האוצר מעריך צמיחה של 3.5% ב-09

מעריך כי ב-08 האבטלה תמשיך לרדת, האינפלציה תסתכם ב-3.6%
הנתונים שהתפרסמו לגבי החודשים ינואר-אפריל 2008 חיוביים ומצביעים על המשך מגמת הצמיחה. עם זאת, ההתפתחויות בכלכלה העולמית - הציפיות להאטה בצמיחה, חוסר הודאות הגבוה בעקבות המשבר הפיננסי והלחצים האינפלציונים הנובעים מההתייקרות הגלובלית של מחירי הגלם, מחירי האנרגיה ומוצרי המזון - צפויים להשפיע גם על הצמיחה בישראל בשנים 2008 ו-2009. ההאטה העולמית עלולה להשפיע על הצמיחה של התוצר בשנים 2009-2008 בישראל במספר מישורים:

• הקטנת הביקושים ליצוא הישראלי. מגמה זאת עשויה להתחזק לאור התיסוף בשער החליפין הריאלי של השקל מול מטבעות המרכזיים בעולם.

• הקטנת קצב הגידול בצריכה הפרטית כתוצאה מירידה בעושר של הציבור הישראלי המושפעת מירידת מדדי המניות בארץ בעולם.

• הרעת תנאי הסחר של ישראל כתוצאה מעליות מחירי המזון, הדלק וחומרי הגלם בעולם.

• משיכת כספי השקעות זרות בתקופות של אי-יציבות בשווקים הפיננסים בעולם. תופעה זו לא באה עד עתה לידי ביטוי בישראל – עובדה המעידה על חוסנו של המשק ותפיסת המשקיעים כי הסיכון בהשקעות בישראל נמוך יחסית.

חוסר הבהירות לגבי עומק ההאטה ואורכה, בעיקר בארה"ב, מקשים על הערכת השפעתה על הצמיחה בישראל בשנה הקרובה ואף יותר מכך בשנת 2009. מאידך, המשבר הנוכחי צפוי להיות בעל השפעה חלשה יותר על המשק הישראלי בהשוואה למשבר הקודם בשנים 2002-2001. הסיבה לכך היא שהמשבר הקודם פגע באופן ישיר בענף ההיי-טק שריכז חלק משמעותי מהצמיחה המהירה בישראל בשנים שקדמו לו. המשק הישראלי רגיש פחות למשבר הנוכחי שהחל במשבר בשוק המשכנתאות בעלות הסיכון הגבוה בארה"ב (SubPrime) והתפתח למשבר פיננסי. עם זאת, במקרה שהמשבר יתארך ויתגלגל גם להשקעה של פירמות אמריקאיות אליהן מכוון היצוא הישראלי, ההשפעה על צמיחת המשק הישראלי תהיה משמעותית יותר. בנוסף, התחזקות שער החליפין של השקל לעומת הדולר ומתחילת 2008 גם מול מטבעות אחרים דוגמת היורו תהיה בעלת השפעה שלילית נוספת על היצוא.


מנגד, לאחר ארבע שנות צמיחה ושיפור ביציבות, המשק המקומי ערוך להתמודדות טובה יותר עם ההאטה העולמית. עליית ההכנסה הפנויה, הגידול בתעסוקה והירידה באבטלה בשנים האחרונות, וכן הריבית הריאלית הנמוכה צפויים לתמוך בביקושים המקומיים. אנו מעריכים כי שיעור הצמיחה בשנת 2008 יעמוד על 4.2 אחוזים. קצב צמיחה זה נמוך אמנם מהצמיחה בארבע השנים האחרונות אך מעיד על המשך גידול מהיר יחסית בתוצר לנפש, כ- 2.4 אחוזים. קצב הצמיחה החזוי בשנת 2009 עומד על 3.5 אחוזים, מעט נמוך מ-2008 אך גבוה באופן משמעותי מקצב הצמיחה במרבית המדינות המפותחות.


