המחיר להפוך לקיבוצניק 1.3 מיליון שקל בממוצע

העלות הגבוהה אינה בריאה מבחינה חברתית ויוצרת מצב שבעלי הון זוכים לקדימות על פני בני הקיבוץ
מי שרוצה להפוך לחבר קיבוץ צריך להכין את עצמו להיפרד מסכום ממוצע של 1.3 מיליון שקל, רובם תשלום למדינה עבור הקרקע והיתרה לפיתוח תשתיות ועוד. גם בני קיבוצים שמעוניינים לבנות את ביתם בחלקה חדשה בקיבוץ צריכים לשלם סכום דומה.

התחשיב הוצג בכנס בנושא הבניה בקיבוצים שערכה חברת א.ב. מתכננים, העוסקת בתכנון המגזר הכפרי. בכנס הוצגו רעיונות לתוספת בניה והרחבה של הקיבוצים שיכולים להביא להורדת העלויות, תוך התבססות על שימוש חדשני ויעיל בשטח הקיים של הקיבוץ וזאת תוך שמירה על אופיו הכפרי.

האדריכלית מיכל דור אמרה בכנס שהמצב הנוכחי שבו צריך הון רב יחסית כדי להפוך לחבר קיבוץ אינו בריא מבחינה חברתית כיוון שהברירה בין האנשים נעשית על בסיס כספי, כך שבעלי הון זוכים לקדימות על פני בנים. אנחנו צריכים "לפתוח את הראש" לאפשרויות צורות בניה אחרות כדי לאפשר דיור בר השגה לבנים ולעודד אותם להישאר בקיבוץ. רווקים וזוגות צעירים ללא ילדים או עם ילד אחד יכולים להתגורר בבתים דו קומתיים או בבנייה אינטנסיבית מסוגים שונים בתחום שטח המחנה ובמתחמים לא- מבונים עד שהמשפחה תורחב וזאת בעלות נמוכה בהרבה.

לדברי דור, ניתן בעזרת יישום פתרונות חדשניים להרחיב את מספר יחידות הדיור בקיבוץ ב-10% בממוצע על בסיס השטח הבנוי הקיים, זאת כמובן בכפוף לזכויות הנקבעות על פי התוכניות הארציות. לפתרונות אלו חשיבות גדולה בקיבוצים שמוגבלים ביכולת ההתרחבות שלהם בשל מגבלות של יערות, נהרות ונחלים, ישובים אחרים, כבישים וכו' ולכן צריכים למצות את הפוטנציאל שלהם בתוך השטח הנוכחי. הקיבוצים צריכים לאפשר דפוסי מגורים נרחבים הפונים למגוון קהלי יעד, לחתור לפתרונות צנועים יותר וזולים יותר, ולשמור על הרצפים הפתוחים, מרחבי המפגש והצביון המקומי.

בכנס הוצגה ההחלטה החדשה של רשות מקרקעי ישראל המאפשרת לקיבוץ לבצע במרוכז את זכויות המגורים עבור כל החברים. לאחר רכישת הזכויות יוכל הקיבוץ לבצע בניה או להעניק זכויות לחברים ללא כל מעורבות של רמ"י. ההחלטה החדשה מצטרפת למסלולים הקיימים לשיוך דירות ולכן כל קיבוץ צריך לעשות את השיקול של הערוץ הנכון עבורו מבחינה כלכלית וחברתית.