פישר: כדאי להיזהר מצעדים שלכאורה נותנים תשובות קצרות טווח אך לא עוזרות, ולעיתים מזיקות, בטווח הארוך

אמר שבנק ישראל, ימשיך לתרום לצמיחה ולתעסוקה ע"י החזרת האינפלציה לתחום יציבות המחירים
נגיד בנק ישרטל סטנלי פישר אמר היום, בהתייחס לקולות הקוראים למשרד האוצר לבצע צעדים שונים כדי להשפיע על שער החליפין או על ההשלכות של התחזקות השקל ואמר כי אין בעניין הזה תרופות פלא וכדאי להיזהר מצעדים שלכאורה נותנים תשובות קצרות טווח אך לא עוזרות, ולעיתים מזיקות, בטווח הארוך. הנגיד סבור כי משרד האוצר נוקט במדיניות הדרושה בתקופה הזו והיא מדיניות של שמירה איתנה על המשמעת התקציבית. אמר שבנק ישראל, ימשיך לתרום לצמיחה ולתעסוקה ע"י החזרת האינפלציה לתחום יציבות המחירים והסביר את החלטות הריבית התקופה האחרונה.

מדברי הנגיד בכנס השנתי של האגודה הישראלית לכלכלה:

בחודשיים האחרונים של 2007 חלה עלייה במחירי הייבוא, בין היתר, על רקע עלייה במחירי המזון והאנרגיה בעולם. במקום להעלות את הריבית בצורה חדה על מנת להחזיר את האינפלציה לתוך היעד במהירות, החליט הבנק להעלותה בצורה הדרגתית בציפיה שמדיניות ריבית זו תתרום לחזרת האינפלציה לתוך היעד בפרק של עד 12 חודשים קדימה. ואכן הריבית לינואר הועלתה ב-0.25 נקודות אחוז.

אבל, כאשר על רקע ההידרדרות במצב המשק האמריקאי בסוף 2007 ותחילת 2008, התגבשה ההערכה כי המשק הישראלי עלול להיכנס להאטה בצמיחה ב-2008, ראה הבנק מקום להפחתה חדה יחסית בריבית, גם כדי לתמוך בפעילות הריאלית, ובעיקר לנוכח ההערכה כי ההשפעות הדיס-אינפלציוניות של ההאטה, ושל ההתחזקות המצטברת של שער החליפין מהוות רוח גבית בהחזרת האינפלציה ליעד עד סוף השנה.


אז, הפחית בנק ישראל את הריבית לחודשים מארס ואפריל השנה ב-0.5 נקודת אחוז בכל חודש. בהודעות לעיתונות שליוו את ההחלטות הללו ציין הבנק, בין היתר, כי "בכפוף להפחתת הלחצים האינפלציוניים, כפי שתוארו, הפחתת ריבית ב-0.5 נקודות אחוז עשויה לתמוך בהמשך צמיחת המשק, מבלי לפגוע בחזרת האינפלציה לתוך תחום היעד השנה".

אבל, מאוחר יותר, לנוכח סימנים לעלייה באינפלציה, החליט בנק ישראל לא לשנות את הריבית לחודש מאי והסביר, בין השאר, כי "ההחלטה להותיר את הריבית לחודש מאי ללא שינוי עקבית עם תמיכה בצמיחה והתעסוקה. זאת בכפוף לחזרת האינפלציה לתוך יעד יציבות המחירים".

לבסוף, לנוכח הסטייה הגדולה יחסית שנוצרה מיעד האינפלציה באפריל, העלה בנק ישראל את הריבית לחודש יוני ב-0.25 נקודות אחוז וציין, בין היתר, כי "ההחלטה להעלות את הריבית הכרחית להחזרת האינפלציה לתחום של יציבות המחירים, ובכך לחיזוק התשתית החיונית להפיכת הצמיחה במשק לצמיחה בת קיימא".

אם שמים לב להסברי בנק ישראל, אפשר לסכם ולומר, כי הבנק לקח בחשבון את ההאטה הצפויה בפעילות הריאלית בהחלטות הריבית וזאת, תחת ההערכה שהייתה כי האינפלציה תתכנס ליעד בטווח זמן סביר. כלומר, בנק ישראל נשאר עקבי עם גישתו הגמישה ביחס ליעד האינפלציה.

ומה המשמעות של הגישה הזו? בנק ישראל רואה ביעד האינפלציה היעד המרכזי למדיניות הריבית. עם זאת, קיימת גמישות בכך שלא בכל מקרה של סטייה מהיעד נכון לבצע צעדים לחזרה מיידית של האינפלציה ליעד - אלא צעדים שיביאו לחזרה הדרגתית, בתוך פרק זמן סביר - של עד 12 חודשים קדימה. למשל, העלאות הריבית ב-0.25 נקודות אחוז בחודשים ינואר ויוני.

ועוד מילה לסיום. לאחרונה נשמעים קולות הקוראים למשרד האוצר לבצע צעדים שונים כדי להשפיע על שער החליפין או על ההשלכות של התחזקות השקל. אין בעניין הזה תרופות פלא וכדאי להיזהר מצעדים שלכאורה נותנים תשובות קצרות טווח אך לא עוזרות, ולעיתים מזיקות, בטווח הארוך. אני סבור כי משרד האוצר נוקט במדיניות הדרושה בתקופה הזו והיא מדיניות של שמירה איתנה על המשמעת התקציבית. זו התשתית החשובה ביותר להתמודד בהצלחה עם האתגר האמיתי והוא צמיחה מהירה ומתמשכת של המשק הישראלי והמשך הגברת התעסוקה בו. בנק ישראל, מצדו, ימשיך לתרום למשימה החשובה הזו ע"י החזרת האינפלציה לתחום יציבות המחירים.