כלל פיננסים עולמית יומית: זה סימן‎

פתגם פיני אומר שמי שרוצה לזנק למרחק או לגובה צריך קודם כל לקחת תנופה ארוכה. אולי אז זו הסיבה שבגללה מדד ת"א 100 לקח תנופה כל כך ארוכה עד שכבר שנה שהוא רץ במישור?
שוק המניות בת"א אומנם יורד הבוקר, בעיקר על רקע דו"חות חלשים, אך די ברור שמחר כבר אף אחד לא יזכור אותם ודו"חות חדשים יכתיבו את הטון. בכלל מפתיע שלמשקיעים יש עוד כוח להתאכזב מדברים כאלה אחרי כל מה שהם עברו...

"כשחתול שחור חוצה את דרכך זה סימן, סימן לכך שהוא בדרך לאנשהו..." – גרוצ'ו מרקס (האחים מרקס)

איזו מן שלווה ולא יקרה שום דבר

המחזורים הנמוכים, הדשדוש המתמשך, אווירת נכאים. אפילו מדד הפחד, ה-VIX, משתעמם מעצמו. מה כבר יכול להפתיע? עונת דוחו"ת מאכזבת?- קטן עלינו, אי פעולות או פעולות סרק של בנקים מרכזיים באירופה ובארה"ב? – נו באמת יש לנו מדליית זהב בזה, נתוני מאקרו חלשים? – אנחנו המצאנו אותם עוד לפני שנולדתם, הדרדרדרות של ספרד ואיטליה (ראו גרף)? – אנחנו כבר מזמן לא מושקעים שם, יוון? – מי? זאת שנסחרת בתשואות של פגר? הגרעון בישראל? - שכבר לא זוכר בכלל מה היה היעד המקורי שלו? נו באמת, אתם יכולים ליותר מזה...

אולי דווקא כעת הרבה יותר קל להפתיע לטובה. לאחר גל של נתוני מאקרו מאכזבים, ביחס לציפיות האנליסטים, החל לאחרונה מדד הפתעות המקרו של סיטיגרופ לשוב ולעלות ולהצביע על כך שהפתעות המקרו השליליות נבלמות. אולי הוא מסמן שהגיעה העת בה ההפתעות המאכזבות הפכו אנליסטים לסופר פאסימיים ושמכאן יהיה לנתונים הרבה יותר קל להפתיע לחיוב. ההפתעות החיוביות האחרונות משכו את מדד ההפתעות המשוקלל לעלייה, מה שעפ"י הדפוסים הקודמים מעלה את הסבירות שבתקופה הקרובה הם ימשיכו להפתיע יותר ויותר לחיוב (ראו גרף).



את העליות האחרונות, שהחלו בסוף השבוע ונקטעו זמנית היום, מייחסים רבים לא רק לנתון המפתיע לטובה של שוק העבודה האמריקאי, אלא גם לאותה התקדמות קטנה בנושא רכישות אג"ח נוספות ע"י ה-ECB, לאחר סימנים להסכמה של גרמניה להן. זהו כנראה ממשיך להיות הנושא החם ביותר כיום, שהמשקיעים מנסים להבין האם מדובר בצעד קטן ל-ECB ובצעד גדול לספרד? נחכה לרכב הגישוש הבא:

ה-ECB שולח רכב גישוש לגרמניה וזה מופל
הבנק המרכזי באירופה מאד רוצה לחזור לרכוש אג"ח של מדינות הפריפריה ומנסה מדי פעם לשלוח רכב גישוש לגרמניה כדי לראות עד כמה ההתנגדות שם חזקה. הרכב הצליח להתקדם בסוף השבוע יפה יחסית לאחר שחלק מחברי מפלגת האופוזיציה בגרמניה הביעו הסכמה מעורפלת לכך שהבנק המרכזי יוכל לרכוש אג"ח של מדינות הפריפריה. אלא שלבסוף הרכב הופל ע"י דרישות לזכות ווטו.

