הרווח הנקי של בנק הפועלים ברבעון הראשון הסתכם ב-42 מ' ש"ח בלבד

שיעור תשואת הרווח הנקי להון עצמי ברבעון הראשון של שנת 2009 הסתכם ב- 0.9% בחישוב שנתי, בהשוואה לתשואה שלילית ברבעון הקודם
הרווח הנקי הסתכם ברבעון הראשון של שנת 2009 ב-42 מיליון ש"ח, בהשוואה להפסד של 363 מיליון ש"ח ברבעון הקודם. הרווח לרבעון הראשון של שנת 2009 הושפע באופן מהותי מהמשך ירידת הריבית הצמודה במשק, שכתוצאה ממנה התבצע רישום הוצאה חשבונאית חריגה של כ-855 מיליון ש"ח ברוטו, הנובע מחישוב הרווח והפסד במכשירים ניגזרים המשמשים ברובם כגידור כלכלי ונמדדים על בסיס השווי ההוגן, לעומת מדידת התוצאות בפעילות הפיננסית המאזנית על בסיס צבירה.

שיעור תשואת הרווח הנקי להון עצמי ברבעון הראשון של שנת 2009 הסתכם ב- 0.9% בחישוב שנתי, בהשוואה לתשואה שלילית ברבעון הקודם .

יחס ההון לרכיבי סיכון (הלימות ההון) בסוף הרבעון הראשון של שנת 2009, עלה לשיעור של 11.27%, בהשוואה ל- 10.92% בסוף שנת 2008.
יחס ההון הראשוני (TIER 1) לרכיבי הסיכון עלה בסוף הרבעון הראשון של שנת 2009 לשיעור של 7.55%, בהשוואה ל- 7.44% בסוף שנת 2008.

יו"ר הדירקטוריון, דני דנקנר, אמר: "התוצאות העסקיות של בנק הפועלים לרבעון הראשון של שנת 2009 משקפות את העובדה שהמשק הישראלי נמצא במיתון והנתונים המאקרו-כלכליים שפורסמו בימים האחרונים מצביעים על עומקו. הנתונים שפורסמו עולים בקנה אחד עם התחזיות הכלכליות שפורסמו ע"י כלכלני בנק הפועלים ועם טווח האומדנים עליהם התבססו תוכניות העבודה של הבנק.
הבנק ממשיך לחתור להשגת היעד השנתי של שיעור התשואה על ההון העצמי בטווח של 4%-7%. כמו כן הבנק התקדם להשגת היעד של יחס הלימות ההון שהציב לעצמו - 12% עד לסוף השנה.
בנק הפועלים הוא חלק מן המערכת הבנקאית בישראל, שמוכיחה יציבות וחוסן, שהיו בין הגורמים העיקריים לכך שהפגיעה במשק הישראלי כתוצאה מן המשבר הגלובלי הנוכחי היתה עד כה קטנה ביחס לפגיעה ברוב המדינות המפותחות. בניגוד לארה"ב או מדינות רבות באירופה, אף בנק ישראלי לא נזקק לסיוע ממשלתי בתקופה זו. מצב זה משקף בעיקר את הזהירות – יש מי שיגדיר זאת כשמרנות - שבה פעלו הבנקים בישראל בשנים האחרונות. יחסית לבנקים בחו"ל, רמת המינוף של הבנקים הישראליים נותרה נמוכה, כך שתהליך ה-de-leveraging – צמצום המינוף - הגלובלי השפיע עלינו פחות מאשר על האחרים. בעוד שבארה"ב המימשל נאלץ להזרים לבנקים יותר מ-700 מיליארד דולר על מנת שאלה ימשיכו לספק אשראי לתעשייה ולציבור, הרי שאצלנו פיקדונות הציבור נותרו המקור העיקרי למתן אשראי על ידי הבנקים.
על פי הנתונים השוטפים המגיעים מהעולם, ברור שעדיין לא נחלצנו מן המשבר הגלובלי, ואם הוא יהיה עמוק וממושך יהיה לכך המשך השפעה שלילית על המשק הישראלי, התלוי במידה רבה מאוד בהתפתחויות הגלובליות.
בנוסף, ברצוני לציין כי בנק הפועלים ממשיך, גם בתקופת מיתון זו, בפעילות קהילתית וחברתית רבה ומגוונת, באמצעות תרומות כספיות ופעילות התנדבותית של עובדי הבנק. ברבעון הראשון של 2009 התבטאה פעילות זו בהוצאה כספית של 9.8 מיליון ש"ח.
לסיום, אני מבקש לנצל הזדמנות זו כדי לברך את ממשלת ישראל, ראש הממשלה, שר האוצר, יו"ר ההסתדרות וארגוני המעסיקים על הצלחתם להגיע להסכמה בעניין תקציב המדינה. יש לקוות כי מסגרת התקציב לא תיפרץ, על מנת שלא נמצא עצמנו דוהרים לשיעורי אינפלציה גבוהים, שבשנים האחרונות הצלחנו להימנע מהם תודות לריסון תקציבי של ממשלות ישראל."

