התאחדות בוני הארץ : תנו לקבלנים הישראלים להמשיך ולבנות

ואל תפגעו בעצמאותם ניסים בובליל : "ניסיון העבר הכושל מוכיח שהספורט הלאומי החדש, להעניק עדיפות לחברות זרות על פני ישראליות בפרויקטים לאומיים – שגוי ומוטעה מיסודו"
נשיא התאחדות בוני הארץ , ניסים בובליל, פנה לשר התחבורה, ישראל כץ, וביקש את התערבותו הדחופה לשינוי תנאי המכרז של חברת נת"ע לחפירת המנהרות של הרכבת הקלה בתל אביב שבו קיימת אפליה כנגד הקבלנים הישראלים ויש העדפה לקבלנים זרים.

במכרז המדובר מאפשרת חברת נ.ת.ע שהמציע יהיה "מיזם/תאגיד משותף", המורכב מחברה זרה וחברת ישראלית אך קבעה כי "החבר/הקבלן הישראלי" לא יהיה בעל שליטה, כלומר, החברה הישראלית או מספר חברים ישראלים יחזיקו לא יותר מ- 49% ממניות המיזם במצטבר והחברה הזרה תחזיק מעל 50% ממניות המיזם המשותף ותהיה בעלת השליטה.


התאחדות בוני הארץ (התאחדות הקבלנים) נערכתבימים אילו להגשת עתירה כנגד חברת נת"ע בגין אפליית הקבלנים הישראלים במכרז לחפירת המנהרות של הרכבת הקלה בתל אביב.ההחלטה על הפניה לערכאות משפטיות התקבלה לאחר שנציגי התאחדות בוני הארץ נפגשו בתחילת השבוע שעבר עם מיכאל רצון יו"ר חברת נת"ע והצדדים לא הגיעו להסכמות לשינוי תנאי המכרז.


בהתאחדות בוני הארץ טוענים כי אין להם ספק שפרויקט הרכבת הקלה בת"א חיוני והגיע הזמן שיצא אל הפועל, במקביל הם גם חושבים שהידע שנצבר בחו"ל חשוב והשילוב עם חברה זרה יועיל לקידום תחום עבודות המנהור בין הקבלנים בישראל. עם זאת, הדרישה לשליטה של חברה זרה בפרויקט זה תמוהה ולא ברור מדוע יש צורך בהתערבות בהתקשרות העסקית בין החברות במקום להשאיר לשחקנים את האפשרות לקבוע את תנאי ההתקשרות בניהם.


לדברי ניסים בובליל , נשיא התאחדות בוני הארץ,"אין לדרישה זו אח ורע בעולם, היא מנוגדת להצהרות ויעדי הממשלה בדבר עידוד פעילותן של חברות ישראליות.

ענפי הנדל"ן והתשתיות, התעשייה, החקלאות והמלונאות הם הענפים מחוללי הצמיחה והתעסוקה במשק וכל פגיעה בהם תפגע בצמיחה.

עוד טוענים הקבלנים כיניסיון העבר מלמד שרוב החברות הזרות שפעלו בארץ לא השלימו את הפרויקטים, ובנוסף, ראינו שבנסיבות פוליטיות ובעת משברים ביטחוניים, החברות הזרות נוטות לעזוב.

מנתונים שרוכזו בהתאחדות בוני הארץ עולה כי לפחות ב-4 הפרויקטים הגדולים שנבנו בארץ בשנים האחרונות (נתב"ג 2000, נמל היובל, מנהרות הכרמל והרכבת הקלה בת"א), מעורבותן של החברות הזרות דווקא עיכבה את קידומם של הפרויקטים.


כך למשל בפרויקט נמל היובל באשדוד, נקלעו הצדדים למחלוקת משפטית שעדיין מתנהלת בבתי המשפט. בתגובה לתביעה שהוגשה נגדה טענה, בין היתר, חברת נמלי ישראל, מזמינת הפרויקט מאשטרום-דרגדוס(החברה הספרדית שהייתה שותפה למיזם) שהאינתיפאדה באותה עת גרמה לקשיים רבים, מאחר שהספרדים נמנעו בתקופה מסוימת משליחת עובדים לישראל. לבסוף, נמל היובל באשדוד נפתח רק ביולי 2005 לתקופת הרצה, ונחנך רשמית רק בינואר 2007, כמעט שלוש שנים אחרי המועד המקורי.


ואם לא די בכך,בפרויקט נתב"ג 2000, שהיה אמור להיפתח בשנת 2000 בכדי לקלוט את גלי הצליינים שהגיעו לישראל (ומכאן השם שנבחר לו) נבחר קבלן טורקי ראשי –חברת צ'יילןהטורקית.בנייתו של הטרמינל הופסקה בעקבות חילוקי דעות קשים בין רשות שדות התעופה, המנהלת את הפרויקט, לבין חברת צ'יילן התורכית, שזכתה במכרזי הבנייה בהיקף מאות מיליוני שקלים. במרכזם של חילוקי הדעות - דרישות כספיות חדשות מצד הקבלן התורכי, שטען שנגרמו לו עלויות מוגדלות, הנובעות מפעילותו כחברה זרה בישראל.החברה התורכית העסיקה בארץ מאות עובדים ובחירתה עוררה בשעתו תגובות קשות מצד קבלנים ישראלים, שטענו שרשות שדות התעופה, כגוף ממשלתי, בחרה בחברה התורכית על רקע מדיני, כדי לשפר את היחסים הביטחוניים בין ישראל לתורכיה, אך לאחר שהחברה הקבלנית הטורקית פשטה את הרגל, חל עיכוב משמעותי בהשלמת הפרויקט. בסופו של דבר הושלם הפרויקט רק ב-2004.


דוגמא נוספת היא כמובן פרויקט מנהרות הכרמל. בשנת 1997 זכתה קבוצת כרמלטוןבמכרז לביצוע פרויקט מנהרות הכרמל במשך ארבע שנים וגביית האגרה במשך 31 שנים, בשיטת בנה-הפעל-העבר (BOT). קבוצת כרמלטון הייתה מורכבת מחברת דרגדוס (Dragados) - חברת התשתיות ספרדית (שהייתה מעורבת גם בהקמת נמל היובל באשדוד), אשטרום, פיבי, ו"נכסים ובניין"מקבוצת דיסקונט השקעות. במסגרת המכרז, התחייבה כרמלטון לשלם למדינה תמלוגים בסך 266 מיליון שקלים. בשנת 1999 נחתמו הסכמי המימון לביצוע הפרויקט ונחתם הסכם סופי עם הממשלה.


הקבוצה התכוונה להתחיל את העבודות, אולם עיכובים באישורים החוקיים של התוכנית לא אפשרו את התחלת העבודות עד שנת 2002. אז התעוררה בעיה חדשה, כאשר בנק דיסקונט נסוג מהסכמתו לספק אשראי למימון פעולות הבנייה. לאחר התדיינות משפטית ארוכה בה נפסק כי על בנק דיסקונט לעמוד בהתחייבויותיו הותנע הפרויקט מחדש. הבעלות על הזכיינית כרמלטון שונתה וכיום היא בבעלות של אשטרום (50% בעלות) ו"שיכון ובינוי" (50% בעלות). שינוי זה דרש אישור מיוחד של הממונה על ההגבלים העסקיים מאחר ששתי החברות פועלות באותו התחום.