משבר האקלים כבר כאן

מגוון של כלים כלכליים ותכנוניים כאסטרטגיה לחיסכון באנרגיה ולהפחתת הפחמן ברשויות המקומיות
משבר האקלים כבר כאן. כך עולה מהדוחות לשנת 2007 של ה- IPCC (Intergovernmental Panel on Climate Change), צוות מדענים מרחבי העולם העוקב מטעם האומות המאוחדות אחר נתוני האקלים והשלכותיו.
מגמת ההתחממות הגלובלית מתעצמת ובחלקה בלתי נמנעת. בהתאם גם מתעצמות ההשלכות הכלכליות, החברתיות והסביבתיות של שינויי האקלים, וגוברת הוודאות המדעית בנוגע לקשר שבין מגמת ההתחממות ואסונות טבע, כגון סופות, הצפות ובצורות. גם הסיכום העולמי לשנת 2007 של ה-Worldwatch Institute, מצוותי החשיבה הבכירים בתחום הסביבתי, מצביע על מגמות מדאיגות.
התחממות כדור הארץ היא אחד האתגרים המרכזיים של המאה ה-21. היום, לאחר שנים של היערכות כושלת ואף התעלמות, יסכימו לכך גם מרבית התאגידים התעשייתיים האחראים לחלק נכבד מפליטות גזי החממה ומרבית קובעי המדיניות שאפשרו זאת עד כה. כמדינה, כעיר וכאזרחים אין אנו יכולים להרשות לעצמנו עוד את המשך המצב הקיים. אם ברצוננו להבטיח לעצמנו ולילדינו עתיד טוב, בריא ומשגשג, עלינו להפחית את פליטות גזי החממה באופן משמעותי ובטווח המיידי.
השינויים שצריכים להיערך באורחות חיינו ידועים, והאמצעים הטכנולוגיים וכלי המדיניות להחלתם זמינים ברובם. עלינו ליישמם, ויפה שעה אחת קודם.
ערי העולם עומדות היום בחזית המאבק למניעת שינויי האקלים, ולא בכדי: מרבית אוכלוסיית העולם מתגוררת ביישובים עירוניים, לא כל שכן בישראל. העיר היא יצרנית ראשונה במעלה של גזי חממה אף שהשטח העירוני מהווה רק 0.4% משטח כדור הארץ. העיר נפגעת מכך כלכלית, ותושביה חשופים לסיכונים בריאותיים ואחרים.
התחממות כדור הארץ היא איום של ממש אך גם הזדמנות של ממש, במישור הגלובלי, הלאומי, העירוני והאישי. בידי הרשויות המקומיות בישראל הכלים לנצל את המשבר למינוף העיר ולהיטיב עם תושביהן.
ישראל יכולה למלא תפקיד משמעותי בהתמודדות עם משבר האקלים כמובילה בפיתוח וביישום של טכנולוגיות לאנרגיה חלופית. גודלה של הארץ, היכולת הטכנולוגית והמדעית ותנאי האקלים הייחודיים, לצד נכונות פוליטית ותמיכה ממשלתית, יכולים להפוך לחלון הזדמנויות לפיתוח מקיים. הרשויות המקומיות יכולות להוות ציר מרכזי ליוזמות ולאסטרטגיות מקומיות לשימור אנרגיה, לצמצום פליטות וזיהום אוויר ולקידום איכות החיים של תושביהן בהווה ובעתיד.
לישראל מוניטין בינלאומיים ארוכי שנים בתחומים הרלוונטיים לשינויי אקלים, כגון חיסכון במים, טכנולוגיות להשקיה יעילה (כגון השקיה ממוחשבת, טפטוף, טפטוף טמון), גידולים חקלאיים המושקים במים מליחים, טכנולוגיות להשקיה במי קולחים (שפכים מטוהרים), ייעור באזורים צחיחים, מניעת שרפות וניצול אנרגיית שמש ואנרגיות מתחדשות. בכדי לנצל משאבי ידע אלה על הממשלה לעודד מחקר ופיתוח בתחומים הללו, ובמקביל על הרשויות המקומיות לזהות הזדמנויות בתחומן ולתמרץ פעילות מחקרית ועסקית.
נדרשת יצירתיות בשילוב של תקינה ומגוון רחב של כלים להשגת היעדים שנקבעו. המדיניות צריכה לשדר מסר לכל בעלי העניין כי לרשות המקומית יש אסטרטגיה, מדיניות ומטרות מוגדרות ושכל פעילות הרשות מכווננת להשגתן.
להמחשת מרחב האפשרויות של כלים כלכליים ותכנוניים כחלק מאסטרטגיה לחיסכון באנרגיה ולהפחתת הפחמן ברשויות המקומיות נציג את מקצת האמצעים שאומצו בערים שונות בעולם. חשוב לזכור כי האפקטיביות של כלים אלה מותנית בשילובם הנאות במסגרת כוללנית של מדיניות שאותה יש להתאים בכל רשות ורשות:

- ביצוע סקר לבדיקת פוטנציאל התייעלות אנרגטית במבני ציבור ובמוסדות העירייה וכן בתאורת רחוב.
- פרויקטים של הדגמה של חיסכון באנרגיה (מבנים ירוקים) במוסדות ציבור ובמוסדות מסחריים המבקשים לשפר את תדמיתם.
- יידוע ועידוד הציבור לייעול השימוש בחשמל בבתים ובעסקים.
- חיסכון מיידי באנרגיה במוסדות ציבור באמצעות מעבר לשימוש במערכות חוסכות אנרגיה וחינוך להתנהגות יעילה.
- בידוד קירות בבניינים ובמוסדות.
- קירור וחימום באמצעים חלופיים.
- קביעת תקנים לתאורת רחוב, מעבר לתאורה סולארית, סנסורים לכיבוי אוטומטי, מרחק בין פנסים תאורת LED.
- שילוב אנרגיה מתחדשת בפרויקטים המתוכננים של הרשות.
- עידוד תעשייה מקומית להפחתת פליטות גזי חממה ושימוש באנרגיה נקייה באמצעות תמריצים כלכליים, תדמיתיים או מסחריים (למשל העדפה במכרזים של הרשות).
- חיוב בתקן בנייה ירוקה למבני ציבור ובדירוג אנרגטי לכל בנייה חדשה.
- רישום ופרסום חברות העוסקות בהתייעלות אנרגטית שמוצריהן ושירותיהן מטיבות עם הכלל.

נקודות המפתח בכל הדוגמאות וביוזמות עירוניות רבות נוספות הן:
(א) הטמעת שיקולי חיסכון באנרגיה, זיהום אוויר ותחבורה יעילה בהליכי התכנון;
(ב) בצד אמצעי האכיפה, יצירת תמריצים כלכליים לחיסכון באנרגיה וצמצום פליטות גזי חממה, כגון תשלומים, עמלות, מסים, פיקדונות, מענקים, הלוואות בתנאים מועדפים, סחר בפליטות, סובסידיות;
(ג) דרישה לשקיפות במידע על פליטות גזי חממה מכל מקור מגודל מסוים.