נתוני התעסוקה החלשים בארה"ב עשויים להאיץ העברת חבילת סיוע נוספת בשבועות הקרובים

פריזמה בסקירה עולמית
התמודדות עם המשבר: הממשל משנה את תוכנית החילוץ – טוב או רע?
ביום ד’ האחרון הכריז שר האוצר האמריקאי על שינוי תוכנית החילוץ כאשר עיקר השינוי הוא הסטת הרכיב המיועד לרכישת אג”ח מגובות במשכנתאות לטובת מתן אשראי צרכני. נזכיר כי מדובר בחבילת סיוע של 700 מיליארד דולר כאשר 250 מיליארד מתוכם נועדו לרכישת מניות בכורה בבנקים, 40 מיליארד הוזרמו ל AIG והיתר היו צריכים לשמש לרכישות אג”ח מגובות במשכנתאות (MBS) לצורך ניקוי מאזני הבנקים מהנכסים “הרעילים”. השינוי נבע מהקיפאון במתן האשראי הבנקאי, למרות הזרמת הנזילות לגופים הפיננסיים, ולמרות הרמזים העבים אותם שיגרו הפד והממשל לבנקים בכדי שאלו יגדילו את האשראי. עיקרי השינוי: הזרמת הון ע”י רכישת מניות הבכורה של גופים בנקאים ולא בנקאים. הזרמות ההון יותנו, ככל הנראה, בגיוס הון פרטי מקביל ע”י הגופים הפיננסיים.
ערבות לנכסים המגובים בחוב צרכני כגון כרטיסי אשראי, ליסינג ומימון לימודים גבוהים ע”י רכישות ניירות מגובים בנכסים (ABS), במקום (או בנוסף) ל-MBS.
מניעת עיקולי בתים ע”י הורדת הריבית על המשכנתאות ופריסה נוחה יותר של תשלומים. במסגרת סעיף זה, כבר ביום ו’ האחרון הוצעה תוכניות בעלות של כ 24.4 מיליארד דולר ע”י FDIC ובמקביל משרד האוצר הציע תוכנית שינוי תנאי המשכנתאות של פאני ופרדי.
השינוי בתוכנית המקורית של האוצר הוביל לתגובה שלילית בשוקי המניות ולעלייה מסוימת במרווח בין ריבית הליבור לבין אג”ח ממשלתיות וזאת משני טעמים:
רכישת ניירות ערך בעייתיים של הגופים הפיננסיים הציבה תחתית למחיקת שווי הגופים כתוצאה מאחזקת נכסים אלו. כעת, שוב עולה אי הוודאות לגבי היקף המחיקות של הגופים, אשר עלולה לחדש את אי האמון במערכת ולהחריף את מחנק האשראי. עצם ביצוע השינוי משדר חוסר ביטחון של הממשל בנוגע למה שנדרש על מנת לעצור את המשבר. ואז נשאלת השאלה, האם הפעם הוא יודע מה הוא עושה.
למרות זאת, ניתן למצוא גם נקודות חיוביות בתוכנית. מחנק האשראי בו נמצא המשק האמריקאי הפך לבעיה אקוטית יותר מרכישת ה MBS במיוחד לנוכח אופן היישום הבעייתי של רכישת הMBS. על כן, משנה הממשל את התוכנית המקורית כך שיוכלו להזרים יותר הון ישירות לגופים הפיננסיים (ולקבל את השפעת המכפיל הבנקאי כאשר פעילות ההלוואות תחודש) ובמקביל למלא באופן זמני את תפקיד הבנקים ע”י מתן אשראי צרכני באמצעות רכישת ABS (נראה ערוץ יעיל בשעה זו - למעשה איגוח של הלוואות צרכניות ע”י הבנק ומכירתו לממשל).
בנוסף, ייתכן והפד יגביר את רכישת הנכסים המגובים במשכנתאות מפאני מיי ופרדי מק, מאחר וסוגיית הגיבוי הממשלתי עבורם נפתרה עם הלאמתם. ראוי לציין כי רכישת ה ABS אינה פוסלת אפשרות כי האוצר ימשיך לרכוש MBS גם לאחר השינוי. למעשה, ניתן לראות בשינוי התוכנית דרך להרחיב את מסגרת הסיוע להצלת גופים ונכסים מסוגים נוספים, ללא אישור הקונגרס ואולי זו הסיבה כי נציגי הקונגרס הרגישו מרומים (כפי שהתפרסם בתקשורת) כתוצאה מהחלטה זו. אם כך הדבר, אז לא מדובר בשינוי לרעת הגופים הפיננסיים או למשק, אלא אם כן, ייווצר קושי להעביר חבילת סיוע נוספת בקונגרס, כתוצאה מאיבוד אמינות האוצר. אנו מטילים ספק באפשרות השנייה, שכן הממשלה עומדת להתחלף בתקופה הקרובה.

