מזרחי: נתוני סחר החוץ אינם תומכים בהידוק מוניטארי

רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה מעריך כי מסתמנת נסיגה בהוצאות משקי הבית בישראל
ייבוא חומרי הגלם, ללא יהלומים וחומרי אנרגיה, המשמש אינדיקציה למדד הייצור התעשייתי במבט קדימה, עלה בכ 18% ברביע השני של השנה, בדומה לגובה העלייה ברביע הראשון. חשוב לציין, כי עלייה זו הייתה מנת חלקם של קבוצות רבות, לרבות כימיקלים ותשומות לתעשיית המכונות והאלקטרוניקה. עם זאת, את האמור לעיל יש לסייג בכך שאינדיקציות אחרות לייצור התעשייתי, כגון מדד מנהלי הרכש וסקר הציפיות של התאחדות התעשיינים, מצביעים לאחרונה על נסיגה במגזר ולכן התמונה כאן עלולה להשתנות בחודשים הבאים.

מאידך, ייבוא מוצרי ההשקעה, ללא אוניות ומטוסים, המשמש אינדיקציה להשקעה בנכסים קבועים בענפי המשק, גדל ב 4.5% ברביע השני של השנה, מול עלייה בת 22% בערך ברביע הראשון. מדאיג במיוחד ייבוא המכונות והציוד, המהווה 80% מסך זה, שנותר הפעם כמעט ללא שינוי (עלה באחוז אחד בערך). נתון זה מבטא את ההשפעה הגדולה שהייתה לפיחות בשער הדולר מול השקל ולהסרת שנת הדגם על הרכיב האחר של מוצרים אלו – כלי התחבורה.

ייבוא מוצרי הצריכה שהנם בני קיימא, המהווה אינדיקציה לצריכה הפרטית, נותר ללא שינוי ברביע השני של השנה, לאחר שזינק ב 54% ברביע הקודם. ניתן לקבל תימוכין לממצא זה, בין השאר, בסקרי אמון הצרכנים שהתפרסמו לאחרונה.

ייצוא הסחורות, ללא יהלומים, האט אף הוא, אך לא במידה רצינית: המשלוחים לחו"ל עלו ב 14% ברביע השני של השנה, לעומת עלייה בת 21% ברביע הקודם. עם זאת, חלק גדול מגידול גם הפעם נזקף לזכות תעשיות הכימיקלים והכרייה, שמשלוחיהן לחו"ל זינקו בכ 40% ו 137%, בהתאמה. מולן, הייצוא של תעשיות רבות אחרות היה צנוע יותר.

ניתן לומר, כי בראייה לחודשים הבאים, מסתמנת נסיגה בהוצאות המתוכננות של משקי הבית והחברות ואפשר שגם משלוחי הייצוא אינם פזורים במידה מספקת. גירעון הסחר, שנמצא בסימן עלייה, עשוי לתמוך בפיחות בשער ה ₪ לעומת הדולר בהמשך השנה.

מכלול הנתונים אינו תומך בהידוק מוניטארי בישראל, אך לעת עתה גם אינו חלש מספיק כדי להוציא זאת מכלל חשבון.