2. הנחות מרכזיות לתחזית הצמיחה בשנים 2008 ו-2009

שיעור הצמיחה של המשק בטווח הקצר תלוי במספר גורמים שישפיעו הן על הביקושים לשימושים המקומיים והן על היצוא, כאשר העיקריים שבהם הם:

• שיעור הצמיחה בעולם והרכבה. על פי ה-consensus forecast שיעורי הצמיחה הצפויים כיום לשנת 2008 הם 1.1 אחוזים בארה"ב ו-1.6 אחוזים באזור האירו. שיעורי הצמיחה הצפויים לשנת 2009 הם 1.7 אחוזים בארה"ב ו-1.5 אחוזים באזור האירו. קצב הצמיחה המשוקלל של המדינות המפותחות לפי משקלן בייצוא הישראלי ירד מ-2.6 אחוזים ב-2007 ל-1.6 אחוזים ב-2008 ו-1.8 אחוזים ב-2009. כמו כן, בתחזית הנוכחית לצמיחה בעולם, ובעיקר בארה"ב, קיימים סיכונים משמעותיים, הנובעים בעיקר מחוסר הודאות ביחס למשבר הפיננסי והלחצים האינפלציונים שישפיעו על עומק ההאטה הכלכלית ואורכה. בנוסף, המשק האמריקאי ימשיך, כנראה, לסבול מהמשבר בשוק הנדל"ן ומבעיות מבניות כגון גירעון תקציבי גבוה וגרעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים וזאת על אף היחלשותו החדה של הדולר. הממשל האמריקאי והפדרל ריזרב נקטו בצעדים שונים, דוגמת הפחתת מסים זמנית והזרמת נזילות גבוהה לשווקים, על מנת למנוע האטה עמוקה. מרבית ההערכות הן כי ההאטה תהיה קצרה יחסית ובתחילת 2009 תחול התאוששות.
• קצב הגידול בסחר העולמי. לפי קרן המטבע הבינלאומית סחר בסחורות ושרותים צפוי להתרחב ב-5.6 אחוזים בשנת 2008 וב-5.8 אחוזים בשנת 2009.
• ניהול מדיניות פיסקלית אחראית. אחת מהנחות המפתח היא כי הממשלה תמשיך במדיניות הכלכלית של עמידה ביעדי ההוצאה והגירעון.
• מידת הריסון של המדיניות המוניטרית. אנו מעריכים כי בנק ישראל ימשיך בניהול מדיניות מוניטרית אחראית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך טווח היעד.





3. עיקרי התחזיות לשנת 2008

א. אינפלציה
התמתנות בקצב עליית המחירים לקראת סוף השנה. מדדי המחירים בחודשים האחרונים הושפעו במידה רבה מהתייקרויות עולמיות של חומרי גלם ומזון אך גם מביקושים מקומיים גבוהים. בעקבות מדדי המחירים הגבוהים בחודשים האחרונים צפויה ריבית בנק ישראל לעלות בחודשים הקרובים ולמתן את עליות המחירים. אנו מעריכים אינפלציה של כ-3.6 אחוזים במהלך השנה (דצמבר 2008 לעומת דצמבר 2007) ואינפלציה שנתית ממוצעת של 3.9 אחוזים.

ב. שיעור ההשתתפות
המשך הגידול בשיעור ההשתתפות. שיעור ההשתתפות צפוי להמשיך לגדול, אם כי בקצב איטי יותר מזה שנרשם בשנים האחרונות. המשך הגידול ינבע בעיקר כתוצאה מתהליכים ארוכי טווח הכוללים שינוי בהרכב האוכלוסייה בגיל העבודה (האוכלוסייה הצעירה הנכנסת לשוק העבודה משכילה יותר בהשוואה לאוכלוסייה המבוגרת הפורשת משוק העבודה) והמשך תהליך דחיית גיל הפרישה. שיעור ההשתתפות צפוי לעלות מ-56.3 אחוזים בממוצע ב 2007 ל-56.8 אחוזים ב-2008.

ג. תעסוקה
יימשך הגידול בתעסוקה. מספר המועסקים הישראלים ימשיך לגדול בקצב מעט מהיר מזה של הגידול בכוח העבודה האזרחי. תעסוקת ישראלים תגדל ב-3.9 אחוזים, בעוד שיעור האבטלה הממוצע ירד ל-6.1 אחוזים.

ד. חוב ציבורי
יחס החוב הציבורי לתוצר ימשיך לרדת. יחס החוב תוצר בסוף 2008 צפוי לרדת מרמה נוכחית של כ-81 אחוזי תוצר לכ-78 אחוזי תוצר . על אף הירידה, יחס החוב תוצר בישראל עדיין גבוה באופן משמעותי בהשוואה למרבית המדינות המפותחות. ממוצע יחס החוב תוצר במדינות ה-OECD בשנת 2006 עמד על 58.5 אחוזים.

