| הפוך לדף הבית |  |
כלים לבעלי אתרים | | תכנה לניתוח טכני | | פורומים | | חיסכון בעמלות מסחר | | מניות מומלצות | | אודות טלנירי | | צור קשר |
שלום אורח,
לחץ כאן לכניסה למערכת
| TLV | LDN | NY |
10/06/26 12:14לשירשור המלא• מדד נפט וגז מזנק בכ- 3%+ - ואלי 2ו מצורף קובץ jpg
11:50
בניגוד גמור למגמה ולנוכח העליות במחירי הנפט הבוקר, מדד נפט וגז מזנק בכ-3%, בולטות בו מניות אנרג'יאן (2961 ,+4.11%) , ניו-מד אנרג יהש (1699 ,+5.72%) וקבוצת דלק השולטת בה, גם רציו ונאוויטס פטר יהש (12830 ,+2.23%) .
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.
בניגוד גמור למגמה ולנוכח העליות במחירי הנפט הבוקר, מדד נפט וגז מזנק בכ-3%, בולטות בו מניות אנרג'יאן (2961 ,+4.11%) , ניו-מד אנרג יהש (1699 ,+5.72%) וקבוצת דלק השולטת בה, גם רציו ונאוויטס פטר יהש (12830 ,+2.23%) .
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.
10/06/26 11:57לשירשור המלא• אושרה בקשה לייצוגית בטענה להטעיה "ברוד שואו" תמר - ואלי 2ו מצורף קובץ jpg
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.
10/06/26 10:51לשירשור המלא• מניות האנרגיה נופלות - ואלי 2ו מצורף קובץ jpg
10:38
שיתוף
מניות האנרגיה נופלות אחרי הפרסום ב-TheMarker שלפיו באוצר בוחנים הטלת מס מיוחד על חוות שרתים
מניות האנרגיה וחברות העוסקות בחוות השרתים מאבדות גובה אחרי הפרסום ב-TheMarker, שלפיו באוצר יבחנו הטלת מס על חוות השרתים, כדי לגלם את השפעתן על קצב הצריכה של מאגרי הגז ועל מחירי החשמל.
בין היתר, מניית מגה אור נופלת ב-7%, נופר אנרג'י מאבדת 6.5% ואנלייט יורדת ב-2.5%. מניית דוראל משילה 4.5% ומניית אפולו פאואר נסוגה ב-5.4%. מניית אקונרג'י 4.3% ומניית סאנפלאואר נפרדת מ-4%.
במקביל, מתגברות הירידות במדדים המובילים: מדד 125 ומדד ת"א 35 מאבדים 0.9% ו-0.8% בהתאמה. מדד הביטוח משיל 1.3% ומדד הנדל"ן יורד ב-0.9%.
הדולר מזנק ב-1% ונסחר סביב 2.967 שקלים.
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.
שיתוף
מניות האנרגיה נופלות אחרי הפרסום ב-TheMarker שלפיו באוצר בוחנים הטלת מס מיוחד על חוות שרתים
מניות האנרגיה וחברות העוסקות בחוות השרתים מאבדות גובה אחרי הפרסום ב-TheMarker, שלפיו באוצר יבחנו הטלת מס על חוות השרתים, כדי לגלם את השפעתן על קצב הצריכה של מאגרי הגז ועל מחירי החשמל.
בין היתר, מניית מגה אור נופלת ב-7%, נופר אנרג'י מאבדת 6.5% ואנלייט יורדת ב-2.5%. מניית דוראל משילה 4.5% ומניית אפולו פאואר נסוגה ב-5.4%. מניית אקונרג'י 4.3% ומניית סאנפלאואר נפרדת מ-4%.
במקביל, מתגברות הירידות במדדים המובילים: מדד 125 ומדד ת"א 35 מאבדים 0.9% ו-0.8% בהתאמה. מדד הביטוח משיל 1.3% ומדד הנדל"ן יורד ב-0.9%.
הדולר מזנק ב-1% ונסחר סביב 2.967 שקלים.
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.
10/06/26 09:01לשירשור המלא• הבהלה לחוות שרתים: ישראל מייצאת גז בזול — ובאוצר שוקלים מס מ - ואלי 2ו מצורף קובץ jpg
שוויו האישי של צחי נחמיאס, בעל השליטה בחברת הנדל"ן המניב מגה אור, עלה ב–6.75 מיליארד שקל מסוף ספטמבר 2025. סביר להניח שהגורם העיקרי לקפיצה בשווי השוק של החברה — לקרוב ל-24 מיליארד שקל — הוא פעילותה בייזום והקמה של חוות שרתים.
מגה אור (+1.5% 62200) מחזיקה בחוות שרתים פעילה שהספקה 9.5 מגה־ואט בלבד, אבל נמצאת בתהליכי ייזום והקמה של חוות שרתים בהספק של 313 מגה־ואט — ונערכת להקמה של חוות שרתים ענקית בחדרה, לאחר שרכשה את הקרקע שעליה עמד מפעל הצמיגים אליאנס תמורת מיליארד שקל.
העלייה החדה בשווייה של מגה אור הייתה אחד המנועים העיקריים לפעילות המוגברת של חברות האנרגיה והנדל"ן, כמו נופר (+2.93% 24220) , או.פי.סי (-1.37% 10810) , דוראל (+3.56% 8240) ואמפא (-4.64% 1602) , מקבץ כמעט מקרי של חברות שדיווחו על יוזמות בתחום זה בשבועיים האחרונים.
הבהלה לחוות שרתים מייצרת ביקוש לחשמל בהיקפים שהופכים את תוכניות הפיתוח של משק החשמל של נגה ורשות החשמל ללא־רלוונטיות. עד כה הגישו יזמי חוות שרתים בקשות לסקר חיבור ל–6 ג'יגה־ואט, הספק השקול ל–30% מצריכת השיא של המשק עד כה, באוגוסט 2025.
דרך אחרת להסתכל על ההשפעה הקריטית שעלולה להיות לחוות השרתים על הביקוש לחשמל, וכתוצאה מכך על מחיר החשמל, היא שצריכת החשמל של חוות שרתים של 50 מגה־ואט שווה ערך לצריכה של 10,000 משקי בית — כלומר, הבקשות לחיבור חוות שרתים משתוות לצריכת 1.2 מיליון משקי בית.
גם אם חלק מהבקשות כפולות ונועדו להשיג מקום ברשת, ברור שההספק המצטבר של חוות השרתים יחייב האצה משמעותית של הקמת תחנות כוח, במדינה שבה משאבי הקרקע מוגבלים והקמת תחנת כוח אורכת 12 שנה.
