איגוד המהנדסים: גרמנו להקפאת תקן שהיה מגדיל את הוצאות ענף הבנייה ב- 1.7 מיליארד שקל

תקן 413 של מכון התקנים כל כך מחמיר בדרישותיו להתאים את החיזוקים של בניין קיים לאלו של בניין חדש עד שהחיזוק לא היה כמעט אפשרי גם מבחינה הנדסית וגם מהבחינה כלכלית
בעקבות פעילות של איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות בהובלתו של מ"מ יו"ר האיגוד ישראל דוד החליט מכון התקנים להקפיא את תקן 413 שנכנס לתוקף לאחרונה בשל ההשלכות החמורות שהיו לו על ענף הבניה.

מדובר בעדכון לתקן 413 שמגדיר את החיזוק הנדרש לבניין על מנת שיעמוד ברעידות אדמה. התקן קבע שימוש יוצא דופן באלמנטים קונסטרוקטיביים כגון בטון וברזל וכן קבע שגם בחיזוק של בניין קיים יש לעשות את החיזוק הנדרש כמו בבניינים חדשים .

מ"מ יו"ר איגוד המהנדסים , ישראל דוד , מציין כי אם התקן לא היה מוקפא הוא היה עלול לחסל את תמ"א 38 – תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים כנגד רעידות אדמה. התקן כל כך מחמיר בדרישותיו להתאים את החיזוקים של בניין קיים לאלו של בניין חדש עד שהחיזוק לא היה כמעט אפשרי גם מבחינה הנדסית וגם מהבחינה כלכלית והתוצאה היתה שלא היו מאשרים פרויקטים של חיזוק.

בנוסף אומר דוד כי בדיקה שערך בהתאם להיקפי הבנייה בישראל מעלה כי השימוש בתקן החדש היה מגדיל את ההוצאות בענף הבנייה בכ- 1.7 מיליארד שקלים בשנה בגין השימוש המופרז הנדרש בברזל ובבטון . יש לציין כי ביום עיון שערך משרד הפנים ביוני השנה מומחי הרשות הלאומית למניעת אסונות בארה"ב טענו כי על פי העקרונות המנחים את הרשות כל חיזוק לרעידת אדמה גם אם הוא חלקי מבורך. במדינת ישראל חיזוק לרעידת אדמה מחייב היתר בנייה והיתר מחוייב להיות על פי התקנים הרלבנטיים. לכן במדינת ישראל לא ניתן לבצע חיזוקים חלקיים לרעידת אדמה.

דוד מסביר כי "הבעיה היא שועדת המומחים המטפלת בתקן הישראלי לרעידת אדמה מחמירה את התקנים הקיימים מבלי לבדוק את ההשלכות של עדכוני התקנים באופן פרקטי ביישום על תכנון מבנים בפועל. למעשה קובעים פרמטריים תיאורטיים מבלי לבחון אותם על אב טיפוס.

והשאלה שלא נותנים לה תשובה היא מה דינם של בניינים שנבנו לפי תקנים קודמים, האם כולם הופכים מסוכנים ? במדינות העולם יש לגיטימיות להחמרת הדרישות, אולם מצד שני שומרים גם על הלגיטימיות של התקנים הקודמים עד לרמה מסויימת של סבירות לעמידות חלקית ברעידות אדמה. באוקטובר האחרון עודכן התקן כך שבמקרים מסויימים יש להגדיל את חוזקו של המבנה בפי – 3 כמעט ממה שנדרש קודם לכן. מי אחראי לזה שאנשים השקיעו את מיטב כספם בבניית מבנים על פי התקן וביום אחד אומרים להם שהמבנה שלהם לא עמיד ברעידות אדמה ? . התקן נקבע ללא בדיקת ההשלכות הציבוריות שלו שאחת מהן היא למעשה ההכרזה שכל הבניינים הקיימים שנבנו עד למועד שינוי התקן באוקטובר 2009 כלא עמידים ברעידות אדמה בהתייחס לאותו התקן.

ישראל דוד טוען שבשינויים דרמטיים כגון אילו יש לערב את כל הגורמים הקשורים לענף הבנייה ולבדוק את התרומה היחסית לעדכון תקן בצורה כל כך קיצונית גם באספקט הכלכלי וגם באספקט המהותי. " יש לזכור שבסופו של יום, ההגדרות של התקן נקבעות על פי בסיס של הערכות סטטיסטיות שרמת הדיוק שלהם לא מוחלטת " .

יש לציין כי להקפאת התקן עד לדיון מעמיק בהשלכות שלו תמכו כמעט כל הגורמים ההנדסיים המשפיעים על התקינה במדינת ישראל.