בנק לאומי: עולה הסבירות שצמיחת המשק הישראלי לשנת 2009 תתעדכן כלפי מטה בעת הקרובה

המדד המשולב יורד 4 חודשים ברציפות, תקופה אשר ארוכה ממנה הייתה לאחרונה רק בתקופת המיתון של השנים 2000-2003
בנק לאומי מפרסם היום את סקירת השבוע במאקרו.
כלכלני הבנק מציינים, כי המדד המשולב לבחינת מצב המשק ירד בחודש נובמבר ב-0.4% ומתחילת השנה הסתכמה עלייתו בכ-2.5%. כידוע, המדד המשולב משקף את פעילות הסקטור העסקי בישראל. בחינת רכיביו מצביעה על המגמות הבאות: הייצור התעשייתי מצביע בחודשים האחרונים על מגמה של ירידה בפעילות. זאת, הן כאשר בוחנים את כלל הייצור והן כאשר בוחנים את הייצור ללא ענפי טכנולוגיה עילית (הייטק). התפתחות התעסוקה (משרות השכירים) מצביעה אף היא על ירידה בפעילות. יש בכך ביטוי של פגיעה בייצור הן לשוק המקומי והן לייצוא, על רקע המשבר הגלובאלי. מדד הפדיון בענפי המסחר והשירותים מלמד גם כן על ירידה בפעילות בחודשים האחרונים, כאשר בולטים במגמה השלילית הן ענפי המסחר הסיטונאי והן ענפי שירותי האוכל והארחה. זהו ביטוי להאטה בצריכה הפרטית במשק, כאשר גם המכירות של רשתות השיווק הצביעו על מגמה של האטה בקצב גידול הפדיון (אם כי לעת עתה אין מדובר בצמצום). הענפים אשר תוארו לעיל, מהווים חלק ניכר מפעילות הסקטור העסקי ולפיכך שינוי המגמה בפעילותם בחודשים האחרונים, תוך מעבר מהאטה לצמצום בפעילות, אינם מבשרים טובות למשק הישראלי בעתיד הקרוב.

מה מלמדת ההסטוריה על תקופות של ירידה במדד המשולב?
כאמור, ירידתו של המדד המשולב מצביעה על ההאטה בפעילות הסקטור העסקי ובחלקים מסויימים ממנו אולי אף על ירידה בפעילות. ראוי לשים לב כי המדד המשולב יורד 4 חודשים ברציפות, תקופה אשר ארוכה ממנה הייתה לאחרונה רק בתקופת המיתון של השנים 2000-2003. על מנת לבחון את אורכן של תקופות של ירידה בפעילות הכלכלית בישראל, בדקנו את התפתחות המדד בשלושת העשורים האחרונים, כאשר נספרו מספר החודשים בכל תקופה הארוכה מ-4 חודשים בה המדד המשולב הצביע על ירידה. נמצאו 5 תקופות, כמתואר בלוח (התקופות הללו נלקחו למרות שייתכן ובחלקן היו מספר חודשים בהן המדד לא ירד) כאשר מספר החודשים בהם ירד המדד במהלך התקופה כולה מצוין בעמודה השמאלית. משמעות הנתונים היא שבתקופות של ירידה בפעילות של יותר מ-4 חודשים היא נמשכה לרוב כשנה ויותר (16 חודשים בממוצע). יתר על כן, אורך התקופה של ירידה בפעילות נע בין 8-28 חודשים. נתונים אלה אינם מעודדים כלל ועיקר שכן משמעותם עלולה להיות שכאשר מתרחשת ירידה במדד של 4 חודשים ויותר היא אינה קצרה. אמנם, ההאטה בפעילות בישראל אינה נובעת במישרין מהרעה בגורמי היסוד של המשק הישראלי (תקציב, מאזן תשלומים וכיוב') אלא שעוצמת המיתון בעולם צפויה להשפיע לשלילה על המשק הישראלי ובפרט על היצוא שהוא מנוע הצמיחה של המשק. זאת בנוסף להשפעה על הביקושים המקומיים המושפעים מהשלכות המשבר בשוקי ההון בארץ ובעולם על העושר הפיננסי, וממחירי ההון (הריביות) לטווח הקצר והארוך. לפיכך, עולה הסבירות שצמיחת המשק הישראלי לשנת 2009 הצפויה להיות כ-2%, ע"פ תחזיתנו, תתעדכן כלפי מטה בעת הקרובה, בפרט אם מדדי הפעילות השונים בארץ ובעולם יוסיפו להצביע על מגמה שלילית.


שנת 2008 : שנת שיא למלונאות בישראל
כלכלני הבנק מציינים, כי בחודש נובמבר נמשך הגידול במספר הלינות של תיירים בישראל כאשר סך הלינות (הכולל גם לינות של ישראלים במלונות) היה קרוב אף הוא לשיא שנקבע בחודש ספטמבר 2008. במצטבר, באחד עשר החודשים הראשונים של השנה, נרשם גידול של כ-5.5% בסך הלינות, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, בשל עלייה ניכרת של כ-23% בסך הלינות של תיירים (וירידה של לינות הישראלים). יתר על כן, גם התפוסה של חדרים עלתה בהשואה לתקופה המקבילה אשתקד והיא נרשמה בכל המחוזות. נתונים אלה מצביעים על כך שכבר כעת ניתן לאמר ששנת 2008 היא שנת שיא בכל הקשור להיקף הלינות הכולל והן להיקף הלינות של תיירים בישראל. בהקשר זה, נתוני מאזן התשלומים מלמדים כי הוצאותיהם של תיירים בישראל הסתכמו ב-9 החודשים הראשונים של השנה בכ-2.1 מיליארד דולר, בדומה להיקף הוצאותיהם בשנת 2007 כולה. הערכתנו היא ששנת 2009 עלולה להביא לפגיעה מסויימת בתיירות, על רקע מיתון הפעילות הכלכלית בחו"ל ובארץ, אם כי אין לצפות לשינוי מגמה שלילי כפי שהיה בשנים 2001-2002, בהנחה כי לא יחול שינוי לרעה במצב הביטחוני.