בכלל פיננסים מעריכים כי רוב הסיכויים הם שהריבית תישאר ברמתה הנוכחית עד סוף השנה

להערכתם, הסבירות שבנק ישראל יעלה את הריבית לפני סוף השנה עומדת כיום על כ-40%
מדד המחירים לצרכן עלה בחודש יולי 2009, ב-1.1%, בהשוואה לחודש יוני 2009.
ההשפעות העיקריות על המדד היו:

עלייה בשיעור של 0.4% במחירי הדיור. כפי שרשמנו בעבר, כיוון שסעיף הדיור מושפע רק מחוזי שכירות, לרוב האוכלוסיה הוא פחות רלוונטי. המשמעות היא שהאינפלציה שמורגשת ע"י משקי הבית, במובן של שחיקת ערך הכסף, נמוכה משמעותית מזו שנרשמה ע"י הלמ"ס. לכן, להערכתנו, הלחצים האינפלציוניים שמאיימים על המדיניות המוניטארית של בנק ישראל נמוכים מכפי שנדמה והמשקל שנותן הבנק לאינפלציה בפועל (האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים) נמוך מאשר בד"כ.

עלייה של 3.2% במחירי אחזקת הדירה הנובעת בעיקר עלייה במחירי המים (עלייה של 26.7%). עלייה זו נובעת כמובן מהיטל הבצורת שקונס את המשתמשים במים לצריכה ביתית מעבר להקצבה הבסיסית. היטל הבצורת אמור להשפיע גם על המדד בחודש אוגוסא כיוון שנכנס לתוקף רק ב-15 ליולי. סה"כ השפיע ההיטל על המדד בשיעור של כ-0.3% וצפוי להשפיע בשיעור דומה גם בחודש הבא.

העלאת המע"מ באחוז שתרמה להערכתנו לעלייה בכ-0.5% במדד הכללי.
בשנים עשר החודשים האחרונים (יולי 2009 לעומת יולי 2008), עלו המדד הכללי ב-3.5%, המדד ללא ירקות ופירות ב-3.6%, המדד ללא דיור ב-0.8% והמדד ללא אנרגיה ב-4.7%.
תחזית האינפלציה- על אף המצב הכלכלי במשק ועלייה בשיעורי האבטלה, הפגיעה בביקושים המקומיים עד כה נמוכה מכפי שצפינו ותורמת גם היא לסביבת האינפלציה. בנוסף, סעיף הדיור ממשיך להקשות על מתן תחזית לאינפלציה החודשית. המשך עליות במחירי השכירות ימשיך לגרור עליות במדד גם אם בשאר הסעיפים נראה התמתנות בעליות המחירים. מדד חודש אוגוסט צפוי לעלות בשיעור של 0.6%, בעיקר בשל היטל הבצורת אשר צפוי להשפיע על המדד בצורה דומה לזו שנרשמה ביולי. מדד חודש ספטמבר צפוי לרדת בשיעור של 0.1%, בעיקר בשל ירידה עונתית במחירי ההלבשה וההנעלה. האינפלציה ב-12 החודשים הקרובים צפויה להסתכם בשיעור של 2.2%.

מדיניות מוניטארית – המדדים הגבוהים בחודשים יוני-יולי והמדד הגבוה הצפוי באוגוסט גורמים לאינפלציה בפועל להימצא גבוה מעל טווח היעד של בנק ישראל. מצד שני, בבנק ישראל מודעים לכך שחלק גדול מהאינפלציה הצפויה הוא חד פעמי ונובע מהיטלי המס השונים. להערכתנו, הסבירות שבנק ישראל יעלה את הריבית לפני סוף השנה עומדת כיום על כ-40%. עם זאת אנו מעריכים כי רוב הסיכויים הם שהריבית תישאר ברמתה הנוכחית עד סוף השנה.

המלצות לאפיק הסולידי
המדד הגבוה עשוי לגרום למשקיעים להגדיל את החזקותיהם באפיק צמוד המדד על חשבון האפיק הנומינלי. לאחר שהשפעת המדד תפוג, צפוי העקום להיות מושפע בעיקר מהמתרחש בארה"ב ובשוק המניות. עליית שערים בשווקי המניות מרחיקה משקיעים מהאפיק הממשלתי וגורמת לעלייה בתשואות. להערכתנו, האפיק הממשלתי, ממשיך להיות אפיק בעל סיכונים גבוהים ביחס לפוטנציאל התשואה הגלום בו ואנו ממליצים למשקיע הסולידי להשתמש באג"ח קונצרניות של פירמות בעלות איתנות פיננסית המעניקות תשואה עודפת על האפיק הממשלתי.

האפיק השקלי –
עליית התשואות באפיק השקלי המשיכו השבוע, בעיקר בחלקו הבינוני-קצר. ההשפעות העיקריות על האפיק השקלי השבוע היו מנוגדות באופיין. מצד אחד, התשואות בארה"ב ירדו במהלך השבוע בכ-28 נ"ב, מה שיצר לחץ על חלקו הארוך של האפיק גם בארץ. מצד שני, המשך עליות הציפיות האינפלציוניות, החשש מהעלאת ריבית מוקדמת של בנק ישראל וחוסנו של שוק המניות גרמו לעליית תשואות שהתבטאה, כאמור, במיוחד בחלקו הבינוני-קצר של האפיק. להודעת בנק ישראל על הפסקת ההתערבות הקבועה בשוק המט"ח היו גם כן השפעות מנוגדות, מחד, הפסקת רכישות המט"ח מקטינה את הלחץ האינפלציוני גם בשל צפי להיחלשות הדולר וגם בשל הפסקה בהזרמת הכסף למשק. מצד שני, בנק ישראל שמר לו את הזכות להתערב ככל שירצה בשוק המט"ח ללא הודעה מראש כך שאי הוודאות לגבי שער החליפין גדלה. בנוסף, צעד זה מאותת על שינוי הכיוון הצפוי במדיניות המוניטארית של ב"י, דבר היוצר חששות בקרב המשקיעים באפיק השקלי. אנו מעריכים כי ישנו לחץ לעליית תשואות באפיק, בעיקר בשל המשך העליות בשווקי המניות ועליית הלחץ על בנק ישראל להעלאת ריבית מוקדמת. מעקום המק"מ עולה כי המשקיעים מעריכים שריבית ב"י תחל לעלות כבר בנובמבר השנה ותגיע לרמה של 2.75% באוגוסט 2010. בתרחיש כזה סביר כי נראה את עקום התשואות כולו עולה ומתמתן. לכן אנו ממליצים להקטין את הסיכונים ע"י קיצור המח"מ.

האפיק הצמוד –
צורת עקום הציפיות האינפלציוניות היורד מתאימה בסה"כ לצורה בה אנו רואים את הסביבה האינפלציונית. האינפלציה הממוצעת לטווח הארוך תנוע סביב אמצע יעד האינפלציה של בנק ישראל. הציפיות האינפלציוניות המשיכו לעלות גם השבוע ועומדות על כ-4.1% בטווח הקצר, 3.1% בבינוני ו-2.9% בטווח הארוך. להערכתנו, העלייה בציפיות האינפלציוניות המגולמות לטווח הקצר והבינוני מוגזמת מעט ויוצרת העדפה לאפיק השקלי בטווחים אלו.