ה. צריכה פרטית
הצריכה הפרטית צפויה לגדול ב-4.6 אחוזים בשנת 2008. קצב זה מהיר יחסית אך נמוך מזה שנרשם ב-2007. הגורמים המרכזיים התומכים בגידול בצריכה הפרטית הם המשך תהליך הפחתת המסים, עלייה מתונה בשכר הריאלי, גידול במספר המועסקים, ריבית ריאלית נמוכה ותיסוף השקל המפחית את מחירי היבוא. השפעות שליליות עיקריות הן האטה בגידול ערך תיק הנכסים של הציבור בעקבות הירידות בשוק ההון בחודשים הראשונים של השנה, והשפעת עליות המחירים בעולם בעיקר של מוצרי מזון ואנרגיה.

ו. צריכה ציבורית
הצריכה הציבורית צפויה לגדול ב-2008 ב-2.0 אחוזים. גידול זה לוקח בחשבון את מתווה גידול ההוצאה הקבוע בחוק בשיעור של 1.7 אחוזים ואת התוספות החד פעמיות בגין מלחמת לבנון השנייה וההתנתקות בשיעור של 1.5 אחוזים (וכן את קיזוז ההוצאות החד פעמיות משנת 2007).

ז. השקעה בנכסים קבועים
יימשך הגידול בהשקעות אך בקצב איטי יותר מאשר ב-2007. ההשקעה בנכסים קבועים צפויה לגדול ב-7.3 אחוזים. גידול זה מבטא בעיקר את התבססות קצב הצמיחה וצמצום פער התוצר המצריך המשך השקעות, את הריביות הריאליות הנמוכות, את המשך ההשקעות הזרות הגבוהות הנובעות מאטרקטיביות ענפי התעשייה המתקדמים המקומיים, את תיסוף השקל ואת שיפור היציבות הכלכלית. מאידך, ההאטה בקצב הצמיחה בעולם המגבירה את חוסר הודאות ועליית מחירי התשומות ישפיעו באופן שלילי. על מנת לקזז את ההשפעות הפוטנציאליות השליליות הוחלט להנהיג פחת מואץ בשנים 2009-2008.

ח. ייצוא
הגידול בייצוא הסחורות ושירותים יעמוד על 6.4 אחוזים (6.5 אחוזים גידול בייצוא ללא יהלומים), נמוך יותר מאשר ב-2007. גידול זה משקף ציפיות להתרחבות איטית יותר בסחר העולמי על רקע ההאטה בצמיחה העולמית והשפעה שלילית של התיסוף בשער החליפין הריאלי של השקל. תהליך גיוון השווקים שחל ב-2007 והמשך הגידול המהיר בתיירות צפויים להיות בעלי השפעה חיובית.

ט. ייבוא
צפויה עלייה של 7.1 אחוזים בייבוא סחורות ושירותים. עלייה זו מבטאת גידול צפוי בייבוא חומרי גלם ומוצרי השקעה עקב התבססות קצב הצמיחה והתחזקות השקל מול מטבעות אחרים. התחזקות השקל תשפיע גם על עלייה ביבוא מוצרי צריכה. בדומה ל-2007 צפוי המשך גידול ביבוא כלי רכב.

4. עיקרי התחזיות לשנת 2009

ההערכות לשנת 2009 משקללות את ההתפתחויות השוטפות עם התחזיות של הטווח הבינוני לפיהן התוצר לנפש בטווח זמן זה (חמש השנים הקרובות) צפוי לגדול בכ-2.0 אחוזים בממוצע שנתי וקצב הגידול של התוצר העסקי יהיה כ-4.2 אחוזים. קצבי גידול אלה ייתמכו על ידי גידול של כ-6.0 אחוזים מדי שנה בייצוא, קצב התואם את תחזית הגידול בסחר העולמי.

כפי שצוין קודם לכן הסיבות להערכת צמיחה נמוכה יותר ב-2009 לעומת השנים האחרונות הן:

• ההאטה העולמית בעקבות המשבר הפיננסי. הנחה מרכזית בתחזיות היא כי ההאטה במשק האמריקאי תהיה קצרה ותתבטא בעיקר ב-2008 ותחילת 2009. משבר ארוך יותר יביא לפגיעה נוספת בצמיחה בשנה זו.
• צמצום פער התוצר והתחזקות מגבלות ההיצע כתוצאה מכך. צמצום פער התוצר מתבטא בשיעורי האבטלה הנמוכים ברבעון ראשון של 2008 לעומת שיעורי האבטלה הממוצעים בשנים 2007-2004 ובגידול הניכר בהשקעות בנכסים קבועים ב-2007 ו-2006 לעומת הגידול המתון יותר בשנים קודמות.
• הקטנת קצב גידול הייצוא בשל השפעות התיסוף הריאלי שהחל במחצית השנייה של 2006.

