כלכלני לאומי: הוצאות הממשלה גדלו בהשוואה לשנה שעברה למרות מגבלת ההוצאה

גירעון הממשלה בחודשים ינואר – אפריל הסתכם ב- 7.7 מיליארד ש"ח
מאת: אגף הכלכלה מתוך: סקירות תקופתיות
גירעון הממשלה בחודשים ינואר – אפריל הסתכם ב- 7.7 מיליארד ש"ח בהשוואה לגירעון של 4.4 מיליארד ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד.

יש לציין כי הכנסות המדינה מאז ראשית השנה נותרו ללא שינוי בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה, כך שמקור העלייה בגירעון הנו צד ההוצאות. אלו עלו בחודשים ינואר – אפריל בשיעור נומינלי של 3.8% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

מהו ההסבר לכך שחל גידול בהוצאות הממשלה, למרות שמתחילת 2013 פועלת הממשלה ללא מסגרת תקציב מאושרת, ובהתאם לחוק יסוד משק המדינה, הממשלה יכולה להוציא עד 1/12 מתקציב של כל שנת 2012 בכל חודש (ללא פירעון קרן)? אחד ההסברים הנו העונתיות של ההוצאה הממשלתית, אשר ברבע הראשון של השנה, נוטה להיות נמוכה מהממוצע והיא הולכת ועולה על פני השנה. כפועל יוצא, תקציב של 1/12 מסך ההוצאה השנתית מהווה מסגרת הוצאה גדולה יחסית עבור החודשים הראשונים של השנה, אשר בדרך כלל מאופיינים ברמת הוצאה נמוכה מההוצאה החודשית הממוצעת.

הסבר נוסף לגידול בהוצאות ב- 2013 הנו שרכיב פירעון הקרן (בגין אג"ח ממשלתיות שהגיעו למועד פירעונן) ב- 2012, הכלול בהוצאה התקציבית לפיה מחשבים את ההוצאה המותרת כל עוד לא אושר התקציב ל-2013, גבוה מפירעון הקרן הצפוי בשנת 2013; לכן ההוצאה המתאפשרת למשרדי הממשלה ב- 2013, בתקופת המעבר עד לאישור התקציב, גבוהה גם כתוצאה מן ההפרש שבין היקפי פדיון הקרן בשנת 2012 לעומת 2013.

באשר לצד ההכנסות נציין כי לפי נתוני רשות המסים, בחודשים ינואר – אפריל הסתכמה סך הגביה ממסים בכ-75.9 מיליארד שקלים לעומת 74.7 בתקופה המקבילה אשתקד. יש לציין כי בניכוי תיקוני חקיקה והתאמות ירדו ההכנסות בשיעור ריאלי של 3.7%, כאשר נתון זה מצביע על המשך חולשה של הפעילות המקומית ובפרט ברכיב המיסוי הישיר. הצעת התקציב שהוצגה לאחרונה על ידי משרד האוצר כוללת העלאה של שיעור המע"מ, ככל הנראה שכבר בקרוב, זאת על מנת לצמצם את הגידול בגירעון עד סוף השנה. כמו כן, אתמול נכנסה לתוקף העלאה של המיסוי העקיף של סיגריות וטבק. מקור מיסוי משמעותי נוסף אשר צפוי לתרום לצמצום הגידול בגירעון, הינו מיסוי בגין עסקת המכירה של יתרת המניות של חברת ישקר (לא ידוע בשלב זה אם אירוע זה צפוי להשפיע על שנת 2013 או 2014).

עוד פועל משרד האוצר להעלות את יעד הגירעון לשנת 2013 ל- 4.65% תוצר. בהתייחס לכך נציין כי הגירעון ב- 12 החודשים האחרונים כאחוז מהתוצר מצוי במגמת עלייה כאשר בחודשים האחרונים נתון זה התייצב על כ- 4.5% תוצר. במילים אחרות, העלאת היעד ל-4.65% מהווה צעד מעשי של התאמת היעד למציאות.

