קבוע. השינוי שהתחולל בסביבה העסקית של סלקום חושף את החברה לסיכון גבוהה הטמון בבטן מאזנה.
נכון לסוף הרבעון השני של 2013, המאזן של חברת סלקום מורכב מחוב של 7,530 מיליוני שקלים, המהווה כ- 92.2% מסך המאזן. לא מעט, אך המלכוד קיים בחוב הפיננסי של החברה העומד על כ 5,650 מיליוני ₪ והמהווה כ 69.1% מסך המאזן – מתוך חוב זה כ- 4,204 מיליוני שקלים צמודים למדד המחירים לצרכן.

להמשך קריאה