בבנק מזרחי מעדיפים השקעות באג"ח יותר מאשר במניות

רונן מנחם האסטרטג הראשי גם ממליץ לוותר על התשואות העודפות באג"ח קונצרני בעייתי
רונן מנחם, האסטרטג הראשי של בנק מזרחי פרסם בסוף השבוע סקירה בה הוא מעריך כי ערוץ האג"ח עדיף על המנייתי. להלן סקירתו:

הנתונים הכלכליים האחרונים מצביעים על הצטננות הדרגתית במשק. כך, מדד מנהלי הרכש ממשיך להצביע על התכווצות. מדדי אמון הצרכנים משרטטים תמונה חיוורת על הצריכה הפרטית. נתוני סחר החוץ מצביעים על האטה במשלוחי הייצוא ובהזמנות מחו"ל לחומרי גלם, מוצרי הון ומוצרי צריכה בני קיימא – אינדיקציות להאטה בייצור התעשייתי ובהוצאות ההצטיידות של חברות ומשקי בית. המדד המשולב למצב המשק של בנק ישראל מצביע אף הוא על כך שבחודשיים האחרונים פחת קצב ההתרחבות של המשק בהשוואה לרביע הראשון של השנה. בד בבד מטביעות העליות הגבוהות האחרונות במדדי המחירים לצרכן וליצרן את חותמן. כתוצאה, הריבית במשק עשויה לעלות בתקופה הקרובה, אף כי לא בשיעור גבוה. (ראה בהמשך.) בנסיבות אלו, מומלץ להמשיך להימצא בהקצאה הגנתית באפיק המניות. כמו כן, להערכתנו, אפיק זה נחות עתה בהשוואה לאפיקי איגרות החוב, בשקלול גורמי הסיכון.

שוק המניות מגלה יציבות בתקופה האחרונה, בשל השפעת מניית כי"ל (במישרין ודרך החברה לישראל) על מדדי המניות המובילים. בשבוע האחרון עלה מדד המעוף בכ 2%, כאשר כי"ל והחברה לישראל היוו 1.5 נקודת אחוז מכך.

להערכתנו תימשך ההרעה בתוצאות בחלק מהענפים – בנקים, ביטוח, חלק מחברות הנדל"ן (עקב נטל הוצאות המימון) וחלק מחברות ההשקעה (הוצאות מימון, חוסר מימושים והפסדי הון).

משום כך ממשיכים להמליץ על החזקות בחברות תזרימיות כגון חברות תקשורת (הוט, סלקום), נדל"ן מניב (בריטיש ישראל, גזית גלוב), מזון (אסם), אלביט מערכות וכי"ל.

אג"ח.

אנו סבורים כי בחודשים הקרובים תחול רגיעה במדדי המחירים לצרכן. להערכתנו, ברביע הקרוב יעלו המדדים בשיעור מצטבר נמוך מ 1%. יתרה מכך, במחצית השנייה של 2008 ובשנת 2009 עשוי המדד לעלות בשיעור שנתי של 2% עד 2.5%, בתוך תחום יציבות המחירים. לכן, העליות הגבוהות במדד המחירים לצרכן ברביע השני של השנה כנראה לא תחזורנה על עצמן, אלא תהיינה נקודתיות באופיין. כתוצאה, ריבית בנק ישראל תעלה, להערכתנו, בשיעור מדוד בלבד ולאחר מכן תישאר על כנה. לפי התרחיש שלנו, תהיינה לכל היותר שתי העלאות ריבית בנות 0.25 נקודת אחוז כל אחת ולכן הריבית תיעצר על 4%.

בשל כך, ולנוכח הערכתנו כי ריבית הקרנות בארצות הברית תעלה הדרגתית לכיוון 3% בחודשים הבאים, אנו סבורים כי ה ₪ יפוחת בהשוואה לדולר האמריקאי. להערכתנו, תרחיש זה סביר יותר מאשר המשך תיסוף ב ₪. התמורות בפעילות המשק במט"ח ובחשבון השוטף במאזן התשלומים עשויים לתמוך בכך, בד בבד עם תיסוף העשוי להירשם בשער הדולר בעולם. אנו ממשיכים להעריך, כי בראייה לשבועות הקרובים, שער החליפין ₪ דולר עשוי לנוע בין 3.40 ל 3.80, תוך פיחות הדרגתי בערך המטבע הישראלי, שילווה במידה גבוהה של תנודתיות. עם זאת, לנוכח התמסורת הנמוכה בין התנהגות שער החליפין לשינויים במדד המחירים לצרכן, התפתחות זו תחלחל באופן מדוד והדרגתי בלבד לנתוני המדד.