20 שנות צריכה
יש כמה הסברים אפשריים להתלהבות הנוכחית של יזמים מחוות שרתים בישראל: מחירי הגז הנמוכים ביחס לאירופה; הצורך של ענקיות הטכנולוגיה להקים חוות שרתים בכל מקום שמסוגל להציע חשמל זמין ומהר; בניגוד לארה"ב, המיקום הגיאוגרפי בין אירופה לאסיה יכול לאפשר שיהוי סביר בהעברת הנתונים; וההגנה האווירית טובה יותר בהשוואה לחוות שרתים שהוקמו במדינות המפרץ.
תוכנית הפיתוח הנוכחית של משק החשמל שנחתמה בסוף 2022 על ידי שרת האנרגיה דאז קארין אלהרר כוללת אזכור אחד בלבד, אגבי כמעט, של צמד המלים חוות שרתים.
היום ברור שהתוכנית, שקראה להקמת 19 תחנות כוח בהספק מצטבר של 9 ג'יגה־ואט עד 2040, אינה רלוונטית. ההקמה של חוות שרתים תחייב לפי המלצות ביניים של צוות בין־משרדי הקמת 5–7 תחנות כוח חדשות ועשרות ק"מ של קווי הולכת חשמל — אחת מנקודות התורפה של משק החשמל. תוכנית מעודכנת של נגה ממתינה עדיין לחתימתו של שר האנרגיה אלי כהן.
הצוות הבין־משרדי, שכלל את נציגי משרד האנרגיה, המליץ כמענה לגידול בביקוש לחשמל בטווח הקצר לאשר הקמת חוות שרתים בפריפריה, שבה יש פחות אתגרי ייצור והולכת חשמל.
כבר כיום, כושר ייצור בהספק מצטבר של 2 ג'יגה־ואט של אנרגיות מתחדשות — שמתקשה למצוא מקום ברשת החשמל ובתוספת אגירה — יכול לתת מענה לצורכי חוות השרתים.
מעבר לשאלת המיקום של חוות השרתים, הצוות הבין־משרדי המליץ לחקור את העלויות החיצוניות של הקמה מואצת של חוות שרתים, כמו אזילה מואצת של עתודות הגז של המשק, שמוערכות כיום ב–20 שנות צריכה; העלייה הצפויה במחיר החשמל; ירידה באמינות האספקה של חשמל ופגיעה ביכולת לספק חשמל לשכונות מגורים חדשות ובתי חולים.
כמו עסקת יצוא גז טבעי בזול
הצוות הבין־משרדי ביקש לבצע ניתוח עלות־תועלת של הקמת חוות שרתים במונחי תרומה לתעסוקה לפריון ולהכנסות המדינה מול מחיר החשמל, אמינות האספקה והיצע הקרקעות. הצוות ביקש להכריע בין שתי עמדות מנוגדות: האחת גורסת שקרבה לחוות שרתים חיונית להמשך קיומם של מרכזי הפיתוח של ענקיות הטכנולוגיה בישראל, וכן שהקמתן תייצר אקו־סיסטם של תעשיית הבינה המלאכותית.
השנייה טוענת שהמשך קיומו של ענף ההייטק בישראל אינו קשור למיקום הפיזי של חוות השרתים, ולמדינת ישראל ממילא לא היה מעולם יתרון יחסי בתשתיות פיזיות — אלא בהון אנושי.
עם זאת, ברור שהשימוש המקומי בתשתיות בינה מלאכותית קטן משמעותית מההספק המצטבר של היוזמות בתחום, ועל כן חלק מהותי מחוות השרתים שיוקמו מיועדות ליצוא שירותי עיבוד נתונים עבור מרכזי פיתוח זרים.
הצריכה המוגברת של חשמל שמיוצר מגז טבעי היא במובן מסוים עסקת יצוא של הגז הטבעי של ישראל, תוך ניצול העובדה שמחיר הגז הטבעי והחשמל בישראל נמוך בעשרות אחוזים מהמחיר באירופה — שמייבאת את הגז הטבעי שהיא צורכת. בנוסף, הגז הטבעי הישראלי זמין יותר, והיכולת לספק חשמל זמין בחמש השנים הקרובות לפחות עולה על זו שבארה"ב.
"זה סקסי"
אבל הממשלה שהקימה את ועדת דיין בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה יוסי דיין, כדי לדון במדיניות יצוא הגז של ישראל, ויתרה הפעם על הדיון המעייף. הממשלה החליטה בסוף פברואר לקדם את הקמתן של חוות שרתים, בלי לבזבז זמן על ניתוחי עלות־תועלת והשלכות ארוכות־טווח — ובניגוד מוחלט לעמדת הדרג המקצועי ("למה? כי זה סקסי", אומר מקורב לצוות הבין־משרדי).
מליאת רשות החשמל צפויה לדון בימים הקרובים בהמלצות הביניים של הצוות ולהחליט על שימוע של חלק מהן, כולל תמרוץ יזמים להקים חוות שרתים בפריפריה, נוכח הזמינות של אנרגיה והיעדר שיהוי (Latency) מהותי בקצב תקשורת הנתונים.
במקביל, משרד האוצר צפוי לדון בעלויות החיצוניות של חוות השרתים — למשל, הטלת מסים על יזמי החוות שיגלמו את השפעתן על המשק, בין היתר על קצב הצריכה של מאגרי הגז ומחירי החשמל.
פתרון אחר שנשקל הוא להטיל על היזמים את החובה המוטלת בחלק ממדינות ארה"ב להקים בצמוד לחוות השרתים תחנות כוח, שיספקו את צריכת החשמל שלהן וימנעו יצירת עודף ביקוש על היצע של חשמל במשק, שייצור לחץ לעליית מחירים.
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.
מגה אור (+1.5% 62200) מחזיקה בחוות שרתים פעילה שהספקה 9.5 מגה־ואט בלבד, אבל נמצאת בתהליכי ייזום והקמה של חוות שרתים בהספק של 313 מגה־ואט — ונערכת להקמה של חוות שרתים ענקית בחדרה, לאחר שרכשה את הקרקע שעליה עמד מפעל הצמיגים אליאנס תמורת מיליארד שקל.
העלייה החדה בשווייה של מגה אור הייתה אחד המנועים העיקריים לפעילות המוגברת של חברות האנרגיה והנדל"ן, כמו נופר (+2.93% 24220) , או.פי.סי (-1.37% 10810) , דוראל (+3.56% 8240) ואמפא (-4.64% 1602) , מקבץ כמעט מקרי של חברות שדיווחו על יוזמות בתחום זה בשבועיים האחרונים.