גורמי הסיכון המרכזיים בשנת 2009 הם האטה חריפה ועמוקה מהצפוי כתוצאה מהמשבר הפיננסי העולמי, המשך עליות מחירים בארץ ובעולם (בשלב זה אנו מעריכים כי עליות המחירים יתמתנו לקראת סוף 2008) וכן החרפה במצב הביטחוני. עם זאת, קיים פוטנציאל חיובי לשיעורי צמיחה גבוהים מהחזוי בתנאי שגורמי הסיכון לא יתממשו ושנפעל למימוש פוטנציאל הצמיחה של המשק. מימוש פוטנציאל הצמיחה מותנה ביישום מדיניות כלכלית אחראית ונחושה שתשפיע לטובה על צמיחת המשק בשנת 2009 ובשנים הבאות, וזאת במגוון ערוצים:

o הגדלה מחושבת של ההוצאה הממשלתית בהתאם למגבלת ההוצאה תאפשר את המשך הקטנת שיעורי המס על פרטים וחברות (ובכך תגדיל את ההכנסה הפנויה והצריכה הפרטית), כמו גם את המשך הקטנת החוב הציבורי כאחוז מהתוצר.

o מדיניות פיסקלית יציבה תומכת ביציבות מחירים, במדיניות מוניטרית מרחיבה ובהקטנת פרמיית הסיכון של המשק.

o המשך מגמת הפרטת חברות ממשלתיות תייעל את פעילותן בעתיד ותגרום להפניית מקורות יעילה במשק.

o המשך ההשקעה בתשתיות, בחינוך, במו"פ ובפרויקטים לאומיים יהווה בסיס להמשך הפיתוח העסקי של המשק.

o יישום מדיניות אקטיבית בשוק העבודה יאפשר את המשך הקטנת האבטלה, הגדלת שיעור ההשתתפות ושיפור רמת החיים של השכבות החלשות.

o ייעול הסקטור הציבורי.

אנו מעריכים כי שנת 2009 תתאפיין ב:

• המשך צמיחת המשק. קצב גידול התוצר יעמוד על 3.5 אחוזים.

• קצב הגידול של הצריכה הפרטית יהיה 4.1 אחוזים ויושפע מאותם גורמים שהשפיעו על תחזית 2008 (ראה פירוט לעיל).

• הצריכה הציבורית תגדל בשיעור של 1.6 אחוזים. ההוצאה הממשלתית תגדל בשיעור ריאלי של 1.7 אחוזים בהתאם למתווה המתוכנן.

• ההשקעה בנכסים קבועים תגדל בשיעור של 6.2 אחוזים, נמוך יותר מ-2007 שבה הגידול בהשקעה ביטא את התבססות קצב הצמיחה והיווה פיצוי על שיעורי גידול נמוכים בהשקעה בנכסים קבועים בשנים 2006-2003.

• היצוא יגדל בשיעור של 5.1 אחוזים. היצוא יושפע מההאטה בצמיחה העולמית ומההשפעות של התיסוף הראלי במהלך 2006 ו-2007. התחזיות הגלובליות לגבי 2009 מעריכות, כאמור, כי שיעור הצמיחה בארה"ב יהיה 1.7 אחוזים, בעוד קצב הצמיחה באזור היורו יהיה 1.5 אחוזים. התחזית לקצב הצמיחה המשוקלל של המדינות המפותחות לפי משקלן בייצוא הישראלי עומד על 1.8 אחוזים ב-2009, שיעור כמעט זהה לזה של 2008 (1.6 אחוזים).

• היבוא יגדל בשיעור של 6.1 אחוזים. זהו שיעור גידול נמוך במקצת מזה של 2008 ונובע מכך שהערכת הגידול בתוצר והגידול ביצוא נמוכים במקצת מהערכות הגידול ב-2008.

• תישמר יציבות המחירים. בהמשך 2008 תחל האטה בקצב עליית המחירים כך שבמהלך שנת 2009 תתכנס האינפלציה אל עבר היעד. האינפלציה השנתית הממוצעת תעמוד על 2.3 אחוזים (גידול של 1.8 אחוז בדצמבר 2009 לעומת דצמבר 2008).

• המשך המגמה החיובית בשוק העבודה. האבטלה תרד ל-5.9 אחוזים. במקביל, ימשך הגידול במספר המועסקים הישראלים בשיעור של 2.5 אחוזים ושיעור ההשתתפות יגדל ל-57.0 אחוזים.

• המשך הירידה של שיעור החוב הציבורי. החוב הציבורי ירד לכ-75 אחוזי תוצר.