כלכלני לאומי: "ביקושים גבוהים בשוק הדירות החדשות מצויים ברמת שיא"

בחודש מרץ נמכרו כ- 1,470 דירות חדשות שנבנו ביזמה פרטית
פורסם בתאריך: 02/05/2013מאת: אגף הכלכלהמתוך: סקירות תקופתיות
ביקושים גבוהים בשוק הדירות החדשות מצויים ברמת שיא

אך בנטרול ההשפעה העונתית (בין השאר, של חג הפסח) היקף המכירות עומד על כ- 1,670 יחידות דיור, זאת בדומה להיקף המכירות בחודשים האחרונים.

כפי שניתן לראות בתרשים, אל מול הביקושים הגבוהים, הנמצאים ברמת שיא, נמשכת מגמת הירידה של המלאי הבלתי מכור של דירות חדשות. נכון לחודש מרץ מלאי זה עומד על כ- 15,200 יחידות דיור בהשוואה לכ- 16,500 יחידות דיור בתקופת השיא ב- 2012.

שילוב מגמות הביקוש והמלאי הבלתי מכור מוביל להמשך ירידה של מספר חודשי ההיצע לרמה של 9.2 חודשים. רמה זו של חודשי ההיצע נמצאת מתחת לטווח של 10-13 חודשים אותו הגדרנו כטווח ניטראלי בו לאורך זמן יכולים לפחות הלחצים לעליות מחירים. הזמן הקצר בו היה מספר חודשי ההיצע ב'טווח הנייטראלי' ומגמת הירידה הנמשכת במספר חודשי ההיצע, תואמת את ההאצה בקצב עליית מחירי הדיור (כפי שהם נמדדים במדד סקר מחירי הדיור המבוסס על נתוני רשויות המס ואשר אינו נכלל במדד המחירים לצרכן). קצב העלייה השנתי של מדד סקר מחירי הדיור הגיע בחודש פברואר 2013 ל- 10.5% בהשוואה לקצב עלייה שנתי של 0.8% ביולי 2012.

יש להוסיף כי מחירי הדיור עלו במהלך חמש וחצי השנים האחרונות בשיעור נומינלי של כ- 74% – מדובר בשיעור עליית מחירים הגבוה ב- 60% מקצב העלייה של מחירי המוצרים האחרים שבמדד המחירים לצרכן, למעט רכיב הדיור. כפי שטענו בעבר, אנו סבורים שהמפתח לריסון עליות המחירים בשוק הדיור הוא בהגדלה של צד ההיצע, באופן שהולם את הצרכים הדמוגרפיים והאחרים של האוכלוסייה, הנאמדים בממוצע ארוך טווח, בכ-40 – 45 אלף התחלות בניה. גם נגיד בנק ישראל התבטא לאחרונה בנושא זה בועדת הכספים שבכנסת והדגיש את הצורך להגדיל את היצע הדיור, תוך התייחסות לחסמים שונים כגון, משך ההפשרה הממושך של קרקעות מדינה, חסמים הקיימים ברמת הרשויות המקומיות וחסמי אשראי במערכת הבנקאית. קיומם של חסמים מבניים בצד ההיצע של שוק הדיור, מחייבים התערבות של הממשלה בטיפולם, על מנת לייצר פתרון ארוך טווח בשוק זה.

התמתנות מגמת הצמיחה של יצוא השירותים העסקיים מישראל

יצוא השירותים העסקיים מישראל עמד בפברואר 2013 על כ- 1.6 מיליארד דולר (נתון מנוכה עונתיות). זאת בדומה לרמתו הממוצעת במהלך שנת 2012.

יצוא השירותים העסקיים שמר על מגמת עלייה מאז ראשית 2010[1], אך מגמה זו נבלמה במחצית השנייה של 2012, עם העלייה בהערכות הסיכון לגבי הכלכלה העולמית.

יצוא השירותים העסקיים מהווה כשני שליש מסך יצוא השירותים וכולל בעיקר יצוא של שירותי תוכנה ומחשוב וכן בנוסף שירותי תקשורת, הנדסה וכו'. רכיב זה של היצוא מישראל מתואם במידה רבה מאוד ובאופן חיובי עם התפתחות סקטור ההיי טק בארה"ב. מתאם זה בא לידי ביטוי במגמות דומות של יצוא השירותים מישראל ומדד הטק פולס לבחינת מצד סקטור ההיי טק בארה"ב. נתוני יצוא השירותים העסקיים אמנם תנודתיים יחסית, כפי שניתן לראות בתרשים, אך בבחינת שלוש השנים האחרונות, ניתן לראות כי שני האינדיקטורים מצביעים על מגמת עלייה, כאשר מאז המחצית השנייה של 2012 ישנה התמתנות של מגמת הצמיחה.

מאחר וסקטור ההיי טק בארה"ב לא נפגע ישירות מהמשבר הפיננסי הוא צמח בקצב מהיר מהצמיחה הממוצעת של המשק האמריקאי. בנוסף, סקטור ההיי טק האמריקאי נהנה במהלך 2011 ובחלק משנת 2012 מעלייה בביקושים, הודות לתמריצי מיסוי שניתנו על ידי הממשל הפדרלי לחברות שביצעו השקעות. אולם התפוגגות ההשפעה של תמריצי המס, הייתה בין היתר גורם שמיתן במידת מה את קצב הצמיחה של סקטור ההיי טק האמריקאי.

[1] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה החלה לפרסם סדרה חודשית של יצוא השירותים העסקיים מינואר 2010.