לאומי: בנק ישראל מאט את קצב הפחתת הריבית, זאת לקראת סיום תהליך זה ומעבר לכלים "לא-קונבנציונאליים"

סבורים כי המהלכים המוניטריים הבאים יציבו אתגר משמעותי בפני קובעי המדיניות בכל הקשור לניווט בתנאים שונים מאלו שהכירו במהלך העשור האחרון
המדד המשולב לבחינת מצב המשק ממשיך במגמת ירידה משמעותית
המדד המשולב לבחינת מצב המשק המתפרסם על ידי בנק ישראל, ירד בחודש ינואר ב-1.2% ובכך מואצת הירידה הנמשכת כבר שישה חודשים ברציפות. אחד הביטויים לירידה החריפה החודש הוא בעובדה שמרבית רכיבי המדד ירדו, בפרט הפדיון בענפי המסחר והשירותים. על פי בנק ישראל, יש בכך ביטוי לגלישת המשק הישראלי למיתון כלכלי מאז הרביע האחרון של 2008 (פירוט נוסף בנושא זה מופיע בהמשך בהקשר של ירידת התוצר ברביע האחרון של 2008). את הגלישה למיתון בפעילות הכלכלית בישראל ניתן לקשור במידה רבה להרעה הכלכלית והפיננסית הניכרת במדינות עימן סוחרת ישראל. לצד גורמים חיצוניים אלו, יש לציין את ציפיות הציבור להאטה כלכלית חריפה הבאה לידי ביטוי בהאטה בהתרחבות הצריכה הפרטית. הן כתוצאה מהשחיקה הניכרת בתיק הכספי של הציבור והן כתוצאה מהתערערות הביטחון התעסוקתי.

התכווצת של התוצר המקומי הגולמי ברביע האחרון של 2008
במהלך הרביע האחרון של 2008 התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) ירד בכחצי אחוז בהשוואה לרביע הקודם (במונחים שנתיים ומנוכה עונתיות). ירידת הפעילות הכלכלית הייתה מודגשת עוד יותר בנתוני התוצר של הסקטור העסקי שירדו במהלך הרביע האחרון של 2008 ב-1.2%. ירידת התוצר ברביע האחרון של 2008, אשר יחד עם אינדיקטורים נוספים מסמנת לדעתנו גלישה ברורה למיתון כלכלי של המשק הישראלי, באה לידי ביטוי בכמעט כל רכיבי הפעילות הכלכלית של הסקטור הפרטי. רכיבים אלו כוללים ירידה בסעיפים המרכזיים הבאים: צריכה הפרטית לנפש (5.4%-), השקעות בענפי המשק (1.8%-) ויצוא (21.4%-). במבט לשנת 2009, זו צפויה להתאפיין בירידה של התוצר העסקי.

בנק ישראל מאט את קצב הפחתת הריבית, זאת לקראת סיום תהליך זה ומעבר לכלים "לא-קונבנציונאליים"
על רקע החולשה הניכרת בפעילות הכלכלית של המשק, בנק ישראל הודיע ב-23 לפברואר על הפחתת הריבית בחודש מרץ ברבע אחוז לרמה של 0.75% בלבד. בניגוד לצעדי הפחתת הריבית שנעשו מאז חודש אוקטובר 2008, בקצב של 0.50-0.75% בכל חודש, ההפחתה הנוכחית הייתה בשיעור מתון המסמן את הקרבה לסופו של הפרק "הקונבנציונאלי" של תהליך ההרחבה המוניטרית.

עתה, כאשר מהלך הפחתת הריבית הולך ומגיע לסיומו מחד, אך מאידך ניכרת החולשה במצב המשק וקיים חשש מפני גלישה לסביבה דפלציונית, בנק ישראל, המבקש להמשיך ולהרחיב את כמות הכסף, יתחיל להפעיל כלי מדיניות "לא קונבנציונאליים". במסגרת זו בנק ישראל יפעיל כלים המשמשים לשם הזרמת כסף למשק (בשפת הכלכלנים: עירוי חיצוני), זאת מתוך תקווה שפעולה זו תתרום בסופו של דבר להשגת מספר יעדים ובהם: הגדלת הביקושים המקומיים וסיוע בהתאוששות הפעילות הכלכלית הריאלית, וכן סיוע לחזרתה של האינפלציה מן הסביבה השלילית הנוכחית ליעד יציבות המחירים (1-3%). כלים אלו כוללים רכישת אג"ח ממשלתיות בשוק המשני, מכרזי הלוואות ופיקדונות מוניטריים, יצירת פדיון נטו במק"מ, מכרזי החלף (ריפו), רכישת מט"ח ועוד.

הגעת ריבית בנק ישראל לרמה כה נמוכה במונחים נומינליים, בצירוף עם ההשפעה של הרחבה מוניטרית משמעותית ומתמשכת בכיוון של העלאת ציפיות האינפלציה (במוקדם או במאוחר), תביא לשחיקה נוספת של ריבית בנק ישראל במונחים ריאליים. נציין שריבית בנק ישראל במונחים ריאליים לא הייתה בסביבה שלילית מאז ראשית שנות התשעים, אז המשק היה עדיין באינפלציה דו-ספרתית. במילים אחרות, המהלכים המוניטריים הבאים יציבו אתגר משמעותי בפני קובעי המדיניות בכל הקשור לניווט בתנאים שונים מאלו שהכירו במהלך העשור האחרון. תקוותנו היא שמהלך זה יעלה יפה, הן בהשגת המטרות שהוזכרו לעיל והן בכל הקשור לחזרה "חלקה" למדיניות "קונבנציונאלית" כאשר התנאים לכך יבשילו. כלומר, הימנעות מהרחבה ממושכת ומהירה מידי של כמות הכסף, שתתבטא בחריגה כלפי מעלה מיעד יציבות המחירים בשנים הבאות (2010 ואילך).