כלכלני לאומי: "הריבית הריאלית של בנק ישראל משקפת מדיניות מוניטרית מרחיבה למדי"

אגף הכלכלה מתוך: סקירות תקופתיות
קצב עליית מדד המחירים לצרכן מצוי בקרבת הגבול התחתון של יעד יציבות המחירים.

מדד המחירים לצרכן עלה בחודש מאי ב-0.1% ומתחילת השנה הסתכמה עלייתו בכ-0.5%. הסעיף הבולט בחודש האחרון אשר הביא לעלייה המתונה במדד היה סעיף התחבורה והתקשורת אשר ירד בכ-1.1% וגרע יותר מ-0.2 נקודות האחוז ובכך מיתן את העלייה החודשית. זאת, על רקע ירידת מחירי הדלק והמשך הירידה בסעיף מחירי הטלפון הנייד. בגרף משמאל ניתן לראות את קצב עליית המדד ב-12 החודשים האחרונים. בחודש מאי, הסתכם קצב זה ב-0.9% והוא מצוי מתחת לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים של 1% עד 3%. מגמת הירידה באינפלציה החלה מאמצע 2012 והיא קשורה במידה רבה לשינויים גדולים במספר סעיפי מדד ספציפיים ולא בהאטה כלכלית של עלות המחייה בישראל; בפרט נדגיש את:הגברת מידת התחרות בענף הסלולאר ובירידת ההוצאות על חינוך (בגלל הרחבת חוק חינוך חינם לגיל 3). מאחר וחלק משינויי המחירים הם בעלי אופי חד פעמי, הרי שבחודשים הקרובים קצב עליית המחירים צפוי לשוב ל"סביבת" מרכז היעד, דהינו לכ-2%. ברמה החודשית, עליות המחירים צפויות להיות מורגשות במיוחד במדדי החודשים יוני-אוגוסט.

הריבית הריאלית של בנק ישראל משקפת מדיניות מוניטרית מרחיבה למדי

חזרתה של "סביבת האינפלציה" בחודשים הקרובים לעבר מרכז היעד צפויה להביא להמשך הירידה בריבית הריאלית הצפויה של בנק ישראל (שהיא הריבית הנומינלית בניכוי הציפיות לאינפלציה הנגזרות משוק ההון). ריבית ריאלית זו צפויה להיות שלילית ברמות שבין של כ-1% . כפי שניתן לראות בגרף, תגובת המדיניות המוניטרית למשבר הכלכלי של 2008-2009, הייתה במתן אפשרות לריבית ריאלית זו לרדת לסביבה שלילית משמעותית של קרוב ל-2% במהלך השנים 2009-2011. החזרה לריבית ריאלית שלילית במהלך 2013 משקפת חזרה למדיניות מוניטרית מרחיבה למדי.

ההערכה דלעיל, הנוגעת לאפשרות של מעבר לריבית ריאלית שלילית עוד יותר, משקפת גם את האפשרות של המשך ההורדה של הריבית הנומינלית בעת הקרובה במידה וימשיך ויתחזק הלחץ לייסוף השקל; במקביל, עדכון כלפי מטה בתחזית הצמיחה של בנק ישראל, אם יתרחש, יפעל גם כן לחיזוק הסבירות של המשך הפחתת הריבית. עדכון זה צפוי להתפרסם עם החלטת הריבית בשבוע הבא. כמובן, שהמשך הורדת ריבית בעת הנוכחית יצמצם את הכלים המוניטרים "השגרתיים" העומדים בפני הבנק המרכזי, לצורך המשך ההרחבה המוניטרית, אך כפי שלמדנו מניסיונם של משקים אחרים בשנים האחרונות, בעת הצורך, בנקים מרכזיים עשויים לנקוט גם באמצעים "לא שגרתיים" כדי להביא למדיניות מוניטרית מרחיבה במידה משמעותית מאוד, במטרה להשיג יעדי צמיחה ותעסוקה.

עודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים-האם שינוי מגמה?

ברביע הראשון של השנה נרשם עודף גדול יחסית בחשבון השוטף של מאזן התשלומים בהיקף של כ-1.8 מיליארד דולר. השיפור בחשבון זה, בהשוואה לרביעים קודמים, המשקף את סיכום העסקאות של תושבי ישראל עם חו"ל, נבע ברובו מירידה בגירעון בחשבון הסחורות. זאת על רקע עליה קלה ביצוא וצמצום ביבוא, בעיקר של מוצרי דלק. בהקשר זה, יש לצפות ברביעים הקרובים להמשך צמצום ביבוא הדלקים לאור התחלת השימוש בגז כמקור אנרגיה חילופי. בנוסף, עדכנה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את נתוני סחר החוץ מול הרשות הפלסטינית. לפי האומדנים החדשים עודף היצוא של ישראל מול הרשות גדל בהשוואה לנתונים הקודמים שהיו ידועים, בהיקף של כמיליארד דולר, במונחים שנתיים (שקול לכחצי אחוז תוצר).

הערכתנו היא שבתקופה הקרובה ישמר העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, ואולי אף יגדל, בין השאר, בשל צמצום יבוא הדלקים, כאמור בראשית הדברים. כמו כן,ההאטה בצמיחה הכלכלית של ישראל, עם דגש על תחומים עתירי יבוא כמו השקעות במכונות וציוד וכן צריכת מוצרים בני-קיימא, פועלת אף היא לצמצום היבוא.

בנוסף לאמור לעיל, נמשך הגידול בעודף הנכסים על פני ההתחייבויות של המשק הישראלי כלפי חו"ל, כאשר החוב החיצון (נטו) במכשירי חוב גדל אף הוא (החוב הוא שלילי, כלומר שלישראל יש עודף של נכסים במט"ח על פני התחייבויות, במכשירי חוב, לחו"ל) והסתכם בכ-72.9 מיליארד דולר, בסוף מרס 2013. מכל האמור לעיל, ניתן ללמוד, כי תנאי הרקע של המשק הישראלי: עודף בחשבון השוטף, עודף נכסים על התחייבויות במט"ח, תנועות הון (נטו) נכנסות למשק, כל אלה תומכים במגמת התחזקות השקל מול מטבעות החוץ