כלכלני לאומי: ירידה בהיקף התחלות הבניה בשנת 2012 אם כי ברביע האחרון של השנה חל גידול קל

ירידה בהיקף התחלות הבניה בשנת 2012; התאוששות ברביע האחרון של השנה
מתוך אגף הכלכלה : סקירות תקופתיות
בשנת 2012 הוחל בבנייתן של 39.8 אלף דירות. זוהי ירידה בהשוואה להיקף התחלות בניה של כ-45.7 ו-40.5 אלף דירות, בשנים 2011 ו-2010, בהתאמה. מקור הירידה העיקרי היה באזור המרכז אשר משקלו בין המחוזות השונים הוא הגדול ביותר. כפי שניתן לראות בגרף, ברביע הרביעי של 2012, נרשם גידול קל בהיקף התחלות הבניה, אך קשה לומר בעת הנוכחית האם מדובר בראשיתה של מגמה. זאת, בין השאר, על רקע הנאמר בהודעת בנק ישראל על הריבית לחודש מרס אשר פורסמה בסוף פברואר, לפיה ניכרת ירידה חדה בהיקף שיווק הקרקעות על ידי מנהל מקרקעי ישראל, דבר אשר עלול לבשר על האטה נוספת בהיקף התחלות בניה בעתיד הקרוב.

היקף התחלות הבניה המתואר בגרף נמוך מהעלייה הממוצעת במספר משקי הבית. מכאן, שבהעדר גידול משמעותי בהיקף הבניה ובהתחשב בכך שמעבר להשפעה דמוגרפית זו ישנו ביקוש הנובע מגורמים נוספים כמו גרט של בתים ישנים, גם במסגרת של "פינוי-בינוי", שיפור ברמת החיים, וכן ביקוש מצד תושבי חוץ, הרי שהעלייה במחירי הדירות עשויה להימשך. עליה זו באה לידי ביטוי בסקר מחירי הדירות החודשי אותו עורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המבוסס על כלל עסקות מכירת הדירות בישראל כפי שמדווח לרשות המיסים. נגיד בנק ישראל אמר לאחרונה כי הדרך לטפל במחירי הדיור צריכה להיות דרך צד ההיצע. מכאן ששינוי מגמה במחירי הדיור יצריך שינוי במדיניות המשפיעה על צד ההיצע, על כל היבטיו, באופן שישפיע גם על עיצוב ציפיות הציבור לשינוי במחירים.

ירידה בשיעור האבטלה, אך גם שיעור השתתפות בכוח העבודה ירד…

שיעור האבטלה בחודש ינואר 2013 הסתכם בכ-6.5%. זהו השיעור הנמוך ביותר בשנה האחרונה, עת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה החלה בשינוי ההגדרות הקשורות בכוח העבודה, תוך הכללה, בין השאר, של כל אלה שבשרות צבאי, חובה או קבע. הסיבה המרכזית לירידה זו, בחודש ינואר, היא הצמצום בכוח העבודה האזרחי (בני 15 ומעלה), שמשמעותו שפחות אנשים ביקשו להיקלט בשוק העבודה. זהו נתון אשר עלול להעיד על פסימיות בקרב הציבור בדבר הפעילות הכלכלית העתידית ואפשרויות התעסוקה. מגמה דומה, אם כי מתונה יותר, של ירידה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, ניתן למצוא גם בקרב כוח העבודה העיקרי במשק, בני 25-64 (ראה/י גרף). קבוצת אוכלוסיה זו הושפעה פחות מהשינוי שערכה הלמ"ס בהגדרות כוח העבודה. בקרב אוכלוסיה זו, שיעור האבטלה הגיע בינואר 2013 לכ-5.5%, השיעור הנמוך ביותר מאז ראשית המדידה החדשה בינואר 2012. סיכום הנתונים אשר הוצגו לעיל מצביע אמנם על ירידה בשיעור האבטלה, נתון חיובי לכל הדעות, אך זאת בעיקר על רקע יציאה של עובדים מכוח העבודה, ייתכן ועקב התגברות של פסימיות באשר למצב המשק.

… בהשוואה בינלאומית, שיעור האבטלה בישראל-נמוך

מגמת הירידה בשיעור האבטלה בישראל, למרות האטת קצב הצמיחה, מוסברת, כאמור, בירידה בהשתתפות בכוח העבודה. עם זאת, כאשר בוחנים את שיעור האבטלה בישראל בהשוואה בינלאומית (במקרה זה, ההשוואה היא לחודש דצמבר 2012 ולא ינואר 2013, כפי הניתוח בעמוד קודם) הרי שישראל מצויה מתחת לממוצע של מדינות ה-OECD והרבה מתחת לממוצע בקרב מדינות איזור האירו (ראה/י גרף). בהמשך לאמור בפסקה הקודמת, חלק מן ההסבר טמון בכך ששיעור ההשתתפות של האוכלוסייה בגיל העבודה בכוח העבודה נמוך יחסית, משמע שחלק גדול יחסית מן האוכלוסייה שיכולה לעבוד אינה מועסקת וגם אינה מבקשת להיות מועסקת. על פי נתוני ה- OECD, שיעור ההשתתפות הממוצע (המשוקלל) לקבוצת מדינות זו היה 70.6% בשנת 2011 לעומת שיעור של 64.6% בלבד בישראל. אילו שיעור ההשתתפות בכוח העבודה הישראלי היה ברמות המקובלות במדינות המפותחות בעולם, שיעור האבטלה הישראלי היה גבוה יותר.

אמנם נגיד בנק ישראל ציין לאחרונה שהמצב המקרו כלכלי של ישראל הוא טוב מאד (אם כי הנגיד סייג לרעה את נושא תקציב המדינה). בדבריו הוא התייחס להשוואה בינלאומית של שיעורי האבטלה וגם של שיעורי הצמיחה, שם ישראל מצויה במצב טוב יחסית לשאר המדינות העשירות והמפותחות, אך הנגיד הזכיר גם את סוגית שיעור ההשתתפות הנמוך יחסית והצורך לטפל בבעיה מבנית זו.