הריצה לאפיקים הצמודים הקצרים - בינוניים מוסברת על ידי אפסילון כריצה עדרית שהינה חסרת כל הגיון כלכלי

ממליצים על קרנות השקליות וקרנות צמודות המורכבות מאגרות חוב ארוכות, אגרות חוב קונצרניות ועל נזילות גבוהה
אחד הגורמים שמקלים על מלאכת ניתוח אגרות חוב, הוא שבניגוד לניתוח מניות שבהן כל תחזית רווח מבוססת על הערכה בלבד, באיגרות חוב משמשת התשואה לפדיון כמספר מדויק למדי לגבי פוטנציאל הרווח.
הסיבה שבגללה יתכן מצב שבו לאורך זמן רב שווקים נסחרים בשווי שנמצא מעל לשווים הכלכלי נובעת מכך ששוויים מנופחים יוצרים בדרך כלל תיאוריות מגוונות ויצירתיות שמסוגלות להסביר אפילו מדוע מניות צריכות להיסחר במכפילים תלת ספרתיים (שיעורי צמיחה אין סופיים...) וכו'. המשקיעים נוטים לדבוק בתיאוריות האלו, שהרי הן מספקות למשקיעים את ההסבר הכלכלי לאחזקה וגם... מנקות את המצפון.

לעומת זאת, שוק אגרות חוב אינו יכול לתמוך במחירים מנופחים לאורך זמן בשל העובדה הטריוויאלית שהוזכרה לעיל, לפיה התשואה שבה נרכשה האיגרת תלווה את מחזיקה עד לסוף חייה. כך יוצא שמי שרכש לדוגמה איגרת חוב ממשלתית צמודה בעלת מח"מ של חמש שנים לפני כחצי שנה, יהנה מתשואה ריאלית של כשלושה אחוזים, לעומת המשקיע שרוכש את אותה איגרת היום שייאלץ להסתפק בתשואה מעט צנועה יותר, כאחוז בלבד.
זו לא סתם תשואה נמוכה, זו התשואה הכי נמוכה מזה כשבע עשרה שנים, ואולי אף יותר, אלא שזו התקופה המקסימלית שבה שומר בנק ישראל נתונים היסטוריים.