הבהלה לחוות שרתים מייצרת ביקוש לחשמל בהיקפים שהופכים את תוכניות הפיתוח של משק החשמל של נגה ורשות החשמל ללא־רלוונטיות. עד כה הגישו יזמי חוות שרתים בקשות לסקר חיבור ל–6 ג'יגה־ואט, הספק השקול ל–30% מצריכת השיא של המשק עד כה, באוגוסט 2025.
דרך אחרת להסתכל על ההשפעה הקריטית שעלולה להיות לחוות השרתים על הביקוש לחשמל, וכתוצאה מכך על מחיר החשמל, היא שצריכת החשמל של חוות שרתים של 50 מגה־ואט שווה ערך לצריכה של 10,000 משקי בית — כלומר, הבקשות לחיבור חוות שרתים משתוות לצריכת 1.2 מיליון משקי בית.
גם אם חלק מהבקשות כפולות ונועדו להשיג מקום ברשת, ברור שההספק המצטבר של חוות השרתים יחייב האצה משמעותית של הקמת תחנות כוח, במדינה שבה משאבי הקרקע מוגבלים והקמת תחנת כוח אורכת 12 שנה.
20 שנות צריכה
יש כמה הסברים אפשריים להתלהבות הנוכחית של יזמים מחוות שרתים בישראל: מחירי הגז הנמוכים ביחס לאירופה; הצורך של ענקיות הטכנולוגיה להקים חוות שרתים בכל מקום שמסוגל להציע חשמל זמין ומהר; בניגוד לארה"ב, המיקום הגיאוגרפי בין אירופה לאסיה יכול לאפשר שיהוי סביר בהעברת הנתונים; וההגנה האווירית טובה יותר בהשוואה לחוות שרתים שהוקמו במדינות המפרץ.
תוכנית הפיתוח הנוכחית של משק החשמל שנחתמה בסוף 2022 על ידי שרת האנרגיה דאז קארין אלהרר כוללת אזכור אחד בלבד, אגבי כמעט, של צמד המלים חוות שרתים.
היום ברור שהתוכנית, שקראה להקמת 19 תחנות כוח בהספק מצטבר של 9 ג'יגה־ואט עד 2040, אינה רלוונטית. ההקמה של חוות שרתים תחייב לפי המלצות ביניים של צוות בין־משרדי הקמת 5–7 תחנות כוח חדשות ועשרות ק"מ של קווי הולכת חשמל — אחת מנקודות התורפה של משק החשמל. תוכנית מעודכנת של נגה ממתינה עדיין לחתימתו של שר האנרגיה אלי כהן.
הצוות הבין־משרדי, שכלל את נציגי משרד האנרגיה, המליץ כמענה לגידול בביקוש לחשמל בטווח הקצר לאשר הקמת חוות שרתים בפריפריה, שבה יש פחות אתגרי ייצור והולכת חשמל.
כבר כיום, כושר ייצור בהספק מצטבר של 2 ג'יגה־ואט של אנרגיות מתחדשות — שמתקשה למצוא מקום ברשת החשמל ובתוספת אגירה — יכול לתת מענה לצורכי חוות השרתים.
מעבר לשאלת המיקום של חוות השרתים, הצוות הבין־משרדי המליץ לחקור את העלויות החיצוניות של הקמה מואצת של חוות שרתים, כמו אזילה מואצת של עתודות הגז של המשק, שמוערכות כיום ב–20 שנות צריכה; העלייה הצפויה במחיר החשמל; ירידה באמינות האספקה של חשמל ופגיעה ביכולת לספק חשמל לשכונות מגורים חדשות ובתי חולים.
כמו עסקת יצוא גז טבעי בזול
הצוות הבין־משרדי ביקש לבצע ניתוח עלות־תועלת של הקמת חוות שרתים במונחי תרומה לתעסוקה לפריון ולהכנסות המדינה מול מחיר החשמל, אמינות האספקה והיצע הקרקעות. הצוות ביקש להכריע בין שתי עמדות מנוגדות: האחת גורסת שקרבה לחוות שרתים חיונית להמשך קיומם של מרכזי הפיתוח של ענקיות הטכנולוגיה בישראל, וכן שהקמתן תייצר אקו־סיסטם של תעשיית הבינה המלאכותית.
השנייה טוענת שהמשך קיומו של ענף ההייטק בישראל אינו קשור למיקום הפיזי של חוות השרתים, ולמדינת ישראל ממילא לא היה מעולם יתרון יחסי בתשתיות פיזיות — אלא בהון אנושי.
עם זאת, ברור שהשימוש המקומי בתשתיות בינה מלאכותית קטן משמעותית מההספק המצטבר של היוזמות בתחום, ועל כן חלק מהותי מחוות השרתים שיוקמו מיועדות ליצוא שירותי עיבוד נתונים עבור מרכזי פיתוח זרים.
הצריכה המוגברת של חשמל שמיוצר מגז טבעי היא במובן מסוים עסקת יצוא של הגז הטבעי של ישראל, תוך ניצול העובדה שמחיר הגז הטבעי והחשמל בישראל נמוך בעשרות אחוזים מהמחיר באירופה — שמייבאת את הגז הטבעי שהיא צורכת. בנוסף, הגז הטבעי הישראלי זמין יותר, והיכולת לספק חשמל זמין בחמש השנים הקרובות לפחות עולה על זו שבארה"ב.
"זה סקסי"
אבל הממשלה שהקימה את ועדת דיין בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה יוסי דיין, כדי לדון במדיניות יצוא הגז של ישראל, ויתרה הפעם על הדיון המעייף. הממשלה החליטה בסוף פברואר לקדם את הקמתן של חוות שרתים, בלי לבזבז זמן על ניתוחי עלות־תועלת והשלכות ארוכות־טווח — ובניגוד מוחלט לעמדת הדרג המקצועי ("למה? כי זה סקסי", אומר מקורב לצוות הבין־משרדי).
מליאת רשות החשמל צפויה לדון בימים הקרובים בהמלצות הביניים של הצוות ולהחליט על שימוע של חלק מהן, כולל תמרוץ יזמים להקים חוות שרתים בפריפריה, נוכח הזמינות של אנרגיה והיעדר שיהוי (Latency) מהותי בקצב תקשורת הנתונים.
במקביל, משרד האוצר צפוי לדון בעלויות החיצוניות של חוות השרתים — למשל, הטלת מסים על יזמי החוות שיגלמו את השפעתן על המשק, בין היתר על קצב הצריכה של מאגרי הגז ומחירי החשמל.
פתרון אחר שנשקל הוא להטיל על היזמים את החובה המוטלת בחלק ממדינות ארה"ב להקים בצמוד לחוות השרתים תחנות כוח, שיספקו את צריכת החשמל שלהן וימנעו יצירת עודף ביקוש על היצע של חשמל במשק, שייצור לחץ לעליית מחירים.
