היטל עיכוב דירה יוטל על הרוכשים וייקר את הדירות ביותר מ- 10%

התאחדות בוני הארץ : במשרד האוצר מודעים למחנק האשראי בענף הבניה ; המס החדש רק יחמיר את הבעיה


היטל עיכוב דירה יוטל על הרוכשים וייקר את הדירות ביותר מ- 10%


התאחדות בוני הארץ : במשרד האוצר מודעים למחנק האשראי בענף הבניה ; המס החדש רק יחמיר את הבעיה



הבוקר יובא לאישור בישיבת הממשלה פרק הדיור בדו"ח טרכטנברג. במסגרת הפרק תובא הצעה להטלת מס חדש (היטל עיכוב דיור) בשיעור 10% ממחיר מכירת הדירה.

התאחדות בוני הארץ ( התאחדות הקבלנים ) הוציאה בסוף השבוע מכתב לשרי הממשלה ובו היא מסבירה כי המלצה זו, אם תאושר תביא לתוצאות הפוכות מהמטרות של ועדת טרכטנברג להורדת מחירי הדיור ותוביל לעלייה דרסטית במחירי הדיור ולעצירה כמעט מוחלטת של הבנייה בישראל.


במכתב נכתב כי : " חשוב לחדד כי ההצעה המוצעת עלולה להוביל להתמוטטות של ענף הבנייה בישראל. בשבוע שעבר הודה שר האוצר יובל שטייניץ במסגרת הוועידה הלאומית לאנרגיה וסביבה כי "אנו מתמודדים עם מחנק אשראי מסוים בנדל"ן ובעסקים הקטנים. יש לנו קשיים מקומיים. אנחנו מתמודדים עם מחנק אשראי, אנחנו מתחילים לחוש בבעיות בעיקר בענף הבנייה. לא רק בנייה למגורים אלא גם משרדים ותשתיות. אנו מקיימים התייעצויות כיצד להתמודד עם זה.


תמוה כי בעוד שמשרד האוצר מודע לקשיי האשראי עימם מתמודדים הקבלנים, הוא פועל בידו השנייה להוסיף שמן למדורה ולבצע צעדים נוספים שרק יקצינו את הבעיה. הטלת המס הנוסף תוביל להגדלת ההלוואות שייאלצו הקבלנים ליטול בכדי לממן את פעילות הבנייה, צעד אשר בתורו יחריף את מחנק האשראי, מה שיוביל לעצירה נוספת של הבנייה בישראל.


יתרה מזאת, נוסח ההיטל המוצע יגרום לא רק להחרפת מחנק האשראי ועצירת הבנייה, אלא גם לעלייה חד משמעית במחירי הדיור לצרכנים- ובניגוד מוצהר למטרות המוצהרות של דו"ח טרכטנברג. זאת, שכן נוסח ההיטל קובע כי קבלנים אשר לא יחלו בבנייה ולא ימכרו דירות בתקופת הזכאות יחויבו בתשלום היטל על כל מכירת דירה בשיעור של 10% ממחיר מכירת הדירה. יודגש כי החבות בהיטל הינה ביום מכירת הדירה, משמע שהרוכש הוא אשר ישלם את ההיטל. כך שמדיניות זו תהיה הרסנית לענף הבנייה משני קצוות החבל - הקבלן והצרכן. כך ההצעה תפגע אנושות ביכולתם של הקבלנים לבנות וגם תוביל להעלאה נוספת - ומיותרת- של מחירי הנדל"ן לאזרחים. למיותר לציין, שעצירת הבנייה על ידי הקבלנים תוביל גם היא ממילא לעליית מחירי הנדל"ן.

יודגש, כי אין מדובר בהטלת מס בגובה זעיר אלא מס בשיעור משמעותי. גובה המס המוצע - 10% ממחיר הדירה - יכול להפוך בין לילה פרויקט רווחי להפסדי. לאור זאת, לא מן הנמנע שההצעה לו תאומץ יכולה להוביל לפשיטת רגל של חברות קבלניות.


כמו כן, ההיגיון העומד בבסיס ההצעה הינו "האשמת הקורבן". דווקא הקבלנים, יותר מכל גורם אחר, היו שמחים שהליכי התכנון וההשבחה ייארכו חודשיים-שלושה ודווקא הם אלו הסובלים לא אחת מהתמשכות הליכי התכנון. בפועל, רשויות התכנון השונות הן אלו אשר מסרבלות ומעכבות לרוב את תהליכי התכנון. למיותר לציין, שלא אחת הליכי התכנון מתארכים מעבר לזמן הקצוב והליכי האישור יכולים להימשך אף שנים מספר. כך יוצא מצב בו הקבלנים אשר מעוניינים לבנות תקועים בין הפטיש לסדן: מאידך אישור התוכנית אינו באשמתם, אך בשל עיכוב התוכנית דווקא הם אלו שנענשים והם אלו אשר נדרשים לספוג את עלויות הקנס החדש על הימשכות הליכי התכנון.


סוגיה זו מהותית אף יותר על רקע הרפורמה המתגבשת בימים אלו בכל דיני התכנון והבניה. לא מן הנמנע כי רפורמה כוללנית שכזו בדיני התכנון והבנייה תוביל לתקופת הסתגלות כזו ואחרת שתאריך אף היא את הזמן הנדרש לקבלת אישור לתוכניות בנייה. אין זה הגיוני להטיל על הקבלנים עול נוסף - דווקא בתקופת ההסתגלות, ובייחוד לאור הציפיות כי בשלב הראשוני ייווצר צוואר בקבוק לאישור התוכניות.


כמו כן, הליכי השבחת נדל"ן, תכנון ובנייה הם הליכים מורכבים ומקצועיים, אך בהצעה נמסרת האחראיות להחלטה בעניינם בגורם אשר אינו מעורה בהליכים אלו באופן שוטף - רשות המיסים. בהצעה מוצע כי מנהל מיסוי מקרקעין (כך לפי לשון ההצעה) הוא שיהא אחראי לקביעת הכללים ולפיקוח על יישומם. רשות המיסים איננה הגוף המוסמך לפקח ולבקר על הליכי התכנון והבנייה בישראל, וממילא אין תחום הנדל"ן בתחום מומחיותה. לפיכך, ההחלטה למסור את השיפוט בעניין דווקא לה, הינו תמוה ויהווה לא הגיונית ולא אפשרית על הקבלנים.


לא פחות חשוב, המס המוצע הינו מס המפלה את הקבלנים לרעה. זאת, שכן לו אדם פרטי יחזיק בקרקע באופן פרטי במשך שנים – הוא לא יחויב בדבר - גם אם יפעל להשבחה כזו או אחרת של הקרקע. מאידך, קבלן אשר יחזיק קרקע יחויב כאמור במס החדש וזאת גם אם ההחזקה לאורך השנים תהיה שלא באשמתו (עקב הימשכות הליכי התכנון כאמור). מכאן יוצא כי אופן ההתייחסות לקרקע יקבע על פי בעליה, ולפיכך מדובר באפלייה פסולה וכזו הגורמת גם לפגיעה אנושה בחופש העיסוק.