כלכלני לאומי: הצמצום בגירעון המסחרי תומך בהתחזקות השקל בשנה האחרונה

מאת: אגף הכלכלה מתוך: סקירות תקופתיות
בשלב זה לא ניכרת השפעה משמעותית של הפקת הגז על היקף יבוא הדלק לישראל

בחודש מאי עמד הגירעון המסחרי הכולל על 1.3 מיליארד דולר ומאז ראשית השנה מסתכם הגירעון המסחרי בכ- 5 מיליארד דולר. זאת בהשוואה לגירעון של 8.2 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד (נתונים מנוכי עונתיות). כפי שניתן לראות בתרשים, הירידה שחלה בשווי הדולרי של יבוא הדלק, ואשר תורמת לצמצום בגירעון המסחרי הכולל, מוסברת במידה רבה על ידי הירידה במחיר הדולרי העולמי של נפט הגולמי ורכיבי אנרגיה מיובאים אחרים. כלומר בשלב זה, ההשפעה הכמותית של הפקת הגז על היקף יבוא הדלק אינה משמעותית.

הצמצום בגירעון המסחרי משפיע לטובה על החשבון השוטף של מאזן התשלומים ומהווה גורם התומך בהתחזקות השקל בשנה האחרונה

תרומה נוספת לצמצום הגירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, נובעת מצמצום הגירעון בחשבון המסחרי הבסיסי (ללא אוניות, מטוסים, יהלומים ודלק) שאף עבר לעודף בארבעת החודשים האחרונים.

כפי שניתן לראות בתרשים, העודף המסחרי הבסיסי בחודש מאי היה מתון יותר בהשוואה לשלושת החודשים הקודמים. התמתנות זו נובעת בעיקר מירידה של כ- 50% ביצוא של ענף התרופות אשר מתנהג באופן תנודתי למדי מאז ראשית השנה. בסה"כ מאז ראשית השנה, גדל יצוא התרופות בכ- 17% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, כך שנראה כי המגמה הכללית הנה חיובית.

בשלב זה, על רקע החולשה הנמשכת בפעילות הכלכלית המקומית, עם דגש על תחומי פעילות עתירי יבוא (כמו מכונות ציוד ובני-קיימא), ובארצות המובילות עימן סוחרת ישראל, אין אינדיקציה לשינויים צפויים במגמת היבוא והיצוא המסחרי הבסיסי. אנו סבורים כי 2013 תסתכם בעודף קטן בחשבון המסחרי הבסיסי, אשר יתרום לשיפור בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אשר צפוי גם הוא להיות בעודף, ובכך לתמוך בהתחזקות השקל.

הממשלה אישרה הגדלה של יעד הגירעון לשנת 2013 ל- 4.65% תוצר תוך מעבר ליעד של 3% תוצר בשנת 2014

בחמשת החודשים הראשונים של 2013 הסתכם הגירעון הממשלתי ב- 6.8 מיליארד ש"ח. זאת בהשוואה ל- 5.5 מיליארד ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד.

בעוד ההכנסות מתחילת השנה גדלו בכ- 2%, עלו ההוצאות ב- 3.2%. יחד עם זאת כפי שניתן לראות בתרשים, בחודש מאי חל שיפור בתוואי הגירעון הממשלתי, זאת הודות לתקבול מסים חד פעמי בסך של כ- 1.7 מיליארד ש"ח הנובע ממכירת "ישקר".

תהליך אישור התקציב לשנת 2013 צפוי להסתיים רק ביולי 2013, כך שהצעדים השונים שהציעה הממשלה צפויים להשפיע במידה ויאושרו על חלק קטן מהשנה. על כן, אישרה הממשלה את הגדלת תקרת הגירעון לשנת 2013 ל- 4.65% תוצר.

באשר לשנת 2014, הוחלט כי יעד הגירעון יעמוד על 3% תוצר. יעד זה מבוסס על תחזית לצמיחה ריאלית בשיעור של 3.3% (כולל השפעת הגז). כאשר מנטרלים את ההשפעה של הפקת הגז שהנה טכנית בעיקרה, שיעור הצמיחה עומד על שיעור ריאלי של 2.8%. כלומר מדובר בתחזית לצמיחה מתונה יחסית (בנטרול השפעת הגז) בדומה לשיעור הצמיחה הצפוי ב- 2013. יש להניח שתחזית זו לוקחת בחשבון את האפשרות של השפעה שלילית של צעדי המיסוי והקיצוץ בהוצאות הממשלה על הצמיחה של המשק. לפי ניתוח שערך בנק ישראל להצעת התקציב, הצעדים השונים להפחתת הגירעון הממשלתי עלולים לגרוע מהצמיחה ב- 2014 כ- 0.7% תוצר, זאת בהשוואה לאומדנים שנערכו לפני התוכנית. ערוץ ההשפעה העיקרי הוא הפחתת ההכנסה הפרטית הפנויה בשל העלייה במסים הישירים, הפחתת קצבאות הילדים והריסון של השכר במגזר הציבורי וכן פגיעה בכושר הקנייה עקב העלאת מיסים עקיפים. נוסף על כך, תשפיע הירידה בביקושים עקב הירידה ב-2014 בצריכה הציבורית הביטחונית והאזרחית.

הירידה בסך ההוצאה הציבורית בשנת 2014 צפויה לבוא לידי ביטוי גם בירידת משקלה בתוצר, זאת בהמשך למגמה מאז ראשית העשור. סך ההוצאה צפויה לרדת בשנת 2014 לכ- 41.3% תוצר בהשוואה לכ- 42.5% תוצר בשנים 2012 – 2013. לשם השוואה, ממוצע ההוצאה הציבורית כאחוז מהתוצר במדינות ה- OECD עמד שנת 2012 על 46.5%. עוד יש להוסיף, כי ההוצאה על ביטחון והוצאות לתשלומי ריבית בישראל גבוהה בהשוואה למדינות ה- OECD וכי הירידה במשקל ההוצאה הציבורית כאחוז מהתוצר בישראל מלווה בירידה משמעותית יותר במשקל ההוצאה האזרחית, שאינו גבוה יחסית מלכתחילה.

בנק ישראל מציין בהתייחסותו לתוכנית התקציבית, כי מאחר והיא כוללת רכיבים חד פעמיים רבים, אזי במידה ולא תחול עלייה בשיעור הצמיחה, יידרשו קיצוצים נוספים בשנים 2015 – 2016 על מנת לעמוד בכלל ההוצאה ושמירה על תוואי פוחת של גירעון הממשלה.