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.
10/06/26 08:44לשירשור המלא• מוסדיים דלק קבוצה 9/6 - ואלי 2ו מצורף קובץ jpg
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.
09/06/26 14:43לשירשור המלא• עסקת ביג פוט שמודיעין - וbenweinו מצורף קובץ png
זה מייצר ערך מיידי (במונחי 2P NPV10) של 105 מיליון דולר למודיעין... על פני כ-34 מיליון מניות זה כ-3 דולר למנייה או כ-900 אג' למנייה רק מהעסקה הזו נטו....
וזאת לעומת מחיר מנייה נוכחי של כ-200 .... כלומר רק העסקה הזו (ללא נכסים אחרים של החברה) מייצרת ערך נוכחי מהוון של בערך פי 4.5 משווי המנייה הנוכחי... אפסייד מטורף.
מצ"ב תחשיב מהיום לעומת תחשיב מלפני חודשים שפירסמתי בזמנו בכתבה....
ג.נ. מחזיק ולא ממליץ
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.
ההודעה נערכה ע"י benwein בתאריך 9/6/2026 14:43
היום פורסמה מצגת ודוח עתודות על העסקה המגבשת וזו נראית אחלה עסקה... שווי NPV10 2P הוא כ230 מיליון דולר ועלות הרכישה כ-125 מיליון דולר...זה מייצר ערך מיידי (במונחי 2P NPV10) של 105 מיליון דולר למודיעין... על פני כ-34 מיליון מניות זה כ-3 דולר למנייה או כ-900 אג' למנייה רק מהעסקה הזו נטו....
וזאת לעומת מחיר מנייה נוכחי של כ-200 .... כלומר רק העסקה הזו (ללא נכסים אחרים של החברה) מייצרת ערך נוכחי מהוון של בערך פי 4.5 משווי המנייה הנוכחי... אפסייד מטורף.
מצ"ב תחשיב מהיום לעומת תחשיב מלפני חודשים שפירסמתי בזמנו בכתבה....
ג.נ. מחזיק ולא ממליץ
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.
08/06/26 12:46לשירשור המלא• טראמפ: ישראל ואירן חייבות להפסיק מיד את הירי - ואלי 2ו מצורף קובץ jpg
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.
08/06/26 12:34לשירשור המלא• איתקה המלצת ג'פריס - ואלי 2ו מצורף קובץ jpg
בשבוע שבו מחירי הנפט חוזרים לזנק על רקע חוסר הוודאות הביטחוני באזור,
פרסם בנק ההשקעות האמריקאי הגדול ג'פריס (Jefferies) המלצת קנייה על מניית איתקה אנרג'י - חברת הנפט והגז הבריטית שבשליטת קבוצת דלק של יצחק תשובה.
מחיר היעד שהציבו האנליסטים: 350 פני למניה, לעומת מחיר של כ-236 פני בסוף השבוע שעבר. מדובר באפסייד פוטנציאלי של כ-48%, ולעומת המלצתם הקודמת מפברואר - עלייה של 67% במחיר היעד.
האנליסטים כתבו שאיתקה אינה עוד אותה חברה שהייתה לפני שנתיים. מאז המיזוג עם ENI UK באפריל 2024, שהפך את ענקית הנפט האיטלקית אני לבעלת כ-36% ממניות איתקה, השתנתה החברה מהותית.
בג'פריס רואים בנוכחות של שחקן מוסדי ענק כזה יתרון אסטרטגי בולט: "מעורבות פעילה של בעל מניות מהותי בחברות חיפוש וייצור עצמאיות היא גורם משמעותי ליצירת ערך ארוך טווח".
מה שמלהיב עוד יותר את האנליסטים הוא הדיווח שהתפרסם בימים האחרונים בפיננשל טיימס - לפיו BP ואיתקה מקיימות מגעים על עסקה פוטנציאלית בים הצפוני שעשויה כמעט להכפיל את קצב ההפקה של איתקה, שעומד כיום על כ-120 אלף חביות ליום. שתי החברות לא אישרו ולא הכחישו.
ג'פריס מתייחסים לזה ישירות וכותבים שאיתקה "בהחלט מסוגלת לבחון ולהוציא לפועל עסקאות מהסוג הזה".
התחזית לשנת 2026 מרשימה: גידול של 79% בתזרים המזומנים החופשי לכ-952 מיליון דולר - תשואת תזרים מזומנים של 15% ביחס לשווי השוק.
ההמלצה מתפרסמת בנקודת זמן לא מקרית. רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של IBI בית השקעות, הסביר את הדינמיקה השוררת בשווקים: "כל עוד לא חל שינוי מהותי בגבולות העימות, תגובת השווקים צפויה להישאר מוגבלת יחסית - אך גם לעימות מוגבל יש השלכות כלכליות".
לדבריו, ההשלכה הראשונה היא התבססות מחירי הנפט ברמות גבוהות, "מה שמגדיל את הסיכון שההתייקרות בשוק האנרגיה תחלחל לעלייה רחבה יותר באינפלציה".
עבור חברות הפקת נפט כמו איתקה, מחירי אנרגיה פירושם יותר הכנסות. כך ג'פריס מגלם בתחזיות שלו מחיר ברנט ממוצע של 84 דולר לחבית ב-2026, שמאפשר את התחזיות האופטימיות לתזרים.
למשקיע הישראלי, חשיפה לאיתקה היא למעשה חשיפה לשני גורמים בו זמנית: ביצועי חברת הנפט עצמה, וסנטימנט השוק הבריטי כלפי מגזר האנרגיה. קבוצת דלק, המחזיקה בשליטה בחברה, נסחרת בבורסה בתל אביב, כך שמשקיעים מקומיים יכולים לקבל חשיפה עקיפה דרכה.
עם זאת, יש לזכור: ג'פריס מציינים בעצמם שיש לחברה פרויקטים מורכבים בשלבי פיתוח - כולל שדה Rosebank השנוי במחלוקת בפן הסביבתי ושדה Cambo. עיכובים בהם עשויים לפגוע בתחזיות הצמיחה.
בשורה התחתונה: ג'פריס רואים באיתקה אפסייד משמעותי. המציאות הגיאופוליטית, לפחות בינתיים, רק מחזקת את הטיעון שלהם.
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.
פרסם בנק ההשקעות האמריקאי הגדול ג'פריס (Jefferies) המלצת קנייה על מניית איתקה אנרג'י - חברת הנפט והגז הבריטית שבשליטת קבוצת דלק של יצחק תשובה.
