בנק ישראל: אם תאשר הכנסת את הצעת התקציב ואת הצעדים הנלווים אליה - צפויה הממשלה לעמוד ביעדים שקבעה לשנים 2009 ו-2010

סבורים כי יישום התוכנית להפחתת המס הישיר ימנע מיחס החוב לתוצר לרדת בשנים שאחרי השלמתה
חטיבת המחקר של בנק ישראל ניתחה את הצעת התקציב לשנים 2009 ו-2010 על פי היעדים שקבעה הממשלה לתקרות ההוצאות והגירעון ובחנה את התוואי הצפוי של יחס החוב הציבורי לתוצר לאור צעדי המדיניות עליהם החליטה הממשלה. מהניתוח עולה כי אם תאשר הכנסת את הצעת התקציב ואת הצעדים הנלווים אליה, צפויה הממשלה לעמוד ביעדים שקבעה לשנים 2009 ו-2010, ואף מעבר לכך. לעומת זאת קיים פער ניכר בין ההתחייבויות הרב-שנתיות של הממשלה אחרי 2010, על בסיס החלטותיה הספציפיות על צעדי מדיניות בתחומי פעילותה השונים, לבין תיקרות הגירעון והגידול בהוצאה שקבעה; כדי לחזור לתוואי שנקבע יידרשו קיצוצים גדולים בהתחייבויות שהממשלה נטלה על עצמה, וירידה חדה בהוצאה הציבורית לנפש בשנים 2011 ו-2012. משום כך קיים ספק רב אם הממשלה תוכל לחזור לתוואי יורד של יחס החוב לתוצר אחרי 2010, ובפרט אם תוכל לחזור בהקדם ליחס החוב לתוצר שהושג בסוף 2008. ספק זה מתעצם בשל התוכנית להפחתת המס הישיר עליה החליטה הממשלה לשנים 2016-2011, שצפויה להקטין משמעותית את הכנסותיה.

ניתוח של השפעת התוכנית להפחתת המס הישיר על תוואי יחס החוב לתוצר מצביע על כך שככל שיתקדם יישומה כך תגדל תרומתה להרחבת הגירעון וכי ביישום מלא תגדיל התוכנית את יחס החוב לתוצר בכנקודת אחוז מדי שנה. הדגמה של השפעה זו, בהנחה שבטווח הבינוני יגדלו הוצאות הממשלה בשיעור ריאלי דומה לגידולן בשנים האחרונות – שהוא בקירוב גם הממוצע בין תקרת גידול ההוצאות הנוכחית לבין תוואי ההוצאות המשקף את התוכניות הרב-שנתיות של הממשלה - מראה כי יישום התוכנית ימנע מיחס החוב לתוצר לרדת בשנים שאחרי השלמתה, בעוד שבלעדיה, אותו תוואי הוצאות יאפשר ירידה מתמשכת ביחס החוב לתוצר.