מנכ"ל הבנק, צבי זיו, אמר: "הרווח הנקי של הבנק הסתכם ברבעון הראשון של 2009 ב-42 מיליון ש"ח. הרווח נמוך יחסית לבנק כמו בנק הפועלים, אך תוצאות הרבעון הושפעו באופן מהותי מהמשך ירידת הריבית הצמודה במשק שכתוצאה ממנה התבצע רישום הוצאה חשבונאית חריגה של כ-855 מיליון ש"ח ברוטו, הנובע מחישוב הרווח והפסד במכשירים ניגזרים המשמשים ברובם כגידור כלכלי ונמדדים על בסיס השווי ההוגן, לעומת מדידת התוצאות בפעילות הפיננסית המאזנית על בסיס צבירה.
למרות התמשכות המשבר בשווקים העולמיים והיעדר סימנים להתאוששות קרובה במשק הישראלי, שמרו הבנקאות הקמעונאית והבנקאות העסקית, עמודי התווך של פעילויות הבנק, על רמת פעילות טובה, בהתחשב במצב הכלכלי. עם זאת, בתוצאות הכספיות של הרבעון, ניכרת השפעת הירידות בשערי הריבית, אשר הביאו את הריבית בישראל (כמו גם בשווקים אחרים) לשפל חסר תקדים, ופגעו, בין השאר, בהכנסות הבנק מפאסיבה.
הרווח מפעילויות מימון, לפני הפרשה לחובות מסופקים, הגיע במהלך הרבעון ל-972 מיליון ש"ח, לעומת רווח של 1.2 מיליארד ש"ח ברבעון הקודם, כאשר הירידה נובעת בעיקר מהשפעת הירידות החריפות בשערי הריבית.
הרגיעה היחסית בשוקי ההון בחודשים האחרונים סייעה להתייצבות הפיננסית של חלק מלקוחות הבנק וכתוצאה מכך ירדה ההפרשה לחובות מסופקים ביחס לרבעון הקודם. אך כפי שציינתי, לצערנו עדיין איננו רואים סימנים להתאוששות וליציאה מהמיתון במשק הישראלי. ביטוי מסוים לכך ניתן לראות בהמשך העלייה בהיקף החובות הבעייתיים אשר גדלו בשיעור של כ- 8.8% ברבעון זה.
במסגרת תוכניות העבודה לחיזוק בסיס ההון של הבנק גייסנו כ-830 מיליון ש"ח במהלך הרבעון, הן בארץ והן בחו"ל, ויחס הלימות ההון עלה ל-11.27%.
בנק הפועלים ממשיך לפעול על פי תכניות העבודה השנתיות, לקראת עמידה בשני היעדים המרכזיים שהצבנו לעצמנו לשנת 2009 - הגעה ליחס הלימות הון של 12% והשגת תשואה להון העצמי בשיעור של 4%-7%."