מחיר היעד שהציבו האנליסטים: 350 פני למניה, לעומת מחיר של כ-236 פני בסוף השבוע שעבר. מדובר באפסייד פוטנציאלי של כ-48%, ולעומת המלצתם הקודמת מפברואר - עלייה של 67% במחיר היעד.
האנליסטים כתבו שאיתקה אינה עוד אותה חברה שהייתה לפני שנתיים. מאז המיזוג עם ENI UK באפריל 2024, שהפך את ענקית הנפט האיטלקית אני לבעלת כ-36% ממניות איתקה, השתנתה החברה מהותית.
בג'פריס רואים בנוכחות של שחקן מוסדי ענק כזה יתרון אסטרטגי בולט: "מעורבות פעילה של בעל מניות מהותי בחברות חיפוש וייצור עצמאיות היא גורם משמעותי ליצירת ערך ארוך טווח".
מה שמלהיב עוד יותר את האנליסטים הוא הדיווח שהתפרסם בימים האחרונים בפיננשל טיימס - לפיו BP ואיתקה מקיימות מגעים על עסקה פוטנציאלית בים הצפוני שעשויה כמעט להכפיל את קצב ההפקה של איתקה, שעומד כיום על כ-120 אלף חביות ליום. שתי החברות לא אישרו ולא הכחישו.
ג'פריס מתייחסים לזה ישירות וכותבים שאיתקה "בהחלט מסוגלת לבחון ולהוציא לפועל עסקאות מהסוג הזה".
התחזית לשנת 2026 מרשימה: גידול של 79% בתזרים המזומנים החופשי לכ-952 מיליון דולר - תשואת תזרים מזומנים של 15% ביחס לשווי השוק.
ההמלצה מתפרסמת בנקודת זמן לא מקרית. רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של IBI בית השקעות, הסביר את הדינמיקה השוררת בשווקים: "כל עוד לא חל שינוי מהותי בגבולות העימות, תגובת השווקים צפויה להישאר מוגבלת יחסית - אך גם לעימות מוגבל יש השלכות כלכליות".
לדבריו, ההשלכה הראשונה היא התבססות מחירי הנפט ברמות גבוהות, "מה שמגדיל את הסיכון שההתייקרות בשוק האנרגיה תחלחל לעלייה רחבה יותר באינפלציה".
עבור חברות הפקת נפט כמו איתקה, מחירי אנרגיה פירושם יותר הכנסות. כך ג'פריס מגלם בתחזיות שלו מחיר ברנט ממוצע של 84 דולר לחבית ב-2026, שמאפשר את התחזיות האופטימיות לתזרים.
למשקיע הישראלי, חשיפה לאיתקה היא למעשה חשיפה לשני גורמים בו זמנית: ביצועי חברת הנפט עצמה, וסנטימנט השוק הבריטי כלפי מגזר האנרגיה. קבוצת דלק, המחזיקה בשליטה בחברה, נסחרת בבורסה בתל אביב, כך שמשקיעים מקומיים יכולים לקבל חשיפה עקיפה דרכה.
עם זאת, יש לזכור: ג'פריס מציינים בעצמם שיש לחברה פרויקטים מורכבים בשלבי פיתוח - כולל שדה Rosebank השנוי במחלוקת בפן הסביבתי ושדה Cambo. עיכובים בהם עשויים לפגוע בתחזיות הצמיחה.
בשורה התחתונה: ג'פריס רואים באיתקה אפסייד משמעותי. המציאות הגיאופוליטית, לפחות בינתיים, רק מחזקת את הטיעון שלהם.
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.
08/06/26 00:11לשירשור המלא• איתקה - ואלי 2ו מצורף קובץ jpg
📌 *איתקה אנרג'י (ITHEY) | ג'פריס מעלה את מחיר היעד ב־67%*
📈 בית ההשקעות *Jefferies* העלה את מחיר היעד למניה ל־ *350 פני,* לעומת 210 פני קודם לכן, תוך שמירה על המלצת *קנייה* .
💰 העלאת מחיר היעד משקפת אפסייד משמעותי ומגיעה לאחר השינוי הדרמטי שעברה החברה מאז המיזוג עם פעילות Eni UK בשנת 2024.
🛢️ *בג'פריס סבורים כי איתקה הפכה לחברה גדולה וחזקה יותר, המסוגלת לבצע עסקאות משמעותיות בים הצפוני* .
🚀 ברקע, דיווחים בתקשורת מצביעים על מגעים אפשריים בין BP לבין איתקה סביב עסקה בתחום הנפט והגז בים הצפוני.
אין בנאמר המלצה.
🖊️ *טל מכניאן | T.M Finance News*
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.
📈 בית ההשקעות *Jefferies* העלה את מחיר היעד למניה ל־ *350 פני,* לעומת 210 פני קודם לכן, תוך שמירה על המלצת *קנייה* .
💰 העלאת מחיר היעד משקפת אפסייד משמעותי ומגיעה לאחר השינוי הדרמטי שעברה החברה מאז המיזוג עם פעילות Eni UK בשנת 2024.
🛢️ *בג'פריס סבורים כי איתקה הפכה לחברה גדולה וחזקה יותר, המסוגלת לבצע עסקאות משמעותיות בים הצפוני* .
🚀 ברקע, דיווחים בתקשורת מצביעים על מגעים אפשריים בין BP לבין איתקה סביב עסקה בתחום הנפט והגז בים הצפוני.
אין בנאמר המלצה.
🖊️ *טל מכניאן | T.M Finance News*
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.
07/06/26 19:25לשירשור המלא• ניו מד מנסה לפתוח מחדש את ההסכם מול משרד האנרגיה - ואלי 2ו מצורף קובץ jpg
חודשים ספורים לאחר שזכתה בהיתר היצוא הגדול בתולדות המדינה, שותפות ניו-מד אנרג'י (1627 ,+1.06%) מנסה לפתוח מחדש את ההסכם מול משרד האנרגיה - והסיבה היא הצניחה החופשית של שער הדולר. ל"גלובס" נודע כי השותפות, המחזיקה בכ־45% ממאגר לוויתן, פנתה למשרד בבקשה דחופה לשנות את מנגנון ההצמדה של מחירי הגז, לאחר שהייסוף החד בשער השקל שחק דרמטית את רווחיה מהשוק המקומי.
המשמעות של פתיחת ההסכם עלולה להיות עלייה במחירי הגז לייצור חשמל בטווח הקצר, מהלך שיפגע קשות בתחנות הכוח הפרטיות שטרם חתמו על חוזים, ויפעיל לחץ כלפי מעלה על תעריף החשמל של אזרחי ישראל. עם זאת, במשרד האנרגיה מאותתים כבר כעת על קו נוקשה, וגורמים במשרד מבהירים: "הפנייה לא תיענה".
