הודו מעוניינת בטכנולוגיות מים ישראליות במסגרת השקעה של 6 מיליארד דולר לשדרוג תעשיית הטקסטיל

משלחת חברות טכנולוגיה ישראליות מתחום המים תצא הערב להודו ביוזמת משרד התמ"ת ומכון הייצוא במטרה לבחון הטמעת פתרונות טכנולוגיים בתעשיית הטקסטיל במדינה זו
סך ייצוא הטקסטיל מהודו הסתכם ב-2011 ביותר מ-30 מיליארד דולר והיווה 4.5% מהסחר הגלובאלי במוצרים אלו. לנוכח חשיבותו של הסקטור לכלכלה ההודית הקצתה הממשלה בניו-דלהי 6 מיליארד דולר לשדרוג תשתיות הפקת הטקסטיל ובתוך כך הטמעת פתרונות לניצול יעיל של מים לתעשייה וטיהור שפכים שמקורם במפעלי הטקסטיל הרבים שברחבי הודו. במשלחת, שתבקר בנוסף גם בסרילנקה, ייטלו חלק נציגי 12 חברות טכנולוגיה ישראליות מתחום המים.

משלחת חברות טכנולוגיה ישראליות מתחום המים תצא הערב (יום א') לניו-דלהי, הודו, שם תשתתף למחרת (שני) בסמינר מיוחד עם נציגי חטיבת המים של איגוד התעשיינים הגדול בהודו FICCI. לאחר מכן תצא המשלחת לביקור בן יומיים במרכז ייצור טקסטיל במדינת המחוז טאמיל-נאדו שבדרומה של הודו. את הביקור תסיים המשלחת בבירת סרי-לנקה, קולומבו, ותשתתף בסמינר נוסף שיוקדש לתשתיות מים עירוניות במהלכו ילמדו החברות על האתגרים עמם מתמודדות רשויות העיר בתחום זה.



מלאכת תיאום הפגישות עם הגורמים ההודים התבצעה על ידי הנספחים המסחריים של משרד התמ"ת בהודו, כאשר מכון הייצוא איתר את החברות הישראליות המתאימות. יש לציין כי ממשלת הודו מגלה בשנים האחרונות עניין רב בטכנולוגיות ישראליות ואף פנתה באמצעות נציגיה בישראל למשרד התמ"ת ומכון הייצוא בבקשה לסייע באיתור פתרונות הולמים לאתגרים עמם מתמודדות תת- היבשת בתחומי תשתיות המים לתעשייה וחקלאות, ניצול יעיל של מקורות מים, טיהור שפכים ועוד. בחודש ספטמבר 2012 אף נחתם מזכר הבנות העוסק [בין היתר] בשיתוף פעולה בתחום טכנולוגיות מים בין משרד התמ"ת למשרד לענייני טקסטיל של ממשלת הודו.


הביקור מהווה נדבך נוסף במאמץ העקבי של מינהל סחר חוץ בתמ"ת להידוק קשרי הסחר עם הודו וסרי לנקה. הודו אף הוגדרה כ"מדינת יעד" לייצוא ישראלי ובמסגרת זו פועל המינהל כדי לסייע לתעשיין הישראלי למצות את הפוטנציאל הגלום בכלכלת הענק ההודית. הנספחים המסחריים של משרד התמ"ת המוצבים בניו-דלהי ומומביי - מרכזי השלטון והכלכלה של הודו בהתאמה – מסייעים בפיתוח וקידום קשרים עסקיים בין חברות ישראליות והודיות. בחודשים הקרובים עתיד המשרד לחנוך נספחות מסחרית חדשה בבירת הטכנולוגיה של הודו – העיר בנגלור.

בנוסף, בשנת 2010 השיקו ישראל והודו מו"מ לקראת חתימת הסכם סחר חופשי בין המדינות. באותה השנה אף הושקה תוכנית משותפת למשרדי האוצר והתמ"ת ומנוהלת ע"י מינהל סחר חוץ שמטרתה לסייע לחברות ישראליות להעמיק את פעילותן המסחרית בהודו וסין. במסגרת תוכנית זו זכאיות חברות ישראליות, העומדות בתנאי הסף של התוכנית, למימון בסך מאות אלפי שקלים עבור הקמת נציגות שיווקית, הצבת עובדים במדינת היעד, שכירת יועץ מקומי והפעלת נציגות מקומית.


הנספח המסחרי של ישראל בניו-דלהי, מר יוני בן-זקן, מציין כי "המגזרים התעשייתיים והעירוניים בהודו יוצרים לחצים סביבתיים כבדים על מקורות המים, הקרקע והאוויר. הממשלה ההודית פועלת להטמעת טכנולוגיות סביבתיות מתקדמות על ידי חקיקה מגבילה ותמריצים שונים, ובין היתר הוזמנו נציגי תעשיית המים הישראלית להציע פתרונות בתחום הטיפול בשפכי תעשיית צביעת הטקסטיל. אנו רואים בשינויים אלו בשטח חלון הזדמנויות עבור החברות הישראליות לדריסת רגל בשוק ההודי. הנספחות המסחרית בשגרירות ישראל בניו דלהי מקדמת רבות את שיתוף הפעולה בתחום הטיפול בשפכים, עירוניים ותעשייתיים כאחד, אל מול הגופים המקבילים בהודו. ״



גלעד פלד, מנהל מחלקת מים, סביבה ואגרו טכנולוגיה במכון היצוא ציין כי "הגידול המהיר במספר המפעלים בהודו בכלל ובתחום הטקסטיל בפרט, מחייבים את החברות ההודיות לאתר פתרונות וטכנולוגיות חדשניות לטיפול במים ובשפכים הקשים. ממשלת הודו נרתמה למאמץ ומשקיעה תקציבים נרחבים בטיפול בבעיה זו. במשלחת הישראלית משתתפות חברות אינטגרציה, פתרונות וטכנולוגיות המתאימים לאתגרים מולם מתמודדים שוק הטקסטיל ההודי. המפגשים הצפויים עם חברות המים העירוניות והתעשייתיות בהודו מהווים פוטנציאל עסקי מצוין וקרקע פורייה ליצירת שיתופי פעולה"

נתוני סחר בילטראלי (על פי נתוני הלמ"ס):

בשנת 2012 הסתכם היקף הסחר הבילטרלי לא כולל יהלומים בכ- 2.15 מיליארד דולר, ירידה של כ-7% לעומת אשתקד. (בשקלול סחר ביהלומים הסתכם המסחר ב-4.4 מיליארד דולר לעומת 5.1 מיליארד דולר ב-2011). הייצוא הישראלי להודו בשנה זו הסתכם, ללא יהלומים, ב-1.33 מיליארד דולר (לעומת 1.48 מיליארד דולר ב-2011 – ירידה של 11%) מוצרי הייצוא העיקריים היו כימיקלים וציוד חשמלי. הייבוא בשנה זו, ללא יהלומים, הסתכם ב- 821 מיליון דולר (לעומת 798 מיליון דולר ב-2011 – עלייה של כ-3%) מוצרי הייבוא העיקריים היו כימיקלים ומוצרי פלסטיק.