מזרחי: לבנק ישראל אין ברירה הוא חייב להעלות את הריבית

בעקבות נתוני הלמ"ס על המשך הצמיחה רונן מנחם ממזרחי מעריך שהנגיד חייב לעצור את האינפלציה
ברביע הראשון של השנה גדל התוצר המקומי הגולמי ב %5.4, בחישוב שנתי! והפריך את החשש כי המשק הישראלי חווה האטה כלכלית. למסקנה זו ניתן היה להגיע על ידי מעקב רצוף אחר האינדיקאטורים המובילים למשק, כגון המדד המשולב של בנק ישראל, או לקטי האינדיקאטורים הכלכליים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אלו הראו כי מדדים כגון הייצור התעשייתי ופדיון המסחר והשירותים הוסיפו לעלות בשיעורים נאים בחודשים האחרונים.

ואכן, מתברר כי העלייה בתוצר הורגשה גם בסקטור היצרני וגם בחלק מענפי השירותים השירותים. כך, תוצר השירותים העסקיים והפיננסיים זינק ב 26.2% ותוצר התעשייה עלה ב 12.5%.

החשש הגדול – התבדה. ייצוא הסחורות והשירותים, ללא יהלומים וחברות הזנק, קפץ ב 12.6%! מדובר גם בייצוא הסחורות, כולל תעשייתיות, וגם בייצוא שירותים, לנוכח הנתונים החזקים על הגאות בתיירות הזרה בארץ.

חשוב לציין, כי שיעור העלייה בתוצר העסקי ממשיך להיות גבוה משיעור הצמיחה הכללי, כך שהצמיחה ממשיכה להיות מושתתת על הצד העסקי ולהצביע על הרכב שימושים בריא. התוצר העסקי קפץ ב 6.1% ברביע הראשון של השנה.

בהוצאות הצרכנים על מוצרים בני קיימא נרשמה קפיצה של 18.8% לנפש. נתון זה מלמד על כך שהצריכה הפרטית לא מראה סימני היחלשות בחודשים הבאים.

גם עלייה בת 11.5%, שנרשמה בהשקעות בענפי המשק, מעודדת בראיית התפתחות התוצר ברביעים הבאים.

את האמור לעיל יש לסייג – ייתכן כי הריבית הנמוכה (באופן זמני, שיש לנצלו) והחולשה בשער הדולר מול ה ₪ (להערכתנו – זמנית אף היא) נוצלו היטב על ידי הסקטור היצרני כדי להצטייד בתשומות ומוצרי השקעה, דבר שממצב אותם בנקודה נוחה לקראת הגדלת הייצור בשעת הכושר.

ההוצאה לצריכה ציבורית ללא ייבוא ביטחוני ירדה ב 2.9% ברביע הראשון של השנה. הדבר חשוב, שכן הוא מראה כי הממשלה ממשיכה לגלות משמעת תקציבית. תכונה זו תיבחן היטב בחודשים הבאים, בין בשל אפשרות להתמתנות כלכלית ובין בשל התחייבויות תקציביות גדולות שהממשלה נטלה על עצמה. כמו כן נמצאים בפתח דיוני התקציב ל 2008 בהקשר זה.

מהנתונים עולה, כי מדד המחירים של התוצר עלה בכ %3 בשיעור שנתי ברביע הראשון. כתוצאה, ניתן לומר כי בצד הפעילות הכלכלית האיתנה, מתפתחת מגמה של עליית מחירים במשק, הנובעת גם מגורמי הביקוש.

שילוב זה, של צמיחה מהירה מאוד, והתגברות האינפלציה, לא יותיר ברירה לבנק ישראל. הוא יתקשה מאוד להימנע מהעלאת ריבית 0.5 נקודת אחוז לפחות בהחלטת הריבית מחר. גם המלל – האם הוא חושב שתרחיש ההאטה שלו נחלש בעקבות הנתון החזק – יהיה חשוב לא פחות מההחלטה עצמה!

את האמור יש לסייג. למרות התוצאות הטובות, יש לאחרונה מספר אינדיקציות לכך שברביעים הבאים התמונה תהייה שונה ונראה כי תצביע על התמתנות בפעילות. מדובר, בין השאר, בכך שהמדד המשולב עלה ב 0.1% בלבד בחודש אפריל, לאחר עליות גבוהות בהרבה בחודשיים הקודמים. לפי חישובנו, התפנית השלילית במדד זה החלה בסוף השנה שעברה. כמו כן, ניתן לציין שמדד מנהלי הרכש עבר, לראשונה לאחר חודשים ארוכים, להצביע על התכווצות במגזר היצרני. מדדי אמון הצרכנים ונתוני המסחר הקמעוני והמכירות ברשתות השיווק מעלים ספקות בנוגע לצריכה הפרטית. אם התמתנות זו אכן תתחולל, והעלייה במדדי המחירים תימשך, יצטרכו קובעי המדיניות להתמודד עם תמהיל בעייתי, המצריך שילוב של כלי מדיניות שונים – מוניטאריים ופיסיקאליים. התאום בין המערכות יהיה חשוב מאוד בתקופה זו.

לסיכום, בראייה קדימה, עדיין ייתכן כי הרביע הראשון, החזק, יהווה בכל זאת קו פרשת מים ובעקבותיו יבואו רביעים חלשים יותר.