רוצה חוזה נקוב בשקלים
במסגרת העסקה בין המדינה לניו מד, ניתן לשותפות היתר יצוא בתמורה להתחייבות למכור למשק המקומי במחיר נמוך יחסית. אלא שהמחיר הזה ננקב בדולרים (4.7 דולר ליחידת חום), ומאז ירידת השער שחקה את הרווח של ניו מד ממכירה לתחנות הכוח הישראליות - בזמן שחלק ניכר מההוצאות שלה הוא בשקלים. בשותפות רוצים את האפשרות לנקוב חוזה בשקלים, כנראה לפי השער בעת חתימת ההסכם עם המדינה, שעמד על 3.2 שקלים לדולר.
ההסכם של המדינה מול לוויתן נחתם כאמור כתנאי לקבלת היתר היצוא למצרים, לעסקה אדירה בהיקף של 35 מיליארד דולר לאורך שנים ארוכות. אך עסקה זו נחתמה בצל חשש מבעיות תחרותיות בשוק הגז עקב הביקוש ההולך וגובר לאנרגיה, בשילוב עם קריסת העסקה הגדולה בין מאגר תמר לחברת החשמל.
החשש שעלה הוא שאישור היצוא למצרים יגרום למצוקה במשק המקומי, שתדחוף את מחיר הגז כלפי מעלה ואיתו את תעריף החשמל. לכן, שר האנרגיה אלי כהן החליט במפתיע לא לאשר את היתר היצוא, והתנה אותו בהתחייבות לספק למשק המקומי את כל הגז שלוויתן לא ייצא - וזאת כאמור במחיר נמוך יחסית של 4.7 דולר ליחידת חום.
אלא שפחות מחצי שנה לאחר מכן, תנודות דרמטיות בשער השקל/דולר הביאו את ניו מד לבקש פתיחה מחדש של ההסכם. כשנחתמה העסקה בדצמבר 2025, שער הדולר עמד כאמור על כ־3.2 שקלים, כלומר 15 שקל ליחידת חום. כיום מדובר על 13.6 שקל בלבד. לפני זמן קצר בלבד, בשיא השלילי של הדולר, היה מדובר על 13.1 שקלים בלבד.
בזמן חתימת ההסכם, שער הדולר היה נראה נמוך למדי, ואף אחד מהצדדים לא חשב על ההשלכות של ירידה נוספת בו. וכך נקבע שגם עסקאות בתוך ישראל צמודות לשער הדולר, בזמן שכשליש מהוצאות ניו מד, בהן משכורות עובדים, נדל"ן וספקים, הן בשקלים.
הכנסות המדינה יורדות"
במכתב ששלחה ניו מד למשרד האנרגיה, היא טוענת שלא רק היא נפגעת מהמצב - אלא גם המדינה: "בשנה האחרונה חל ייסוף חד בשער השקל של למעלה מ־20% ביחס לשער הדולר, וזו בשעה שחלק נכבד מהוצאות השותפות משולמות בשקלים. במקביל לכך, הכנסות המדינה מתמלוגים, מס חברות ומהיטל רווחי יתר (ששינסקי) סופגות ירידה ריאלית". זאת בזמן שהצד שירוויח מכך, יצרניות החשמל הפרטיות, משלמות אך ורק מס חברות רגיל.
חברות הגז בישראל אכן משלמות מסים גבוהים יחסית: תמלוגים בשווי 11.5% נגבים כבר מ"פי הבאר", כלומר מההכנסות מגז עוד לפני ההוצאות. החל מרמת רווח מסוימת והלאה, חברות הגז משלמות גם "מס רווחי יתר" הקרוי על שם איתן ששינסקי שהוועדה בראשו קבעה. מס זה נגבה ברגע שהחברות החזירו את השקעותיהן ועוד 50%, ומגיע ל"קרן העושר" שנועדה להשקעות בחו"ל. וכמובן, מס החברות הרגיל על הרווח שעומד על 23%. לעומת זאת, תחנות הכוח הרבות שצפויות לקום בזמן הקרוב ישלמו אך ורק את מס החברות הרגיל. ניו מד למעשה טוענת שעדיף למדינה שהיא תרוויח ולא תחנות הכוח.
מצד שני, מחיר גז נמוך יותר עבור תחנות הכוח גם ידחוף את מחירי החשמל כלפי מטה, דבר שאזרחי ישראל יהנו ממנו באופן ישיר - במיוחד לאור הביקוש ההולך וגובר לחשמל מצד חוות שרתים בעקבות מהפכת הבינה המלאכותית.
ניו מד גם מציינת את הנזק שנגרם לה מהשבתת מאגר לוויתן בזמן המערכה האחרונה מול איראן - שגזלה מהמאגר 33 ימי הפקה. הדבר הביא את ניו מד לרווחיות כמעט אפסית ברבעון הראשון של 2026. בנוסף, הטענה היא שכמו שהמדינה מנסה לגבש צעדי סיוע להייטק בעקבות היחלשות שער הדולר, כך היא צריכה לסייע גם ליצואני הגז.
המחירים יקפצו ב־10%?
ניו מד לא מציינת במפורש במכתב מה היא מעוניינת להשיג, אלא רק מבקשת "לתאם פגישה דחופה עם גורמי המקצוע" כדי "לגבש פתרון מוסכם שייתן מענה לייסוף החריג שחל בשער השקל ולסוגיות נוספות", אך נראה כאמור שהשאיפה שלה היא לאפשר חתימת חוזים בשקלים, לפי שער השקל/דולר במועד חתימת ההסכם מול המדינה בדצמבר.
בטווח הקצר, מדובר על העלאת מחיר של כ־10%. בטווח הארוך, כמובן, קשה מאוד לדעת לאן ייקחו אותנו שערי החליפין, ומכאן למי תשתלם העסקה. אך ניו מד הייתה רוצה לעגן חלק מהכנסותיה המקומיות בשקלים, וייתכן שגם חלק מתחנות הכוח יהיו מוכנות לכך כדי להתקדם במהירות לעבר סגירה פיננסית - מה שיבטיח את המקומות האחרונים שנותרו ברשת החשמל בזמן הקרוב.
אך נכון להיום משרד האנרגיה צפוי להתנגד לבקשה ולהתעקש על לשון ההסכם שנחתם בדצמבר, כולל ההצמדה לשער הדולר. מבחינתם, הסכמה להעלאת מחירי הגז בטווח הקצר היא בעייתית, והשמירה על מחירי גז נמוכים הוא חלק ממה ששר האנרגיה כהן שואף לקבע לקראת הבחירות.
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.
