כלכלני לאומי: "הריבית עשויה לרדת ברבע אחוז לקראת סוף השנה"

מאת: אגף הכלכלה מתוך: סקירות תקופתיות
ריבית בנק ישראל לחודש ספטמבר נותרה כצפוי ברמה של 1.25%

בנק ישראל הותיר את הריבית לחודש ספטמבר ללא שינוי, כצפוי, ברמה של 1.25%, חודש רביעי ברציפות. קיימים מספר נימוקים להחלטתה של הוועדה המוניטארית. ראשית, שיעור האינפלציה השנתי, במהלך 12 החודשים האחרונים, עלה בחודש יולי לרמה של 2.2%, מעל למרכז יעד יציבות המחירים; אולם, ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון וממוצע תחזיות האינפלציה ב-12 החודשים הבאים על פי החזאים הפיננסיים מעידים על התמתנות בלחצי האינפלציה בטווח הקצר (1.4% ו-1.9% בהתאמה) על רקע הירידה במחירי הסחורות בשנה האחרונה וצפי לירידה בביקושים המקומיים. מכאן, ש"סביבת האינפלציה" עודנה מתונה וקרובה ליעד יציבות המחירים, ובכך מתקיים מצב המאפשר למדיניות המוניטרית לתת משקל רב יותר למצב המשק בקבלת ההחלטה על הריבית.

ריבית בנק ישראל במונחים שנתיים נומינליים | סקירה | לאומי בלוג

כידוע, אחד הגורמים המרכזיים בהחלטות הריבית האחרונות של בנק ישראל היה המגמה של שער החליפין של השקל. בנק ישראל ציין בהצהרת הריבית כי שער החליפין האפקטיבי (סל המטבעות) נותר בסיכום החודש האחרון ללא שינוי. בניגוד למגמה השלטת מזה כשנה, הרי שבימים האחרונים אנו אף עדים לפיחות בשקל הנובע מההתפתחויות הגיאופוליטיות השליליות סביב גבולות המדינה (בעיקר בסוריה). יחד עם זאת, עם חלוף המתיחות הגיאופוליטית, ולאור מידת ההתמדה של הכוחות הכלכליים הבסיסיים לתיסוף, הכוללים גידול בהשקעות הזרות והערכות לגידול בעודף של מאזן התשלומים, תתכן חזרה למגמת התיסוף של השקל הן במונחים נומינליים וריאליים.

ריבית בנק ישראל ומדד שער החליפין הנומינלי אפקטיבי (סל המטבעות | סקירה | לאומי בלוג

בצד הפעילות הריאלית של המשק הישראלי, התוצר המקומי גולמי עלה ברביע השני בשיעור חד יחסית של 5.1%, במונחים שנתיים. עם זאת, עיקר הגידול בתמ"ג נזקף למספר גורמים טכניים וחולפים כמו: גידול בצריכה הציבורית על רקע התחייבויות העבר; עדכון טכני ברכיב היבוא עקב החלפת הדלק המיובא בגז הטבעי המקומי; ועליה בצריכה הפרטית אשר הושפעה, בין היתר, מהקדמת רכישות על ידי ציבור הצרכנים על רקע הציפייה לעליית המסים העקיפים השונים. הקדמה זו של רכישות על ידי משקי הבית עשויה להתקזז בנתוני התוצר ברביעים הבאים ולגרום להתרחבות מתונה בצריכה הפרטית.

החולשה בפעילות ההשקעות בנכסים קבועים ובפעילות היצוא נמשכה גם ברביע השני וצפויה להימשך במחצית השנייה של 2013 על רקע אי הוודאות הכלכלית בארץ ובעולם. בחינת נתוני התוצר למחציות שנה, הממזערת את מידת התנודתיות הקיימת בנתונים הרבעוניים, מעידה על יציבות בפעילות הריאלית, זאת בדומה למסקנות העולות מניתוח המדד המשולב לבחינת המשק. בנוסף, בנק ישראל ציין בהצהרת הריבית כי ניכר שיפור איטי בפעילות הריאלית במשקים המפותחים בעולם ונמשכת ההתמתנות בחלק מהמשקים המתעוררים (מכאן המשך השפעה שלילית על מגזר היצוא הישראלי) וכתוצאה מכך נמשכת המדיניות המוניטארית המרחיבה במרבית המשקים בעולם אשר גם כן תומכת בהמשך מדיניות מרחיבה בישראל.

הריבית עשויה לרדת ברבע אחוז לקראת סוף השנה

במקביל לפרסום החלטת הריבית, החליטה הוועדה המוניטארית כי תחזור לקיים את דיוני הריבית מדי חודש לאחר שבחודש פברואר 2013, הוחלט שלא לקבל החלטות ריבית בסמוך לחגים פסח וסוכות לאור אי הסדירות בנתונים הכלכליים המתקבלים בתקופות אלה ורמת הפעילות הנמוכה (החלטת הריבית הבאה, לחודש אוקטובר, צפויה על כן להתקבל ב-22.09.13). בנק ישראל ציין כי ההחלטה לקיים דיון על הריבית במשק בסוף ספטמבר, נובעת, בין היתר, מאי הוודאות הכלכלית בשווקים העולמיים והצורך במידה רבה יותר של גמישות במדיניות. כידוע, מתגברות ההערכות כי הבנק הפדראלי של ארה"ב עשוי להתחיל את צמצום תכנית ההרחבה הכמותית (Tapering) עוד השנה, דבר אשר עשוי להמשיך ולגרום לתנודתיות רבה בשווקים הפיננסיים ולהשפיע בעיקר על רמות הריביות ושערי החליפין.

