כלכלני לאומי: בחצי השנה האחרונה חלה התאוששות בהיקף התחלות הבנייה

אגף הכלכלה מתוך: סקירות תקופתיות
היקף התחלות הבנייה ביזמה פרטית וציבורית עמד ברבע הראשון של 2013 על כ- 41.6 אלף יחידות דיור במונחים שנתיים (הנתונים בפסקה זו הנם מנוכי עונתיות). כפי שניתן לראות בתרשים, המציג את נתוני המגמה, הירידה בהיקף התחלות הבנייה נעצרה ואף חל מעבר לעלייה מתונה.

נוסיף כי מאז ראשית 2012 היקף התחלות הבנייה הממוצע עומד על 42 אלף יחידות דיור. מדובר בהיקף התחלות בנייה התואם את הגידול השנתי הממוצע של מספר משקי הבית אשר עומד על כ- 40 אלף יחידות דיור. במידה ולוקחים בחשבון בנוסף לצרכים הנובעים מהגידול הדמוגרפי של האוכלוסייה, את הביקוש של תושבי חוץ, הביקוש השולי של משפרי דיור, ביקוש על רקע של פיצול של משקי בית וכדומה אזי צרכי הבנייה הנם בהיקף של 40 – 45 אלף יחידות דיור בשנה.



נתונים המפורסמים על ידי משרד הבינוי והשיכון ביחס להיקף העסקאות המאושרות על ידי מנהל מקרקעי ישראל מצביעים על כך שחלה ברבע הראשון של 2013 עלייה חדה (אושרו כ- 13 אלף יחידות דיור) בהשוואה לשנת 2012 בה היקף העסקאות היה נמוך במיוחד (כ- 15.4 אלף יחידות דיור במהלך השנה כולה), במידה ומגמה זו תימשך גם בהמשך השנה, צפויה להימשך העלייה בהיקף התחלות הבנייה, שכן יותר ממחצית מהתחלות הבנייה הנן על קרקע של מנהל מקרקעי ישראל. התפתחות זו תסייע במידה רבה לייצב את שוק הדיור אשר כיום קיימים בו עודפי ביקוש (עודפי הביקוש באים לידי ביטוי בהתגברות קצב עליית מחירי הדיור, אשר נובעת מהפער הגבוה הקיים בין קצב המכירה השנתי של דירות חדשות ובין מלאי הדירות החדשות שנותר למכירה. פער זה עומד בחצי השנה האחרונה על כ- 2,500 יחידות דיור).

עלייה בהיקף התחלות בנייה ביזמה הציבורית

יש לציין כי בעוד היקף התחלות הבנייה נשמר על רמה יציבה של כ- 42 אלף יחידות דיור, במונחים שנתיים, בבחינת תמהיל התחלות הבנייה לפי יוזם, עולה כי משקל התחלות הבנייה ביזמה ציבורית עלה, זאת על חשבון משקל הבנייה ביזמה פרטית.

על פני זמן, משקלן של התחלות הבנייה ביזמה ציבורית מהווה כ- 10% – 15% מסך התחלות הבנייה, כאשר לאחרונה הלך משקלן ועלה לכ- 20%.

נבהיר כי מרבית התחלות הבנייה ביזמה ציבורית הנן יחידות דיור אשר נמכרות בשוק החופשי על ידי הקבלן המבצע, כאשר המעורבות של משרד הבינוי והשיכון הנה בקביעת הקריטריונים של הבנייה. מכרזי משרד הבינוי והשיכון יכולים להתייחס לקריטריונים כגון מחיר הדירה[1], אזור הבנייה[2], גודל הדירה (באמצעות מתן תמריצים לבנייה של יחידות דיור קטנות) וכדומה.

לפי דו"ח של משרד הבינוי והשיכון, בשנת 2012 התרכזה הבנייה ביזמה ציבורית בבית שמש, יבנה, רמלה, באר שבע ועכו. עוד ניתן ללמוד מהדו"ח כי לאור הגידול שחל בשנה האחרונה בהיקף השיווק של מכרזים של משרד הבינוי והשיכון צפוי היקף הבנייה ביזמה ציבורית להמשיך ולהיות גבוה גם בשנתיים הבאות. זאת מאחר וקיים פער של כשנה וחצי בין מועד הזכייה במכרז ובין התחלות הבנייה בפועל.