רכב גישוש נוסף יישלח שוב בקרוב, המשקיעים מקווים שהבחירות הקרבות בגרמניה והרצון של מרקל להגיע אליהן בלי קריסת הגוש על הגב שלה יאיץ את קידום הפתרונות והלחץ לא רק מצד מדינות הפריפריה אלא גם מכיוון הקואליציה בגרמניה. בינתיים, פרסום תמונתה של מרקל בשער העיתון האיטלקי איל ג'ורנלה השבוע עם הכיתוב "הרייך הרביעי" הוא רק סימן לשפל היחסים הגדל בין גרמניה ואיטליה ולמתח שקיים בכלל באירופה.

"אם אדם אומר שכסף יכול לפתור הכל סימן שאין לו כסף" – אדגר ווטסון האו (סופר ועורף במאות ה-19-20)

באיזו שעה הכי כדאי לקנות מניות?

קבוצת השקעות Bespoke בדקה את דפוסי המסחר לפי שעות במדד ה-S&P500. מאז השפל של השוק ב-1 ביוני האחרון. באופן אולי לא מפתיע שעות המסחר הראשונות הן אלה שנתנו את רוב הטון ליום המסחר כולו. את הרווחים הגדולים ביותר בממוצע ניתן היה להשיג ב-30 הדקות הראשונות של המסחר (עלייה ממוצעת של 0.1%). הזמן השני הכי טוב לסחור בו היה החצי שעה האחרונה של המסחר, כאשר המדד עלה ב-0.08%. אגב, הזמן הגרוע ביותר לקנייה היה בין השעות 10 בבוקר ל-11 בבוקר ובין השעות 14:00 ל- 15:00, אז עשה המדד בממוצע ירידה של 0.03%.

הבדיקה של Bespoke נעשתה כאמור בתקופה של עליות בשוק האמריקאי ולכן היא איננה שלמה. כמו כן, לא יכולנו לבדוק את הממצאים לגבי השוק הישראלי בגלל הקושי להשיג נתונים שעתיים היסטוריים.

ממה לא נובעות העליות האחרונות בתשואות האג"ח?:

ירידות השערים באג"חים השקליים ליוו אתמול את כל סדרות האג"ח ורבים מיהרו לחפש הסברים. בערמות ההסברים היו גם הרבה שכמעט ולא קשורים:

1. הגרעון הממשלתי – ההשפעה הישירה של הגרעון על תשואות האג"ח באה לידי ביטוי דרך פרמיית הסיכון של ישראל. הרמה הנמוכה של פרמיית הסיכון מצביעה על כך שהגרעון איננו מהווה בעייה מצד המשקיעים ואלה כנראה נותנים אמון בכוונת הממשלה לשלוט בו ולכן חשש לגבי הגרעון איננו סיבה טובה לעליית התשואה.

2. הנפקת מק"מ – להנפקת מק"מ שהייתה אתמול אין שום קשר לעליית התשואות מכיוון שתשואות המק"מ אינן מושפעות מהיצע וביקוש אלא מהציפיות לריבית בנק ישראל בשנה הקרובה בלבד. התשואה הגבוהה יותר בהנפקה רק גילמה את הצפי לסביבת ריבית גבוהה יותר.

3. הדו"ח המוניטארי של בנק ישראל – הדו"ח שפורסם אתמול אומנם ציין כי הריבית צפויה להיות גבוהה יותר מזאת שהשוק צופה עד סוף שנת 2013 (2.25%), אך מכיוון שהמדיניות המוניטארית נגזרת מלחצי האינפלציה במשק היא אינה ידועה גם לבנק ישראל עצמו בוודאות. ובכל מקרה מדובר בתחזית נמוכה ביחס לזו הקודמת (2.5%) ולכן השפעתה אינה גבוהה כלל.

4. שער חליפין – השינוי אתמול לא היה מהותי מספיק כדי לזעזע את תשואות האג"ח ברמה

"מותר לטעות, אבל אם המחק נגמר לפני העיפרון סימן שהגזמת" – ג'וש ג'נקיס

לכן, זה סימן שרוב ההשפעה הגיעה מחוץ לגבולות ישראל בהתאם לעליית תשואות כוללת בעולם, בשל ירידה בביקוש לחסכונות ועלייה בביקוש להלוואות, כנראה מתוך עלייה באופטימיות לגבי העתיד הכלכלי. הסבר זה מתאים גם לעליות שאפיינו לאחרונה את שוקי המניות.


בברכה
אמיר כהנוביץ
כלכלן ראשי
אגף נכסים ומחקר, כלל-פיננסים