ההתפתחויות העיקריות בדוח הכספי לרבעון הראשון של שנת 2009:
הרווח הנקי מפעולות רגילות הסתכם ברבעון הראשון של שנת 2009 ב- 21 מיליון ש"ח, בהשוואה להפסד של 393 מיליון ש"ח ברבעון הקודם.
שיעור תשואת הרווח הנקי מפעולות רגילות להון עצמי ברבעון הראשון של שנת 2009 הסתכם ב- 0.4% בחישוב שנתי, לעומת תשואה שלילית ברבעון הקודם.
הגידול ברווח הנקי נבע בין היתר מהפרמטרים הבאים:
• הרווח מפעילות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים הסתכם ברבעון הראשון של שנת 2009 ב- 972 מיליון ש"ח, בהשוואה לרווח של 1,242 מיליון ש"ח ברבעון הקודם.
הירידה ברווח נבעה בעיקר מהתאמות, שעיקרן חשבונאיות, לשווי הוגן של מכשירים פיננסיים נגזרים המשמשים ברובם כגידור כלכלי בסך של כ- 855 מיליון ש"ח. מנגד, הירידה קוזזה בקיטון בהפסדים בגין תיק ניגזרי האשראי ובגין קיטון בהפסדים מהשקעות בניירות ערך מגובי נכסים.
• הפרשה לחובות מסופקים נערכה בצורה שמרנית ובהתחשב בהערכות הסיכונים בתיק האשראי. ברבעון הראשון של שנת 2009 הפריש הבנק 314 מיליון ש"ח, בהשוואה ל- 765 מיליון ש"ח ברבעון הקודם. ההפרשה הספציפית לחובות מסופקים הסתכמה ב- 270 מיליון ש"ח, בהשוואה ל- 825 מיליון ש"ח ברבעון הקודם. ההפרשה הספציפית לחובות מסופקים הגיעה ל- 388 מיליון ש"ח אך קטנה ב- 118 מיליון ש"ח כתוצאה מגביית חובות שנמחקו בשנים קודמות ומהקטנת ההפרשות.
שיעור ההפרשה הספציפית מסך האשראי לציבור, לפני הקטנת הפרשות וגביית חובות שנמחקו בשנים קודמות, ברבעון הראשון של שנת 2009, הינו 0.70% בהשוואה ל- 1.81% ברבעון הקודם.
• סך החובות הבעייתיים של קבוצת הבנק לסוף הרבעון הראשון של שנת 2009, הסתכם בכ- 17.6 מיליארד ש"ח, עלייה בשיעור של כ-8.8% לעומת הרבעון הקודם.
• ההכנסות התפעוליות והאחרות הסתכמו ברבעון הראשון של שנת 2009 ב- 1,162 מיליון ש"ח, בהשוואה ל- 1,013 מיליון ש"ח ברבעון הקודם, גידול בשיעור של 14.7%. העלייה נבעה בעיקר מגידול בהכנסות מפעילות בשוק ההון וממעבר לרווח בסעיף השקעה במניות לעומת הפסד שנרשם ברבעון הקודם.
• ההוצאות התפעוליות והאחרות הסתכמו ברבעון הראשון של שנת 2009 ב- 1,940 מיליון ש"ח, בהשוואה ל- 2,008 מיליון ש"ח ברבעון הקודם, . הקיטון בשיעור של 3.4% נובע בעיקר מירידה בהוצאות אחרות.
• תרומה לקהילה – הפעילות הקהילתית של עובדי הבנק מגוונת ורחבת היקף, ומוצאת ביטוי במעורבות חברתית, בתרומות כספיות ובפעילות התנדבותית ענפה. פעילות זו של קבוצת הבנק ברבעון הראשון של שנת 2009 באה לידי ביטוי בהוצאה כספית של כ- 9.8 מיליון ש"ח.

התפתחות סעיפי המאזן
המאזן המאוחד ליום 31 במרץ 2009 הסתכם בכ-305.1 מיליארד ש"ח, לעומת 306.8 מיליארד ש"ח בסוף שנת 2008.
האשראי לציבור הסתכם ב-220.9 מיליארד ש"ח, קיטון בשיעור של 0.6% בהשוואה לסוף שנת 2008. מקור השינוי הינו בירידה בהיקף הפעילות במשק ופירעון אשראי כתוצאה מריבית הזכות הנמוכה. יצוין כי הפיחות בשער השקל ביחס למרבית מטבעות החוץ קיזז את הירידה ביתרות האשראי לציבור בשיעור של כ- 2.1%.
פיקדונות הציבור הסתכמו ב- 232.4 מיליארד ש"ח בהשוואה ל- 227.0 מיליארד ש"ח בסוף שנת 2008. גידול בשיעור של 2.4%. הגידול הינו כתוצאה מהשפעת הפיחות בשער החליפין של השקל ביחס למרבית מטבעות החוץ ומגידול בפיקדונות בשלוחות בחו"ל.