המשמעות של פתיחת ההסכם עלולה להיות עלייה במחירי הגז לייצור חשמל בטווח הקצר, מהלך שיפגע קשות בתחנות הכוח הפרטיות שטרם חתמו על חוזים, ויפעיל לחץ כלפי מעלה על תעריף החשמל של אזרחי ישראל. עם זאת, במשרד האנרגיה מאותתים כבר כעת על קו נוקשה, וגורמים במשרד מבהירים: "הפנייה לא תיענה".
רוצה חוזה נקוב בשקלים
במסגרת העסקה בין המדינה לניו מד, ניתן לשותפות היתר יצוא בתמורה להתחייבות למכור למשק המקומי במחיר נמוך יחסית. אלא שהמחיר הזה ננקב בדולרים (4.7 דולר ליחידת חום), ומאז ירידת השער שחקה את הרווח של ניו מד ממכירה לתחנות הכוח הישראליות - בזמן שחלק ניכר מההוצאות שלה הוא בשקלים. בשותפות רוצים את האפשרות לנקוב חוזה בשקלים, כנראה לפי השער בעת חתימת ההסכם עם המדינה, שעמד על 3.2 שקלים לדולר.
ההסכם של המדינה מול לוויתן נחתם כאמור כתנאי לקבלת היתר היצוא למצרים, לעסקה אדירה בהיקף של 35 מיליארד דולר לאורך שנים ארוכות. אך עסקה זו נחתמה בצל חשש מבעיות תחרותיות בשוק הגז עקב הביקוש ההולך וגובר לאנרגיה, בשילוב עם קריסת העסקה הגדולה בין מאגר תמר לחברת החשמל.
החשש שעלה הוא שאישור היצוא למצרים יגרום למצוקה במשק המקומי, שתדחוף את מחיר הגז כלפי מעלה ואיתו את תעריף החשמל. לכן, שר האנרגיה אלי כהן החליט במפתיע לא לאשר את היתר היצוא, והתנה אותו בהתחייבות לספק למשק המקומי את כל הגז שלוויתן לא ייצא - וזאת כאמור במחיר נמוך יחסית של 4.7 דולר ליחידת חום.
אלא שפחות מחצי שנה לאחר מכן, תנודות דרמטיות בשער השקל/דולר הביאו את ניו מד לבקש פתיחה מחדש של ההסכם. כשנחתמה העסקה בדצמבר 2025, שער הדולר עמד כאמור על כ־3.2 שקלים, כלומר 15 שקל ליחידת חום. כיום מדובר על 13.6 שקל בלבד. לפני זמן קצר בלבד, בשיא השלילי של הדולר, היה מדובר על 13.1 שקלים בלבד.
בזמן חתימת ההסכם, שער הדולר היה נראה נמוך למדי, ואף אחד מהצדדים לא חשב על ההשלכות של ירידה נוספת בו. וכך נקבע שגם עסקאות בתוך ישראל צמודות לשער הדולר, בזמן שכשליש מהוצאות ניו מד, בהן משכורות עובדים, נדל"ן וספקים, הן בשקלים.
הכנסות המדינה יורדות"
במכתב ששלחה ניו מד למשרד האנרגיה, היא טוענת שלא רק היא נפגעת מהמצב - אלא גם המדינה: "בשנה האחרונה חל ייסוף חד בשער השקל של למעלה מ־20% ביחס לשער הדולר, וזו בשעה שחלק נכבד מהוצאות השותפות משולמות בשקלים. במקביל לכך, הכנסות המדינה מתמלוגים, מס חברות ומהיטל רווחי יתר (ששינסקי) סופגות ירידה ריאלית". זאת בזמן שהצד שירוויח מכך, יצרניות החשמל הפרטיות, משלמות אך ורק מס חברות רגיל.
חברות הגז בישראל אכן משלמות מסים גבוהים יחסית: תמלוגים בשווי 11.5% נגבים כבר מ"פי הבאר", כלומר מההכנסות מגז עוד לפני ההוצאות. החל מרמת רווח מסוימת והלאה, חברות הגז משלמות גם "מס רווחי יתר" הקרוי על שם איתן ששינסקי שהוועדה בראשו קבעה. מס זה נגבה ברגע שהחברות החזירו את השקעותיהן ועוד 50%, ומגיע ל"קרן העושר" שנועדה להשקעות בחו"ל. וכמובן, מס החברות הרגיל על הרווח שעומד על 23%. לעומת זאת, תחנות הכוח הרבות שצפויות לקום בזמן הקרוב ישלמו אך ורק את מס החברות הרגיל. ניו מד למעשה טוענת שעדיף למדינה שהיא תרוויח ולא תחנות הכוח.
מצד שני, מחיר גז נמוך יותר עבור תחנות הכוח גם ידחוף את מחירי החשמל כלפי מטה, דבר שאזרחי ישראל יהנו ממנו באופן ישיר - במיוחד לאור הביקוש ההולך וגובר לחשמל מצד חוות שרתים בעקבות מהפכת הבינה המלאכותית.
ניו מד גם מציינת את הנזק שנגרם לה מהשבתת מאגר לוויתן בזמן המערכה האחרונה מול איראן - שגזלה מהמאגר 33 ימי הפקה. הדבר הביא את ניו מד לרווחיות כמעט אפסית ברבעון הראשון של 2026. בנוסף, הטענה היא שכמו שהמדינה מנסה לגבש צעדי סיוע להייטק בעקבות היחלשות שער הדולר, כך היא צריכה לסייע גם ליצואני הגז.
המחירים יקפצו ב־10%?
ניו מד לא מציינת במפורש במכתב מה היא מעוניינת להשיג, אלא רק מבקשת "לתאם פגישה דחופה עם גורמי המקצוע" כדי "לגבש פתרון מוסכם שייתן מענה לייסוף החריג שחל בשער השקל ולסוגיות נוספות", אך נראה כאמור שהשאיפה שלה היא לאפשר חתימת חוזים בשקלים, לפי שער השקל/דולר במועד חתימת ההסכם מול המדינה בדצמבר.
בטווח הקצר, מדובר על העלאת מחיר של כ־10%. בטווח הארוך, כמובן, קשה מאוד לדעת לאן ייקחו אותנו שערי החליפין, ומכאן למי תשתלם העסקה. אך ניו מד הייתה רוצה לעגן חלק מהכנסותיה המקומיות בשקלים, וייתכן שגם חלק מתחנות הכוח יהיו מוכנות לכך כדי להתקדם במהירות לעבר סגירה פיננסית - מה שיבטיח את המקומות האחרונים שנותרו ברשת החשמל בזמן הקרוב.
