כלכלני לאומי צופים צמיחה שלילית של 0.9% בתוצר בשנת 2009

הערכה זו עקבית עם ירידה בתוצר במהלך המחצית הראשונה של 2009 וראשיתה של התאוששות מתונה במהלך המחצית השנייה של השנה
כלכלני בנק לאומי מפרסמים את סקירת המאקרו השבועית.
מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אפריל ב- 1%; צפויה עליה במדד בחודשים הקרובים בעקבות העלאות המסים
מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אפריל בשיעור חד יחסית של 1% וב-12 החודשים האחרונים הסתכמה עלייתו בכ-3.1%. תרומה עיקרית לעליית המדד בחודש אפריל הייתה לסעיפים הלבשה והנעלה (3.5%), תחבורה ותקשורת (2.6%) ופירות וירקות (2%). התייקרות סעיף ההלבשה וההנעלה נבעה מסיבות של עונתיות בעוד סעיף התחבורה והתקשורת, הושפע רבות מהתייקרות הדלק כמו גם מעליית מחירי הטיסות לחו"ל במהלך החג. סעיף הדיור אשר הוביל את עליות המדד בחודשים האחרונים, עלה באפריל בשיעור של 0.5% ותרם רק עשירית נקודת אחוז לעליית המדד הכולל.

בחינת השפעת סעיף הדיור על המדד הכולל בחודשים האחרונים מלמדת על הדומיננטיות הרבה שלו, לאור משקלו (כ-23% במדד). כפי שניתן לראות בגרף, בתקופה האחרונה קיים פער הולך וגדל בין שיעור השינוי במדד הכולל ב- 12 החודשים האחרונים ובין שיעור השינוי של המדד הכולל, ללא סעיף הדיור. בעוד שיעור השינוי ב- 12 החודשים אחרונים במדד ללא סעיף הדיור הגיע לגבול העליון של יעד יציבות המחירים בדצמבר 2008 וירד במהירות עד חודש אפריל 2009 אל סמוך לגבול התחתון של היעד, נשאר המדד הכולל את סעיף הדיור מעט מעל הגבול העליון של יעד יציבות המחירים. במבט קדימה, פער זה צפוי להצטמצם, הן בשל עליית המדד הכולל הצפויה בחודשים הקרובים בעקבות העלאות המסים העקיפים (בפרט המע"מ) והן בשל החולשה הרבה בתנאי המשק (בפרט, העלייה בשיעור האבטלה) אשר צפויה לפעול בהמשך השנה לשינוי במגמה של סעיף הדיור. על רקע זה, נראה כי עלתה ההסתברות כי שנת 2009 תסתיים עם אינפלציה הגבוהה במעט מהגבול התחתון של יעד יציבות המחירים.

ברביע הראשון של השנה עלה היחס אשראי/תוצר לסקטור העסקי
השבוע פרסם בנק ישראל נתונים על יתרות האשראי במשק לפי סקטורים מלווים ולווים לרביע הראשון של השנה. על פי הנתונים, האשראי הבנקאי הניתן לסקטור העסקי התרחב בשנה המסתיימת בחודש מרס 2009 בכ-6.1% ואילו ברביע הראשון קצב הגידול היה נמוך מ-3%, במונחים שנתיים. בניסיון לנתח את מגמות האשראי במשק, נוהג בנק ישראל לבחון שורה של מדדים מקובלים הכוללים, בין השאר את היחס בין האשראי לתוצר, משום היותו של התוצר, נתון המשקף את הפעילות הכלכלית במשק המהווה מקור להחזר האשראי. בדומה להגדרות בנק ישראל (כפי שמופיע, למשל, בדוח בנק ישראל לשנת 2008) בחנו את היחס בין האשראי הכולל (בנקאי וחוץ בנקאי) למגזר העסקי לתוצר הסקטור העסקי. בגרף המתאר מדד זה, ניתן לראות כי ברביע הראשון של השנה עלה יחס זה וכיום הוא גבוה מזה שהיה בראשית העשור –תקופת המיתון הקודם. בשנים 2007 ו- 2008 עלה היחס בשל התפתחותו המואצת של האשראי החוץ בנקאי. ברביע הראשון של 2009 היווה אשראי זה כ-46% מסך האשראי הניתן לסקטור העסקי.

קצב הצמיחה ברביע הראשון של 2009 : 3.6%-, במונחים שנתיים
ברביע הראשון של השנה הצטמצם התוצר המקומי הגולמי בקצב שנתי של כ-3.6% בהשוואה לרביע האחרון של 2008 בהמשך לצמיחה שלילית של כ-0.5% ברביע הרביעי של 2008. מאז שסימני המיתון באו לידי ביטוי ברור בתוצר, כלומר ברביע האחרון של 2008 וברביע הראשון של 2009, הרמה הממוצעת של התוצר ירדה ב-0.9% במונחים שנתיים (בהשוואה לממוצע הרביע השני והשלישי של 2008).

כל רכיבי התוצר למעט ההשקעות בבניה למגורים הצביעו ברביע שחלף על צמצום, כאשר בלטו ירידות ביצוא וביבוא של כ-46.3% ו- 62.7%, במונחים שנתיים, בהתאמה (יש להתייחס בזהירות לאופן חישוב זה של שיעור השינוי "במונחים שנתיים" משום שיש בכך הנחה סמויה כי הירידה החדה ברביע הראשון תמשך ארבעה רביעים). נתונים אלה מצביעים על היקפו של המיתון והשפעותיו השליליות של המשבר העולמי על היצוא מישראל.

בחינה של התפתחות שיעורי הצמיחה הרבעוניים מאז 1995 מעלה כי בתקופה זו נרשמה צמיחה שלילית בשני רביעים רצופים או יותר רק פעם אחת נוספת, בשנת 2001 (אם היינו בוחנים צמיחה לנפש, גם שנת 2002, הייתה נכללת). תחזית לאומי לתוצר בכל שנת 2009 עומדת כיום על שיעור צמיחה שלילי של 0.9%. הערכה זו עקבית עם ירידה בתוצר במהלך המחצית הראשונה של 2009 וראשיתה של התאוששות מתונה במהלך המחצית השנייה של השנה.