תחום הקרקעות החקלאיות פרוץ ומופקר, וחייבים להסדיר אותו

כך אמר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, אוהד דנוס, ביום עיון בנושא תקן 22, שאמור להסדיר את התחום השנוי במחלוקת של הסחר בקרקעות חקלאיות.
כלכלנית הרשות להגנת הצרכן, ביתיה קוטל: "המרחק בין שיווק להטעיה לא גדול". השמאי הממשלתי הראשי טל אלדרוטי: "לא כולם גנבים או רמאים, אבל המידע חשוב מאוד"

האם בקרוב יהיה סוף להפקרות בנושא הסחר בקרקעות חקלאיות, שכל כך הרבה אנשים בישראל נפלו בו שולל? התשובה לשאלה הזו היא ככל הנראה כן. אחד התקנים הראשונים ששר הכלכלה החדש, שייכנס לתפקידו בשבועות הקרובים, יחתום עליו, הוא תקן 22 – התקן שיחייב חברות המשווקות קרקע חקלאית בעריכת שומה בידי שמאי מוסמך, שתספר לרוכשים את כל האמת: האם יש סיכוי להפשרת הקרקע? בתוך כמה זמן? מהם המכשולים בדרך? וכמה כסף ייצטרכו הרוכשים להשקיע לאחר שהקרקע תופשר.
היום נורתה יריית הפתיחה לקראת כניסת התקן החדש לתוקף, כשלשכת שמאי המקרקעין, בראשותו של אוהד דנוס, ערכה יום עיון ראשון לשמאי מחוז מרכז, בנוגע לתקנה שבקרוב תהפוך לחלק בלתי נפרד מעבודתם. ליום העיון הגיעו לא פחות מ-300 שמאים, וליפ דנוס ימי עיון דומים ייערכו בקרוב גם במחוזות ירושלים, חיפה, הדרום ועוד – על מנת שכמה שיותר אנשים יידעו על התקנה החדשה.
"הרבה אנשים שלא יכולים לרכוש דירה רואים ברכישת קרקע חקלאית אופציה להשקעה ולפעמים הם משתמשים בכל חסכונותיהם כדי לרכוש את אותה הקרקע. לכן, חייבים להסדיר את התחום הזה בהקדם האפשרי", אמר דנוס בפתיחת הכנס. "אנשים שרוכשים קרקע חקלאית לא תמיד מבינים מה הם קונים. נתקלתי במקרה שאנשים רכשו שטח של 125 מ"ר וחשבו שזה יהיה בעתיד שטח הדירה שלהם. אבל זה לא רק זוגות צעירים שנופלים. דיברתי גם עם רואה חשבון שמבין בתחום, שהתעניין ברכישת קרקע חקלאית. הציעו לו לרכוש קרקע ב-139 אלף שקל והוא בדק וראה שהמוכרים רכשו את הקרקע ב-10,000 שקלים. הוא שאל אותי מה הם יודעים שהוא לא יודע. באחרונה פנו אלי שנית רוכשים שלפני 80 שנה רכשו קרקע חקלאית והיא טרם הפשירה, והסברתי להם שזה כנראה גם לא יקרה בעתיד. התחום הזה פרוץ ומופקר, וזה תחום שחייבים להסדיר".
את התקן החדש הובילה יחד עם לשכת שמאי המקרקעין גם הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן במשרד הכלכלה. הכלכלנית הראשית ברשות, ביתה גוטל, אמרה כי "הרשות רואה בתחום מכירת הקרקע החקלאית תחום שחייבים לעשות בו סדר, וזאת על רקע העלייה בהיקף הרכישות עם השנים". לפי הרשות, בשנת 2013 נערכו לא פחות מ-2,500 עסקאות למכירת קרקע חקלאית – והרכישות עלו בהתאם לעלייה במחירי הדיור. על פי הרשות, רוב רוכשי הקרקע החקלאית הם אנשים בני 40 ופחות, שאין להם דירה, ושהכנסתם נעה סביב ה-9,000 שקלים – מה שמלמד כי אנשים אכן מאמינים בהטעיה לפיה רכישת קרקע חקלאית תוביל בסופו של דבר לדירה. "זו בעיה חמורה שצריך לטפל בה", אמרה גוטל. "רוב האנשים שרוכשים קרקע חקלאית לא מכירים את הנושא ולא מבינים עד הסוף. רוב הרוכשים עושים זאת כתחליף לרכישת דירה, כי הם לא מסוגלים לרכוש דירה. הם יושבים מול המחשב, וקופצת להם פרסומת לבית חלומותיהם, 'במרחק נגיעה', כפי שכתוב. זה מפתה. המרחק בין שיווק להטעיה לא גדול ותמיד צריך לשים לזה לב. צריך מישהו שיגן על הרוכשים. הצרכן יודע הרבה פחות ממי שעוסק בתחום, ומשווק הקרקע יודע טוב מאוד גם איך לסובב את הרוכשים. לרוכש אין בכלל יכולת להעריך לבדו את סיכוי ההפשרה. התקנות יוכלו לאפשר הטלת קנסות על משווקים שלא יציגו שומה על פי תקן מספר 22, ומדובר גם באישום פלילי, שאך אחד לא מעוניין שיהיה לו".
השמאי הממשלתי הראשי, טל אלדרוטי, אמר: "העקרונות שליוו אותנו בהכנת התקן החדש הם שכל מי שרוצה לקנות קרקע חקלאית יידע בדיוק מה הוא קונה: מה הסיכון ומה הסיכוי, ושרק אחר כך יעשה את השיקול אם לקנות או לא. חשוב להדגיש שאין לנו כוונה להפסיק את המסחר בקרקע חקלאית - לא כולם גנבים או רמאים, אבל המידע חשוב מאוד. השומה תסביר באופן ברור מה מצב הקרקע היום, מה השווי שלה, מה ייתכן שיהיה בעתיד ומה ההליך שהיא עוד צריכה לעבור. הכל יפורט בתקן, כי הרוכש לא מבין כלום. צריך להדגיש את החסרונות ולפרט את כל הבעיות וכל הסכנות".
בכנס נשאו דברים גם שופטת בית המשפט המחוזי, רונית פינצ'וק אלט, שמאי מכריע אמנון ניזרי, עו"ד ירון גרונפמן, ושמאית המקרקעין גלית אציל-לדור.

קרדיט תמונה: דויד סאלם.