להערכתנו, במבט קדימה, התנאים הכלכליים הצפויים להתפתח לקראת סוף 2013 וראשית 2014 עשויים לתמוך אז בהפחתה אחת נוספת של הריבית. הגורמים העיקריים אשר תומכים בהערכה זו הם צפי להתמתנות בקצב הצמיחה במשק על רקע ההתמתנות בפעילות הצריכה הפרטית אשר תושפע מהצמצום הפיסקאלי והירידה באמון הצרכנים, המשך הירידה בהשקעות בענפי המשק, וחולשה בפעילות הייצוא. צפי להיעדר לחצים אינפלציוניים משמעותיים ברביע האחרון של 2013 ובראשית 2014 וחידוש מגמת תיסוף של השקל (עם חלוף הגל הנוכחי של אי-וודאות גיאופוליטית) גם כן תומכים בסיכויים להפחתה של הריבית לקראת ראשית 2014.

המשך מגמת עליה במכירות של דירות חדשות; הריבית הממוצעת על משכנתאות ממשיכה לרדת

בחודש יולי נמכרו 2,234 דירות ביוזמה פרטית וציבורית (נתונים מנוכי עונתיות). רמה זו משקפת קצב שנתי של 26.8 אלף יחידות דיור ושיא מכירות מאז חודש אוגוסט 2012 אשר התאפיין ברמת ביקושים חריגה על רקע הקדמת רכישות של דירות עקב העלאת המע"מ בחודש ספטמבר 2012. המשך העלייה בהיקף המכירות מתרחשת, בין היתר, על רקע רמת הריביות הנמוכה בשוק המשכנתאות בהשוואה היסטורית (ראה/י גרף). גורמים נוספים אשר תרמו למגמת הגידול בביקושים כללו את הצפי להעלאת שיעורי המס על רכישת דירות בחודש אוגוסט, אשר הביאה, כפי הנראה להקדמת רכישה של דירות. בנוסף, נמשכת מגמת העלייה בשכר הדירה כאשר להערכתנו, מגמה זו עשויה להימשך בהמשך השנה וב-2014 כתוצאה ממגוון גורמים ובכך להביא לצמצום הפער שנפתח בשנים האחרונות בין שיעורי הגידול השנתיים של שכר הדירה לבין העלייה במחירי הדיור (ניתן לקרוא על הנושא בהרחבה בסקירת "השבוע במקרו" מה-21.08.13).

נטילת משכנתאות חדשות מבנקים ושיעורי ריבית ממוצעת על משכנתאות | סקירה | לאומי בלוג

על רקע התפתחויות אלה, בחודש יוני נטלו משכנתאות בהיקף של 5 מיליארד ₪ לעומת ממוצע חודשי של 4.4 מיליארד ₪ מתחילת השנה. על רקע הגידול בהיקף האשראי לדיור, העלייה המתמשכת במחירי הדיור, ועל מנת להפחית את סיכוני האשראי של הלווים והבנקים, פרסם בשבוע שעבר המפקח על הבנקים טיוטת הנחיות המגבילות את שיעור ההחזר מההכנסה החודשית של הלווה לרמה של עד 50%, את חלק ההלוואה שניתן בריבית משתנה (שני שליש מסך התמהיל) ואת התקופה הסופית לפירעון ההלוואה (עד 30 שנים). למרות ההנחיות והמגבלות החדשות של בנק ישראל, אשר צפויות להשפיע באופן מסוים, וככל הנראה במתינות, על רמת הביקושים לדיור, צד ההיצע, המושפע בין היתר מהיקף אישורי והתחלות הבניה והמלאי הבלתי מכור, עדיין אינו מספק את הצרכים הדמוגרפיים וההשקעתיים של המשק.

בחודש יולי נמשכה מגמת הירידה במלאי הבלתי מכור של דירות חדשות. רמת המלאי ירדה לרמה של 15,417 בחודש יולי, ומשקפת ירידה של 7.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, דבר אשר תמך (יחד עם הגידול במכירות) בהמשך מגמת ירידה של "חודשי ההיצע" לרמה של 10.1 חודשים בחודש יולי, על פי נתונים מנוכי עונתיות. להערכתנו, רמה זו של חודשי היצע, משקפת תנאים להמשך עליית מחירי דירות.

להערכתנו, מלבד מרכזיותו של צד ההיצע, התפתחות קצב המכירות ושיעורי השינוי במחירי הדיור, יושפעו בטווח הקצר-בינוני, בין היתר מהציפיות לגבי כיוון הריבית, אלטרנטיבות ההשקעה השונות, ובפרט הריבית הריאלית לטווח ארוך במשק, צמיחת המשק ומצב שוק העבודה. במידה ותחול עלייה בהיקפי אישורי והתחלות הבניה בהתאם לצרכי המשק (לכל הפחות 45,000 יח"ד בשנים הקרובות) אזי עשויה לחול התמתנות בכוחות הפועלים לעליית מחירים.