העלייה בהיקף ההשקעות הישירות בישראל תומכת בהתחזקות שער החליפין של השקל

בחודש אפריל השקיעו תושבי חוץ כ- 0.4 מיליארד דולר באג"ח ממשלתיות ומימשו כ- 0.1 מיליארד דולר במק"מ, זאת בדומה למגמה של חודשים האחרונים.

תנועות ההון הנכנסות הישירות המשיכו גם הן לגדול, כאשר בחודש אפריל כללו הנתונים גם את התקבולים בגין רכישת 20 אחוזים ממניות חברת ישקר בהיקף של כ- 2 מיליארד דולר.

לאחר מספר רב של חודשים בהם גדלו השקעותיהם הפיננסיות של המשקיעים המוסדיים בחו"ל, בחודש אפריל נרשמו מימושים בעיקר במניות וכן באג"ח בהיקף של כ- 0.3 מיליארד דולר. אם כי מימושים אלו קוזזו בשל השקעות פיננסיות נטו חיוביות של משקי בית ישראלים ושל המגזר העסקי בחו"ל. בנוסף, נרשמו בחודש אפריל השקעות ישירות של חברות ביטוח וקופות גמל ישראליות בחו"ל בהיקף של 0.2 מיליארד דולר.

בסך הכל, נרשם בחודש אפריל עודף תנועות ההון נכנסות בהיקף של 2.5 מיליארד דולר, זאת בעיקר בשל עסקת הרכישה של ישקר. גם אם נניח כי רק חלק מהכספים נכנס לשוק המט"ח הישראלי, הרי שמדובר בהיקף תנועות הון נכנסות גבוה יחסית, אשר תרם למגמת הייסוף שנצפתה בחודש אפריל. יש בכך בכדי לתמוך בטענתנו כי הייסוף של השקל, איננו תוצאה רק של פער ריביות וכניסה של מט"ח בשל התחלת ההפקה של הגז, אלא גם תוצאה של עלייה בהיקף ההשקעות הישירות של זרים במשק הישראלי וכן שיפור בחשבון המסחרי של מאזן התשלומים.

נציין ש ישנם יתרונות רבים הנובעים מהשקעות זרות במשק, ולא רק "נזקי" ייסוף של שער החליפין. כך למשל ההשקעות הנכנסות מהוות אפיק התורם לאינטגרציה הגלובלית של שוקי ההון, זאת לצד הזדמנות להפצתם של תהליכים משופרים בניהול חברות, התנהלות תאגידית, כללים חשבונאיים וכדומה. כמו כן, ישנם ממצאים משמעותיים אשר מעידים כי תנועות הון ישירות יכולות לתרום לצמיחה המקומית באמצעות תרומה לידע הצבור במשק, לתעסוקה בענפים בעלי ערך מוסף גבוה, לקשרי הסחר הבינלאומיים ולביצוע השקעות ריאליות שחברות ישראליות אינן יכולות לבצע בכוחות עצמן. יש לסייג ולומר כי תנועות הון ישירות, הכוללות הקמה של מפעלים, לצד השקעה במרכזי פיתוח ומחקר, תורמות במידה משמעותית יותר לצמיחה בהשוואה להשקעות ישירות שמהותן חילופי בעלות על חברה קיימת ומפותחת.

[1] מכרזים אלו משווקים במסגרת פרויקט "מחיר למשתכן". בשנת 2012 נבנו במסגרת פרויקט זה 826 יחידות דיור אשר היוו כ- 13% מסך הבנייה הציבורית בשנה זו (מהן: 411 בבית שמש, 158 בירושלים ו-151 בדימונה).

[2] לדוגמא, כאשר הוחלט על הקמתה של העיר מודיעין, פרוייקטים רבים נעשו באמצעות מכרזים של משרד הבינוי והשיכון.