לכלני לאומי: ההתמתנות בסביבת האינפלציה צפויה להשתנות בהמשך השנה

על רקע גורמים זמניים כגון מיסוי עקיף וכן במקרה של התגברות העלייה של מחירי הדיור שבמדד

מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ עלה ב- 0.2% כאשר במרבית הסעיפים חלה ירידה, ואילו העליות התרכזו במחירי הדיור (0.8%), מחירי הנופש בארץ (15%), הוצאות על נסיעה לחו"ל (2.4%) ודלק (1.5%).

בסעיף המזון, אשר מאופיין בדרך כלל בעליות מחירים בתקופת החגים חלו השנה ירידות מחירים. ייתכן כי ירידה זו משקפת את ההשפעה של הייסוף על המוצרים המיובאים לצד חולשת מסוימת של הביקושים הפרטיים.

כפי שניתן לראות בתרשים, האינפלציה נמצאת במגמת ירידה ורמתה הנוכחית, אשר עומדת על 1.3%, קרובה לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים (1-3%). ירידה זו משקפת מספר גורמים ובהם את התמתנות העלייה של מחירי הדיור שבמדד המחירים לצרכן לקצב של כ- 2-3% לעומת קצב של 4-5% ב- 2012, ייסוף בשער החליפין אשר הוביל ליציבות במחיריהם של מוצרים מיובאים במדד, וירידת מחירי הסלולר, אשר מסתכמת מאז יוני 2011 ועד חודש מרץ 2013 בכ- 17%.

נציין, כי בעוד שהאינפלציה ב- 12 החודשים האחרונים נמצאת ברמה נמוכה יחסית, האינפלציה החזויה ל- 12 החודשים הקרובים צפויה לעלות, אם כי באופן זמני. עלייה זמנית זו צפויה לחול על רקע עלייה במחירי החשמל, וכן בהתאם להערכות לגבי עלייה של המיסוי העקיף, בתקופת גיבוש התקציב לשנים 2013 - 2014.

יש להוסיף, כי לאור ההתגברות שחלה בחצי השנה האחרונה בקצב העלייה השנתי של מחירי הדירות, כפי שאלו נמדדים בסקר מחירי הדיור , לכ- 10.5%, עלולה לחול האצה גם בקצב העלייה של מחירי הדיור שבמדד ולתרום לעלייה בסביבת האינפלציה. על רקע התגברות קצב העלייה של מחירי הדיור, אנו סבורים כי לא צפויה ירידה נוספת של ריבית בנק ישראל ובשלב זה אנו סבורים שהריבית צפויה להישאר ללא שינוי.

התגברות פעילותם של המשקיעים הזרים בישראל תומכת בייסוף שער החליפין של השקל
מאז ראשית השנה מסתכמות ההשקעות הישירות של תושבי חוץ בישראל בכמיליארד וחצי דולר. מתוכם כמיליארד דולר הושקעו בחודש פברואר וכללו השקעה אחת גדולה של חברה אמריקאית בחברת תוכנה ישראלית. ניתן לראות בתרשים, כי בשלוש השנים האחרונות (נתוני 2013 מבוססים על החודשים ינואר-פברואר, במונחים שנתיים) ישנה מגמת עלייה בהיקף ההשקעות הישירות בישראל אשר עשויה לשקף את מצבה של ישראל כיעד מועדף להשקעה אסטרטגית ארוכת טווח, בהשוואה למשקים מפותחים אחרים שנקלעו למשבר.

במקביל, ניכרת בחצי השנה האחרונה, חזרה מסוימת של תושבי חוץ גם להשקעות הפיננסיות לטווח קצר. בתקופה הנ"ל, נמשכו אמנם המימושים של החזקותיהם של תושבי חוץ בשוק המק"ם, אך אחזקותיהם בשוק אגרות החוב הממשלתיות גדלו בכ- 1.8 מיליארד דולר. 'המעבר' של תושבי חוץ מהשקעות קצרות טווח בשוק המק"ם לשוק אגרות החוב הממשלתיות הקצרות, נובע משיקולי מיסוי ורגולציה, שכן מגבלות הרגולציה והמיסוי שהוטלו על שוק המק"ם בשנתיים האחרונות, הפחיתו את כדאיות פעילותם של תושבי החוץ בשוק זה.

בסך הכול, תנועות ההון הנכנסות לישראל הסתכמו בחודשיים הראשונים של השנה בכ- 4.6 מיליארד דולר, מתוכם כ- 1.8 מיליארד דולר הנם בגין רכישה של אג"ח של ממשלת ישראל בחו"ל . לעומת זאת, תנועות ההון היוצאות מישראל, אשר כפי שניתן לראות נובעות בעיקר מהשקעות פיננסיות של ישראלים בחו"ל, הסתכמו בחודשים ינואר-פברואר בכשני מיליארד דולר, ומכאן שישנו עודף כניסה של מט"ח לישראל אשר תומך, גם הוא, בייסוף של שער החליפין.

כתבה: שגית אראל