הפד רומז על הורדת ריבית נוספת
מנאומו של ברננקי בכנס בבנק האירופאי השתמע כי הורדת ריבית מתואמת נוספת עומדת על הפרק. נחזור ונציין כי האפקטיביות של הורדת הריבית בעת זו נמוכה לנוכח מחנק האשראי והעלייה במרווחי האשראי לסקטור העסקי והפרטי. באירופה המהלך יכול להועיל לטווח ארוך יותר ולמנוע פיגור רב בהתאוששות ביחס לעולם, כפי שהדבר קרה בשנים 2003-2004 . יחד עם זאת, אין להתעלם מהירידה בריביות הליבור המשקפת את התגברות האמון בפעילות הבין-בנקאית, כשלב ראשון בדרך חזרה לתפקוד של המערכת הבנקאית
כספק אשראי, כך שכאשר תחזור המערכת לתפקד הכלכלה העולמית תמצא את עצמה בסביבה מוניטארית מרחיבה מאוד.

צעדים ראשונים של עלייה ברגולציה- ועידת הG20 ושוק CDS
הרגולטורים האמריקאיים חתמו ביום ו’ על הקמת גוף סליקה ל Credit Default Swaps עוד לפני סוף השנה. הגוף שיהיה אחראי לשוק של 33 טריליון דולר, נועד לגבות עסקאות ולספוג הפסדים במקרה של פשיטת רגל המנפיק (כדוגמת ליהמן ברדרס).
ועידת ה G-20: מנהיגי 20 מדינות התכנסו בוושינגטון על מנת לגבש פתרון למשבר הנוכחי ולהנהיג רגולציה, אשר תמנע הישנות משברים חריפים כדוגמת הנוכחי. בוועידה גובשו קווים כלליים לפתרון, אשר עשוי לכלול שיתוף פעולה על מנת לייצב את המערכת הפיננסית, הרחבה מוניטארית ופיסקאלית בהתאם לתנאים של כל מדינה, וכן סיוע לשווקים מתעוררים באמצעות IMF, הבנק העולמי ובנקים לפיתוח. כמו כן, גובשו קווים לקראת הרגולציה הנדרשת, אשר תאפשר שקיפות השווקים הפיננסיים, פיקוח על הערכות שווי וניהול סיכונים ועוד. המנהיגים לא הצליחו לגבש צעדים ממשיים לפתרון המשבר או ליישום הרגולציה וקבעו להיפגש שוב בסוף אפריל.

נתוני המאקרו בארה”ב: נתוני התעסוקה החלשים עשויים להאיץ העברת חבילת סיוע נוספת בשבועות הקרובים.
נתון דורשי העבודה החדשים הצליח להפתיע גם את הקונצנזוס הפסימי ועלה לרמה של 516 אלף, רמה שנרשמה במקרים קיצוניים בהיסטוריה והיא מאפיינת מיתון חריף מאד. נתון זה עשוי להוות תמריץ להעברת חבילת סיוע נוספת, אשר, בין השאר, תאריך את תקופת דמי האבטלה, בדומה למהלך שכבר בוצע בחודשים האחרונים.
המכירות הקמעונאיות רשמו ירידה של 2.8% בחודש אוקטובר, נמוך מצפי הקונצנזוס. הירידה נרשמה בכל הסעיפים, למעט הצריכה הבסיסית כגון בריאות ומזון. הנתון תומך בירידה חדה בסעיף הצריכה הפרטית בנתוני התוצר ברביע האחרון של השנה, אך הדבר נמצא כבר בציפיות.
המאזן המסחרי רשם ירידה חדה מהצפוי לרמה של 56.5 מיליארד $ מרמה של 59.1 מיליארד שנרשמה בחודש אוגוסט. הן הייצוא והן היבוא ירדו בחודש ספטמבר, אך במונחים נומינליים היבוא ירד יותר בשל הירידה החדה במחיר הנפט. אנו רואים את הירידה בגרעון המסחרי (למרות שהחודש נרשמה עלייה קלה במונחים ריאליים) כמגמה ארוכת טווח שתתמוך בהתחזקות הדולר בעיקר מול המטבעות העיקריים (אירו, פאונד).
שבוע ירידות נוסף בשוקי המניות בעקבות התחזיות הקודרות של החברות (וולמארט, בסט ביי, אינטל, נוקיה ועוד), תחזית צמיחה פסימית של OECD וחוסר היציבות שמשדר הממשל האמריקאי באמצעות השינויים בתוכנית התמריצים הראשונה. בסיכום שבועי ירדו מדד השווקים המפותחים והמתפתחים של MSCI בשיעור של כ 6%.
השבוע האחרון היה צעד אחד (קטן) אחורה במגמת השיפור באינדיקאטורים הפיננסיים שנרשמה בשבועות האחרונים. ואולם, כפי שצוין בשבועות הקודמים, השיפור שנרשם עד כה אינו מספיק והמשך השיפור הינו חיוני על מנת ליצור מגמה חיובית בשוקי המניות בעולם. בתנאים הפיננסיים הנוכחים העצבנות בשווקים צפויה להימשך.