לגבי יעד הגירעון המוצע לשנת 2014 של 3% תוצר, מדובר על איתות חשוב של כוונה להביא לחזרה לתוואי תקציבי מתכנס. הרכב המהלך התקציבי המוצע על מנת להביא לחזרה כזו תואם את ההערכות המוקדמות שהיו בנושא זה ובפרט מרכזיותם של מספר מרכיבים: העלאת שיעורי המס העקיף עוד ב-2013; העלאת שיעורי המס הישיר בראשית 2014; ביטול פטורים ממס במספר תחומים; וצמצום הגידול בהוצאה הציבורית בשנת 2014 יחסית לגידול המתאפשר מן הכלל הפיסקאלי ומן ההתחייבויות הרבות האחרות להגדלת הוצאות שהממשלה לקחה על עצמה בשנים האחרונות. בעוד שהעלאת שיעורי המס מהווה את החלק הקל יחסית במהלך התקציבי המוצע, הרי שמידת ההצלחה של חזרה לתוואי הרצוי תהיה תלויה גם בהתפתחויות המאקרו כלכליות, ובפרט בהאצה מסוימת של הצמיחה בשנת 2014, וכן במידת היכולת להביא להסכמה על צמצום הגידול בהוצאה התקציבית של שנת 2014 ולאישור ביטול פטורים ממס.

מאז אמצע 2012 ישנה ירידה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה והתפתחות זו מהווה אתגר לקובעי המדיניות החברתית- כלכלית

שיעור האבטלה ברבע הראשון של 2013 עמד על 6.5% לפי הנתונים המקוריים והנתונים מנוכי העונתיות. כפי שניתן לראות בתרשים הבא, שיעור האבטלה מצוי במגמת ירידה מאז המחצית השנייה של 2012.

בעוד ששיעור האבטלה הולך ויורד, מספר המועסקים במשק נותר כמעט ללא שינוי מאז חודש יולי 2012, ברמה של כ-3.4 מיליון עובדים. נשאלת השאלה כיצד שיעור האבטלה יורד וגם מספר המובטלים יורד, זאת למרות ששוק העבודה איננו "מייצר" מקומות עבודה חדשים? ההסבר לכך מצוי בעובדה שמאז חודש אוגוסט 2012 שיעור ההשתתפות בכוח העבודה הלך וירד. במילים אחרות מספר האנשים המצויים בגיל העבודה, המועסקים או המחפשים באופן פעיל תעסוקה, הלך וירד בקרוב ל-70 אלף אנשים מאז אוגוסט 2012 ועד למרץ 2013. לא מן הנמנע שמדובר בתופעה של "התייאשות" של חלק מהמובטלים מחיפוש עבודה. לסיכום, נראה שהחולשה בשוק העבודה משקפת בעיקר את הקושי של המובטלים למצוא עבודה ועדיין לא פיטורים של עובדים.

עיקר ההשקעות הזרות בישראל מופנות להשקעות ישירות בעלות אופי אסטרטגי

בחודש מרץ גדלו ההשקעות הישירות של משקיעים זרים בחברות ישראליות בחצי מיליארד דולר ובסה"כ ברבע הראשון של 2013 הסתכמו ההשקעות הישירות בחברות ישראליות ב- 1.9 מיליארד דולר. כפי שניתן לראות בתרשים, היקף ההשקעות הישירות של משקיעים זרים בישראל נמצא במגמת עלייה בשלוש השנים האחרונות.

עוד יש לציין כי היקף זרימת ההשקעות הישירות של תושבי חוץ לישראל בשנת 2013 עדיין גבוה במידה משמעותית מהשקעותיהם הפיננסיות. יחס זה עדיין מצביע על תמהיל "בריא" של השקעות זרות במשק הישראלי, אשר תומך בצמיחה ואשר החשיפה הנובעת ממנו לתנודות בשער החליפין נמוכה יחסית. שכן, השקעות ישירות הנן בעלות אופי אסטרטגי והשקעה ארוכת טווח יחסית להשקעות פיננסיות. עם זאת, התעצמות של תנועות ההון הפיננסיות לישראל, לדוגמא על רקע פערי הריבית והנטייה של השקל להתחזקות על רקע העודף הצפוי בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, עלולה לבוא לידי ביטוי בהגברת הכוחות להתחזקות השקל. נציין כי במהלך חודש אפריל בנק ישראל שב לרכוש מט"ח בשוק לאחר שלא התערב במסחר מאז אמצע שנת 2011. מלבד כלי ההתערבות בשוק המט"ח יש בידי בנק ישראל את כלי הריבית וכן כלים רגולטורים שבאמצעותם הוא יכול ולנסות למתן, ולו באופן זמני, את התיסוף בשערו של השקל ביחס למטבעות השונים.

באשר לתנועות ההון היוצאות, נמשכת המגמה של עלייה בהיקף ההשקעות הפיננסיות של ישראליים בחו"ל, זאת לצד השקעה ישירה ברמה אפסית במונחי נטו.

בסך הכול ברבע הראשון של השנה, נרשם עודף של תנועות הון נכנסות על פני תנועות ההון היוצאות. עודף זה מצטרף לכוחות התומכים בהתחזקות של השקל מול סל המטבעות.