סקר של BDO מעלה כי בשנת 2008 חלה ירידה של 4% בהשקעות בתשתיות לעומת 2007

היקף ההשקעה בתשתיות תחבורה ירד בכ- 4.5%; ישראל בתחתית הטבלא בבחינת ק"מ כביש לנפש
למרות ההבטחות של האוצר להגדיל את ההשקעה בתשתיות בישראל כחלק מהתמודדות עם המשבר הפיננסי וכמהלך שיעודד את צמיחת המשק, בשנת 2008 חלה ירידה בהיקף ההשקעה בתשתיות בישראל.
מסקירה שערכה חברת BDO – זיו האפט עבור התאחדות הקבלנים עולה כי ההשקעה הגולמית המקומית המופנית לטובת פיתוח תשתיות המשוערת לשנת 2008 עומדת על כ-16.5 מיליארד ש"ח (במחירים משורשרים ל-2005), וזאת לעומת 2007, בה ההשקעה בתשתיות עמדה על 17.2 מיליארדי ש"ח. השקעה זו כוללת את המרכיבים הבאים: תחבורה (לרבות כבישים); אנרגיה; מים ותקשורת.

שיעור ההשקעה הגולמית בתשתיות בשנת 2008 ירד לרמה של כ-2.4% מהתמ"ג (לעומת השקעה של 2.6%, 2.7%, 2.6% בשנים 2007, 2006, 2005 בהתאמה). שיעור זה נמצא במגמת ירידה בשנים האחרונות, לאחר שהתייצב בתחילת שנות ה-2000 על כ-3.5% מהתמ"ג.


גם היקף ההשקעה בתשתיות התחבורה, ובכללן בכבישים, מוערכת לשנת 2008 בכ-7 מיליארד ש"ח (במחירי 2005) המבטאת ירידה ריאלית של כ- 4.5% לעומת השנים 2006 ו-2007, בהן היו עליות ריאליות בשיעור של 8.5%, 15% בהתאמה.

בשנים האחרונות חלה ירידה בהיקף התחלות סלילת כבישים שעמד בשנת 2000 על כ-400 ק"מ ואילו בשנת 2007 הגיע לכ-105 ק"מ בלבד. במונחי גמר סלילת כבישים הייתה מגמת ירידה עקבית משנת 2002 שעמדה אז על 295 ק"מ ואילו בשנת 2007 הגיעה ל-151 ק"מ בלבד. לעומת שנת 2006, מדובר בגידול בהיקף גמר סלילת הכבישים בכ-23 ק"מ.

לשם השוואה, בתרשים שלהלן מוצג סך אורך הכבישים במדינות נבחרות לכל אלף איש. כפי שניתן לראות, ישראל ממוקמת בתחתית הרשימה, כאשר המרחק בינה לבין המדינות המערביות הוא לכל הפחות פי שניים, והמדינות בהן המצב גרוע יותר הן ירדן, המזרח התיכון ומדינות צפון אפריקה.

מנכ"ל התאחדות הקבלנים, יוסי גורדון, מתייחס לנתונים ומציין כי על האף ההצהרות בדבר הצורך בהגדלת ההשקעה בתשתיות בפועל ניתן לראות כי חלה ירידה בהשקעות , ירידה שיש לה השפעה קשה גם על העוסקים בתחום וגם על המשק בכללותו. גם התוכניות העתידיות להשקעה בתשתיות לא מבטיחות שבשנת 2009 יחול גידול בהשקעה בתשתיות בפועל
בנובמבר 2008 משרד האוצר הגדיר מספר צעדים להאצת הפעילות במשק , לאור המשבר כאשר הוא מתמקד בהשקעות בתשתיות פיסיות – כבישים, מסילות ברזל, מתקני התפלה, תשתית צנרת גז טבעי ועוד, ההיקף הכולל של ההשקעות הממשלתיות לאחר הפעלת התכנית הינו כ- 21.7 מיליארד ש"ח אולם בחינת הפרויקטים עליהם מדבר האוצר מעלה כי חלק ניכר מתוכניות ההשקעה והתשתית אינן ישימות כלל בטווח של חמש השנים הבאות ואף יותר בשל היעדר אישורים סטטוטוריים וזכויות בקרקע באמצעות הליכי הפקעה מתאימים.
אנו גורסים כי על מנת לסייע למשק בכלל ולענף הבנייה בפרט, לעבור את הפגיעה הכלכלית על רקע המשבר הגלובלי יש לנקוט בצעדים נוספים: שיעבוד חוזי ביצוע (בעיקר ממשלתיים) במקום מתן ערבויות ,ייעול ההליך הביורוקרטי בועדות התכנון אשר יביא לקיצור הזמן וחסכון בעלויות מימון הפרויקטים, קיצור מועדי התשלום לגורמים בענף הנדל"ן, כך שתקטן התלות באשראי הבנקאי והרחבת היקף האשראי לענף הנדל"ן ממקורות ממשלתיים.
יוסי גורדון מתייחס גם לפרויקטים במימון המגזר הפרטי ומציין כי על אף שלכאורה מדובר בשיטה להגדיל את ההשקעה בתשתיות שלא במסגרת התקציב הממשלתי , הרי שבפועל, בשל המשבר הפיננסי העולמי, קיים חשש שיווצר קושי בגיוס הון לצורך ביצוע הפרויקטים והביצוע בפועל של הפרויקטים ידחה.