לראשונה בישראל: טכנולוגיה חדשה להגנה מפני נזקי צנתור קטלניים בחולי כליות‎

בפני אלפי חולי הכליות בארץ שגם סובלים מבעיות לב ומועמדים לצנתור, עמדה עד כה בעיה לא פשוטה: חומר הניגוד שמוזרק למצונתרים עלול להזיק באופן משמעותי לכליות החולות. טכנולוגיה חדישה שיושמה לראשונה בארץ, ברמב"ם, נותנת מענה לבעיה ותקווה לחולים
במרכז הרפואי רמב"ם נעשה לראשונה בישראל, שימוש מוצלח בטכנולוגיה חדשה, המונעת נזק כלייתי כתוצאה מחשיפה לחומר ניגוד במהלך צנתור. מדובר בבשורה לישראלים רבים הסובלים ממחלת כליות כרונית, ועלולים לסבול מנזק נוסף ואולי אף קריטי לכליותיהם, במידה ויאלצו לעבור צנתור.


עשרות אלפי ישראלים עוברים מידי שנה צנתור לב לטיפול בהיצרות וחסימות בעורקים הכליליים. הנתון הזה הופך את ישראל לאחת השיאניות העולמיות בכמות הצנתורים המבוצעים בה. אחד מכל עשרה אנשים בעולם, סובל ממחלת כליה, כאשר בישראל, נכון לשנת 2012, ישנם כ-700 אלף חולי כליות.


מחלת כליות כרונית נגרמת כתוצאה מנזק מתמשך ובלתי הפיך לכליות. ישנן מספר סיבות להתפתחות המחלה, ובראשן נזק הנגרם כתוצאה מסוכרת ויתר לחץ דם.

מחלות כליה כרוניות קשורות לתחלואה ממחלות לב וכלי דם ורבים מהחולים נאלצים לעבור טיפולי צנתור. אולם, האירוניה היא שעצם הצנתור מעמיד את חולי הכליות בסכנת נזק נוסף לכליותיהם. הסיבה: חשיפת החולים הללו לחומר ניגוד בזמן הצנתור, הדרוש לביצוע הטיפול.


אצל מצונתרים שאינם סובלים מבעיה בכליות, חומר הניגוד מתפנה דרך הכליות, דבר שכליות חולים במחלה כרונית לא מסוגלות לבצע. במחקרים שנעשו, נמצא כי ניתן לתקן את הסיכון הנגרם על ידי חומר הניגוד באמצעות מתן כמות נוזלים איזוטונים (מכילים סוגי סוכר שונים ומלחים ומסייעים בשמירה על מאזן נוזלים תקין(, לחולה הכליות תוך כדי צנתור, אך גם פעולה זו טומנת בחובה סיכונים של בצקת ריאות וסיבוכים אחרים.


טכנולוגיה חדשה של חברת PLC האמריקאית, אשר פיתחה מערכת ויסות נוזלים מתוחכמת בשם Renal Guard System נותנת מענה להתמודדות עם הבעיה. מערכת הויסות מסוגלת להגביר את תפוקת השתן של חולה הכליות על ידי שילוב תרופות משתנות ומתן נוזלים באופן מתואם ומבוקר. השימוש הראשון בארץ במערכת החדישה, נעשה לאחרונה ביחידה לקרדיולוגיה פולשנית ברמב"ם ובמסגרתו צונתר חולה עם ליקוי חמור בתפקוד כלייתי בהצלחה, וללא החמרה בתפקוד הכליות.


לדבריה של פרופ' יבגניה ניקולסקי, רופאה בכירה ביחידה, מנהלת יחידת המחקר במערך הקרדיולוגי ומי שביצעה את הטיפול החדיש, המערכת החדשה בעלת יכולת להתאים את כמות הנוזלים הניתנת דרך הוריד לכמות השתן המופרשת ע"י המטופל: "כך למעשה נמנע מצב של העמסת נוזלים או איבוד נוזלים מוגבר אצל החולה".


בטיחות ויעילות המערכת במטופלים בעלי סיכון גבוה לנזק כלייתי במקרה של צנתור, הוכחו בשני מחקרים השוואתיים והובילו לכך שהמערכת נמצאת בשימוש יומיומי במספר מרכזים באירופה.