צביקה דוד, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ:

בכיר ביחידה 443: "משטרת ישראל יודעת שזו אחריות שלה ועושה הרבה מאוד. זאת לא רק משטרת ישראל, בסוף צריך את כולם, רשות המיסים, בימ"ש, פרקליטות". יו"ר הועדה לבטחון פנים בכנסת: " אנחנו נכשלנו בכל הקשור להתמודדות מול השפיעה". ראש עיריית אום אל פאחם: " צר לי שמחברים פרוטקשן לחברה הערבית. יש לי חבר קבלן ברעננה שמשלם פרוטקשן ליהודים"

"כששואלים אותי האם קבלנים משלמים פרוטקשן אני עונה תמיד, שמי שמשלם פרוטקשן הוא כולנו, כל אזרחי ישראל. אנחנונמצאים במשבר ההתייקרויות של חומרי הגלם, ואם זה לא מספק,אנחנו נמצאים בארוע של הפשיעה בעולם הבניה שמחמיר את המצב עוד יותר. פרוטקשן זו המחלה השקטה הכי קשה בענף.

מדובר בדמי חסות כל קיצוניים שבמקרים קיצוניים הופכים לדברי קבלנים את ההשתתפות במכרזים ללא כדאית. אתם מבינים מה אני אומר, קבלים לא רוצים להיכנס לעבודות בגלל זה". כך פתח סגן נשיא ויו"ר אגף תשתיות של התאחדות הקבלנים בוני הארץ פאנל שעסק בפרוטקשן בכנס ההתאחדות השנתי באילת שניהל כתב ערוץ 12 דין פישר.

דוד הוסיף, "הנזק הלא נראה לעין של הפרוטקשן בענף שלנו הפך להרבה יותר חמור מהפגיעה בקבלן עצמו. המערכות מסביב נפגעות ובסוף אסור לשכוח שזה מגיע לכיס הציבורי כי אנחנו כבר מבינים שלא מגינים עלינו ואנחנו נאלץ לשלם לסוחטים".

אריה דוד, מנכ"ל חברת אריה ארז בנין ותשתיות אמר במפגש: "צריך החלטת ממשלה. שום דבר לא יזוז ללא החלטת ממשלה. הכל התחיל בדרום, התחיל בקטן, כשזה הגיע למרכז, פתאום התעוררו כולם. הפתרון הוא לא לבוא בדרישות למשטרה אלא לבוא לממשלה. אומר לממשלה – אתם צריכים לתת להם משהו להפסיד".

אלי אסייג, תנ"צ בדימוס, יועץ לקרן עידוד ופיתוח ענף הבניה ששימש בעבר מפקד היחידה הכלכלית בלהב 433: "הבעיה קיימת בכל המדינה ומטפלים בכל החזיתות. בזמנו בנינו מודל שתוקף כלכלית את החברות שמירה. תיק שמתנהל בימים אלו, מגדל העיר; חברת שמירה במרכז הארץ, שלקחה כל מיני קבלני משנה שאיימו ולא נתנו שירות ראוי לחברות הבניה ובסופו של דבר, בנינו מספר עבירות מרמה – עבירות מקור כלפי הבנקים, חברת ביטוח, משרד הכלכלה, משרד המשפטים וברגע שזאת עבירת מקור, כל הכסף שמגיע לחב השמירה הוא היקף העבירה ומה שנותר הוא לאסוף את כל הרכוש ולחלט".

אסייג הוסיף: "עבירות של הלבנת הון חמורות ומורכבות. משטרת ישראל עושה מאמץ גדול לטפל בנושא זה. זה דורש המון עבודה משאר המשרדים הממשלתיים (רשות המיסים, משרד המשפטים), אין פרקליטים בפועל ואם המדינה תשכיל לעשות את ההתאמות הנכונות לאתגרים החדשים בלי לסבך את האזרחים ולהתמודד מול העבריינים ישירות ולחלט להם את הרכוש. החוק מספיק טוב וצריך לממש אותו".

לדבריו, "משטרת ישראל עושה מאמץ רב לטפל בכל התופעות בתחום הזה, ויכול להיות שיש כל מיני פספוסים ואירועים, אבל בסוף יש יחידות שנותנות מענה ומטפלות באופן קבוע ואינטנסיבי בתופעה. זה לא הוגן להתנפל רק על המשטרה. אם לא יהיה טיפול הוליסטי עם כל המשרדים הממשלתיים, משרד המשפטים, רשות המיסים והפרקליטות וכולם יהיו תחת האלונקה, אז זה לא יעבוד. משטרת ישראל לא יכולה לשאת את האירוע הזה לבד. זה אירוע מורכב וקשה.

"תחנה לא יכולה לטפל בתלונות כאלה. אני מציע למוטי ולמירב שכל תלונה כזאת תעבור לימ"ר ותקבל יחס יותר מקצועי. עדיין אנחנו צריכים לעבור למודלים אחרים ולתת מענה יותר אגרסיבי לתופעה הזאת ולא רק להישען על הקבלנים. חשוב שהקבלנים יגישו תלונה ולא ישתפו פעולה עם הכאוס הזה.

מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת 'רגבים' ומחבר הספר "דוטיסטן" שעוסק בתחום הפרוטקשן: "זה נראה כמו הקמת מדינה בתוך מדינה. האנשים שיושבים בחדר הם שבונים את הארץ ואם האולם הזה מפוצץ זה בגלל שהאנשים לא מצליחים לעשות את העבודה שלהם. במדינה שאין שלטון חוק יש אנרכיה".

