הרפורמה במקרקעי ישראל מיושמת בניגוד לדין

כך טוענת האגודה לצדק חלוקתי: ההקצאות המתוכננות עלולות להגביר את ריכוזיות ההון, ליצור מוקדי כוח ושליטה בחלק ממקרקעי ישראל ולפגוע קשה בעקרונות הצדק החלוקתי
האגודה לצדק חלוקתי פנתה היום (א') לשר השיכון והבינוי בתפקידו כיו"ר מועצת מקרקעי ישראל, לשר האוצר ולמנהל מינהל מקרקעי ישראל וטענה בפניהם כי: "הקצאת קרקע בבעלות, שמהווה שינוי דרסטי במדיניות המקרקעין הנוהגת כיום, נעשית בניגוד לדין וספק רב אם תוכל לעמוד בביקורת שיפוטית".

ביום 28/12/09 התקבלה במועצת מקרקעי ישראל החלטה 1185 שכותרתה "רפורמה בניהול מקרקעי ישראל", שזכתה באחרונה לאישור שר האוצר. החלטה זו מתירה הקצאות חדשות של קרקעות עירוניות בבעלות, וזאת לעמדת האגודה לצדק חלוקתי, בניגוד לדין הקיים.

בהמשך לכך, פנתה האגודה לצדק חלוקתי לשר השיכון והבינוי ויו"ר מועצת מקרקעי ישראל - מר אטיאס, לשר האוצר - ד"ר יובל שטייניץ ולמנהל מינהל מקרקעי ישראל - מר ירון ביבי וקראה להם להימנע לאלתר מהקצאות חדשות של קרקע בבעלות המהוות שינוי דרסטי במדיניות הנוהגת כיום, ולתקן את החלטת מועצה 1185, כך שתהלום הוראות כל דין, וזאת מהנימוקים הבאים:

1. בהתאם למצב החוקי הקיים אין סמכות להקצות קרקע חדשה בבעלות – חוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקון מס' 7), התשס"ט – 2009 מגדיר מהי הקניית בעלות וקובע באופן מפורש כי "הקנית בעלות" הינה: "הקניית בעלות בנכס מקרקעין, בתמורה או בלא תמורה, מהבעלים לחוכר של אותו נכס" (סעיף 9).

כלומר, החוק מעניק סמכות להעביר בעלות בקרקע מהמדינה לחוכרים קיימים בלבד ואינו מאפשר הקצאות חדשות של קרקע בבעלות.

2. המינהל לא יוכל לעמוד בחובתו החוקית - לשלוט ולנהל את הקרקעות לטובת הציבור - כך למשל במתן הסכמי הפיתוח. הסכמים אלה שימשו במשך השנים ככלי יעיל ומהיר לביצוע מטרות ציבוריות חשובות, כאשר המינהל קבע את התנאים ופיקח על השימוש שנעשה בקרקע שהוקצתה (בדומה לכך, גם שימשו חוזי החכירה ארוכי הטווח שקבעו תנאים מפורשים לשימוש בקרקע).

כעת במידה ותתאפשר הקצאת חדשה של קרקע בדרך של בעלות, תתרוקן מתוכן אפשרות המינהל לתכנן את השימוש בקרקע והמינהל למעשה יישאר ללא כלי אפקטיבי לדאוג שהאינטרס הציבורי אכן ימומש.

זאת ועוד הרי שהקצאת קרקעות לבעלות במקומות בהן טרם בוצעה פרצלציה, כפי שקובעת החלטת המועצה - תוביל להתדיינויות משפטיות ארוכות, הנובעים מקבלת שטחי קרקע לא מוסדרים ותעצור, הלכה למעשה, את פיתוח המקומות בהן ישווקו הקרקעות הנ"ל.

כתוצאה מאלו יתקשה המינהל גם לאכוף את היעדים העומדים לפניו. למינהל לא תהיה דרך לפקח על התקדמות הבניה. בעל הקרקע לא ישא בכל חובה לבנות, הוא יוכל להשהות את פיתוח הקרקע למועד מיטיב יותר עבורו והוא אף רשאי יהיה לנסות לשנות את ייעודה המקורי ולהשביחה, תוך הפקת רווחים על חשבון הקופה הציבורית. כך, מגרש המחולק לכמה יזמים בו זמנית למשל, עשוי להפוך לאתר בניה למשך תקופה ארוכה וזאת עקב קצב הבניה השונה של כל קבלן. לדבר זה עשויות להיות השלכות שונות כולל בריאותיות, ארוכות טווח.

כמו כן, טענה האגודה כי גם במידה והייתה סמכות להקצאות חדשות בבעלות, הרי שההסדר הדרסטי שנקבע בהחלטת המועצה הינו הסדר חסר ופגום. שכן, ההחלטה אינה מפרטת כלל את קווי המדיניות לעניין ההקצאות החדשות ואינה קובעת כל מגבלה על גודל השטח בהקצאות חדשות בבעלות וזאת בניגוד לחוק . הקצאות שכאלו עלולות להגביר את ריכוזיות ההון, ליצור מוקדי כוח ושליטה בחלק ממקרקעי ישראל ולפגוע קשה בעקרונות הצדק החלוקתי.