בהינתן עקומי התשואה לפדיון על איגרות החוב הממשלתיות, ולנוכח ההערכות שתוארו לעיל, אנו סבורים כי ניתן לשקול הארכה הדרגתית של המח"מ – הן באפיק ממש"ק והן באפיק ממצ"מ. עם זאת, האפיק השקלי עשוי להציג תוצאות טובות יותר בהשוואה לאפיק המדדי עם התארכות המח"מ. בשקלול גורמי הסיכון, אנו ממליצים להימצא באפיק השקלי במח"מ 6-4 (סדרות 0313, 2682 ו 2683). באפיק המדדי מומלץ להימצא במח"מ דומה (סדרה 5472). כמו כן, ניתן עדיין להצטייד באג"ח מסוג גילון, המציעות פרמיה בת 0.2% בערך מעל המק"מ. בתקופה הקרובה אנו מעדיפים אג"ח בינונית – ארוכה. הסדרה הארוכה, 817, כדאית אף היא, אך בהקצאה נמוכה יותר, בשקלול הסיכון הכרוך בה.

בשבוע הקצר האחרון רשם מדד התל בונד עליה בת אחוז, שעה שהצמודים הממשלתיים נסחרו ללא שינוי כמעט. כתוצאה מרווחי התשואות הקונצרנים מעל אג"ח הממשלתיות ירדו מעט: בממוצע, המרווח של אג"ח מדורגות AAA מעל האיגרות הממשלתיות הנו 0.6 נקודת אחוז ואילו אג"ח בדירוג AA נסחרות בממוצע ב- 1.34 נקודות אחוז מעל הממשלתיות.

מנגד, באג"ח בדירוג נמוך ואג"ח לא מדורגות עם תשואות גבוהות, נמשכת עליית התשואות. אנו ממליצים שנית לנקוט במשנה זהירות ו"לוותר" על תשואות במחיר הקטנת הסיכון באג"ח קונצרניות.

מה בעולם?

שוקי ההון בעולם ממשיכים להתנהל בסימן דוחות כלכליים פושרים במדינות המפותחות, התבטאויות והערכות כי הריביות במדינות השונות תצטרכנה לעלות (או לא תרדנה כפי שקיוו) והתנודתיות הגבוהה בתעריפי הנפט הגולמי. הדולר של ארה"ב נמצא במטוטלת ובימים האחרונים שב ונחלש מול האירו, בשל מספר נתונים חלשים, לרבות נסיגה במדד החרושת באזור ניו יורק, במדד הייצור התעשייתי ובמספר התחלות הבנייה. בגרמניה רשם מדד הסנטימנט הכלכלי ירידה תלולה ומפתיעה.

בד בבד, מדדי המחירים עדיין גבוהים. כך, בארה"ב זינק מדד המחירים ליצרן בכמעט 1.5% ובגוש האירו עלה מדד המחירים לצרכן ב 3.7% ב 12 החודשים הקודמים. בשני המקרים היו העליות גבוהות מהמשוער. להערכתנו, הריבית בארה"ב תישאר ללא שינוי (החלטה על כך תימסר ביום ד' הבא), אך אחר כך תעלה בשיעורים מדודים.

מחירי ה commodities נמצאים בסימן עלייה, לרבות סחורות חקלאיות, כגון תירס וכותנה, בשל הפרעות מתמשכות במזג האוויר. מתכות יקרות עולות לנוכח הפיחות החוזר בשער הדולר, המעורר חשש כי מדדי המחירים יעלו ולכן השימוש בהן כגידור עשוי להיות כדאי יותר.

הבנקים המרכזיים בשורת מדינות, לרבות ארה"ב, גוש האירו, בריטניה, ברזיל וסין, מאותתים כי יהיה צורך בהידוק מוניטארי. קנדה הפתיעה כאשר בחרה לא להוריד את הריבית. במקומות שונים ננקטים צעדים אחרים: במכסיקו יוקפאו מחירים של כ 150 פריטים ובקוריאה רוכש הבנק המרכזי את המטבע. דווקא אוסטרליה הודיעה כי לא יהיה צורך בהידוק נוסף, אך שם הריבית גבוהה מאוד גם כך.

כתוצאה, כרה מדד דאו ג'ונס תעשייה תחתית תלת חודשית וגם המדדים באירופה וביפאן נסוגו. אנו מעריכים, כי מדדים אלו לא ירשמו עליות משמעותית בשבועות הקרובים, עד אשר יתברר לאן פניהן של הריביות במדינות השונות.