נצ"מ מוטי שיף, ראש זרוע חקירות, ביחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית, להב 433: "אנחנו מסכימים שמדובר בתופעה, לא רק בדרום ובצפון, אולי בעיקר שם אבל זה לא רק בעיה של קבלנים ולא רק בתחום הקבלנים. שמשטרת ישראל מטפלת ב-350 אלף תלונות בשנה ו-10 מיליון קריאות מוקד, ברור שעם 32 אלף שוטרים יש טעויות ויש גם תעדוף. ומפקד התחנה מבין את המשמעות. זה ששם לך את הפתק הוא לוקח בחשבון שרק אחד יגיע לתחנת המשטרה. בתחום המטמנות, הסעות ובהרבה מאוד תחומים זה גם קורה.

זו בעיית משילות, בעיה שעולה כסף למדינת ישראל. מכרז שמזהמים אותו יעלה יותר כסף למדינה. השמירה זה כסף קטן, מזמן עברו פעילים בתחום הזה להיות חבורת השמירה, וכן הם מוציאים אנשים ממכרזים. ואם קבלן שזכה פורש ואחריו גם מספרי שניים ושלוש ארגוני הפשע כבר יכולים לומר מראש איזה שחקן יזכה".
לדבריו: "גם מי שזוכה, גובים ממנו את האחוזים. במשטרה, בכלים שנותנים לנו, אנחנו עושים את המקסימום ובשנים האחרונות, המשטרה שמה את זה על סדר היום. יש עליה של 87% בכתבי האישום והמעצרים ומגיעים אלינו אחרי שכל היתר לא עובד כמו שצריך.

היום זה לא עבריין שמצמיד אקדח לראש, היום העבירות הן כלכליות. על תיק כזה עובדים 30-40 חוקרים, 4-5 פרקליטים. בסוף אנחנו צריכים שקבלנים חייבים לבוא ולהתלונן. משטרת ישראל יודעת שזו אחריות שלה ועושה הרבה מאוד. זאת לא רק משטרת ישראל, בסוף צריך את כולם, רשות המיסים, בימ"ש, פרקליטות".

ח"כ מירב בן ארי, יו"ר הוועדה לביטחון פנים בכנסת: "הממשלה קיבלה "מתנה" של אבדן משילות וחוסר ריבונות בנגב של שנים (20 שנה) של תחושה של סמים ואמל"ח ופרוטקשן, בינם לבין עצמם זה ערבים אז זה בסדר. חשבו במשך שנים שאם יריבו אז זה רק שם.

"בפצע העצום הזה של הפשיעה, אנחנו מטפלים וכולם משלמים גם באזור המרכז משלמים ואנחנו שם, אנחנו צריכים ממשלה וכנסת כדי להמשיך. בעבר עשו ניסיונות לסייע אך לא מספיק טוב. אנחנו נכשלנו בכל הקשור להתמודדות מול השפיעה. חלק מזה נובע מכך שזה שם ולא אצלנו הפזורה הבדואים יסתדרו בלי חשמל, מים וכו', היו ניסיונות למצוא פתרונות לפזורה ליישב באזורי קבע וגם זה נכשל.

קיבלו אחריות רבה והזנחה גדולה לטפל בה. ברור שנכנסנו לאירוע מטלטל, זה לא רק בניה, זה בכל מקום, גם פשיעה חקלאית. זה בדיוק מה שאנחנו עושים, עם הפרקליטות, בימ"ש להכניס לכלא. מדיניות של הממשלה להחמיר ענישה אנחנו נגד החלטת בג"צ של מרחב מחייה. כולל הגדלה של תקנים ברשות המסים. כל מה שאמרת (אלי) אנחנו עושים. קודם כל זה הממשלה והכנסת והמשטרה מבצעת מדיניות. ברור שגם במשטרה צריך תיקונים".

לדבריה: "המשרד לבטחון פנים מביא לדעתי בראשון הזה או הבא את החוק החד של חברות השמירה. החלטת ממשלה להביא חוק שמירה חדש עם ענישה והכוונה למציאות של 2022. החוק מוכן ועבר את כל המשרדים. יש שופטים נחושים, פרקליטות נחושה למלחמה בפשיעה. ברור שזה של כולם".

ד"ר סמיר מחאמיד, ראש עיריית אום אל פאחם: "כיום אין חוק שמתייחס לדמי החסות. צריך חקיקה בנושא, ולא הכל מגיע ללהב. ב-2021 היה 10% טיפול בלהב והשאר בשאר התחנות. 105 תיקים. היום יש מסלול בטוח אנחנו עובדים כוועד ראשי רשויות וכל בר דעת רואה שיש ירידה. היום יש ירידה דרסטית בכל הקשור לעבירות מהסוג הזה בחברה הערבית בזכות שת"פ עם השטח. יש עוד נושא של הלוואות בשוק השחור.

 גם זו מכת מדינה, בגלל שגם כאן קבלת משכנתאות בחברה הערבית והקלות בקבלת אותן משכנתאות. גם כאן אנחנו מקיימים שיח, השיח מתקיים על כל משרדי הממשלה. צר לי שלוקחים את הנושא של פרוטקשן ומחברים אותו לחברה הערבית. יש לי קבלן חבר ברעננה שמשלם פרוטקשן ליהודים".

שמעון מזוז, ראש מועצת מיתר: "אם לא נעלה את שכר השוטרים ולא נביא יחידה מיוחדת לחמש שנים שתפעל בעניין זה לא יקרה כלום. זה לא רק מלחמה של השטח אלא צריך גם הייטקיסטים שיעבדו על זה ויביאו את האנשים הכי טובים. אין גם מקום בבתי סוהר היום. מציע להתאחדות לעשות מה שעשינו במיתר. לנו במיתר יש מחלקת אבטחה במועצה. המדינה מוגבלת בתקציבים שלה ושם אנחנו פעלנו".