אך נכון להיום משרד האנרגיה צפוי להתנגד לבקשה ולהתעקש על לשון ההסכם שנחתם בדצמבר, כולל ההצמדה לשער הדולר. מבחינתם, הסכמה להעלאת מחירי הגז בטווח הקצר היא בעייתית, והשמירה על מחירי גז נמוכים הוא חלק ממה ששר האנרגיה כהן שואף לקבע לקראת הבחירות.
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.
07/06/26 13:19לשירשור המלא• מדדים מובילים בעולם מאז תחילת המלחמה - ובדרך אל הפנסיהו מצורף קובץ jpg
מענין שאת המדד המוביל של איראן (TEPIX) לא שמו כאן.
מתוך CNBC.
היעד הושג :)
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.
מתוך CNBC.
היעד הושג :)
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.
07/06/26 13:17לשירשור המלא• מעריב - ואלי 2ו מצורף קובץ jpg
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.
07/06/26 13:16לשירשור המלא• כותרות היום מצרים ישראל - ואלי 2ו מצורף קובץ jpg
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.
07/06/26 12:46לשירשור המלא• המקור "ערבי פוסט" - ואלי 2ו מצורף קובץ jpg
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.
07/06/26 12:40לשירשור המלא• בנק ישראל רכש דולרים בחודש מאי - ואלי 2ו מצורף קובץ jpg
בנק ישראל רכש במאי 800 מיליון דולר כדי לייצב את שער המטבע — כך הודיע היום (א') בנק ישראל. לפי הבנק, הרכישות בוצעו "באופן נקודתי לצורך שמירה על המשך הפעילות הסדירה של השווקים".
לפי בנק ישראל, יתרות המט"ח של בנק ישראל הגיעו בסוף מאי 2026 ל–238.7 מיליון דולר — גידול של כמעט 3 מיליארד דולר לעומת סוף החודש שקדם לו. עם זאת, רוב הגידול נובע בעיקר משערוך מטבע חוץ, כלומר מחישוב מחודש של שווי האחזקות, וכ–800 מיליון דולר נוספו באמצעות הרכישות שביצע בנק ישראל.
מנגד, הגידול הזה קוזז בפעולות הממשלה במט"ח בסך 720 מיליון דולר, כלומר תשלומים שהממשלה מבצעת לחו"ל.
זאת הודעה ראשונה על התערבות של בנק ישראל במטבע חוץ מאז 2022, אז נעצרו רכישות המט"ח. מנגד, במהלך המלחמה ב–2023 בנק ישראל דווקא מכר דולרים ורכש שקלים, כדי לייצב את המטבע המקומי שנחלש בשל המלחמה.
ההתערבות של בנק ישראל מוגדרת באופן מכוון ככזאת שנועדה להסדיר את הפעילות בשווקים, כלומר למנוע תנודתיות חדה. הנגיד פרופ' אמיר ירון הבהיר שוב שוב כי בנק ישראל לא יתערב במטבע במטרה להשפיע על המסחר לטווח רחוק, ולא ינסה להיאבק בכוחות הכלכליים הבסיסיים שמשפיעים על שערי המטבע.
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.
לפי בנק ישראל, יתרות המט"ח של בנק ישראל הגיעו בסוף מאי 2026 ל–238.7 מיליון דולר — גידול של כמעט 3 מיליארד דולר לעומת סוף החודש שקדם לו. עם זאת, רוב הגידול נובע בעיקר משערוך מטבע חוץ, כלומר מחישוב מחודש של שווי האחזקות, וכ–800 מיליון דולר נוספו באמצעות הרכישות שביצע בנק ישראל.
מנגד, הגידול הזה קוזז בפעולות הממשלה במט"ח בסך 720 מיליון דולר, כלומר תשלומים שהממשלה מבצעת לחו"ל.
זאת הודעה ראשונה על התערבות של בנק ישראל במטבע חוץ מאז 2022, אז נעצרו רכישות המט"ח. מנגד, במהלך המלחמה ב–2023 בנק ישראל דווקא מכר דולרים ורכש שקלים, כדי לייצב את המטבע המקומי שנחלש בשל המלחמה.
ההתערבות של בנק ישראל מוגדרת באופן מכוון ככזאת שנועדה להסדיר את הפעילות בשווקים, כלומר למנוע תנודתיות חדה. הנגיד פרופ' אמיר ירון הבהיר שוב שוב כי בנק ישראל לא יתערב במטבע במטרה להשפיע על המסחר לטווח רחוק, ולא ינסה להיאבק בכוחות הכלכליים הבסיסיים שמשפיעים על שערי המטבע.
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.
07/06/26 02:43לשירשור המלא• עיתונות ערבית (ג'אפרה) - ואלי 2ו מצורף קובץ jpg
חדשות ג'אפרה -
העיתון הישראלי מעריב דיווח כי השלכות המלחמה עם איראן הפכו מוחשיות כמעט בכל פינה בעולם, ובמיוחד במצרים, לאחר שאיראן סגרה את מיצרי הורמוז.
דן בורמאווה, מחבר רב מכר על האסלאם, שיתף את נקודת המבט שלו על ההתפתחויות האחרונות במלחמה, והציע זווית שכמעט ולא דיברו עליה: ישראל נאלצה להותיר את אסדת הגז הגדולה ביותר שלה, לווייתן, סגורה לחלוטין במשך 32 ימים עקב המלחמה המתמשכת.
העיתון העברי הוסיף כי מצרים וירדן, התלויות במידה רבה בגז ישראלי, נקלעו למשבר חמור, כאשר הפסקות חשמל הופכות תכופות, מפעלים האטו את פעולתם עד להפסקתם המוחלטת ומשפחות יושבות בחושך.
היא הסבירה כי המצור האיראני על מיצרי הורמוז כבר ניתק את האספקה לקטאר, מה שהגביר את הלחץ על שתי המדינות הערביות.
היא ציינה שישראל עשתה בדיוק את זה השבוע, כאשר גז זורם שוב למצרים ולירדן.
היא ציינה כי לישראל יש הזדמנות מצוינת להשמיד את שכנותיה הערביות, שכן סגירת השסתום לעוד כמה שבועות תגרום נזק ממשי ואולי בלתי הפיך, שיוביל לקריסת רשתות החשמל ולסגירת תעשיות.
שדה הגז הטבעי לוויתן, הממוקם בים התיכון מול חופי ישראל, הוא אחת מתגליות הגז הגדולות ביותר באזור ומהווה עמוד תווך מרכזי במערכת האנרגיה האזורית.
לישראל יש הסכמי ייצוא גז ארוכי טווח עם מצרים וירדן, מה שהופך את האנרגיה לקשר אסטרטגי בין מדינות אלו.
קהיר ועמאן מסתמכות יותר ויותר על גז זה להפעלת תחנות כוח ותעשיות כבדות, במיוחד לאור תנודות גיאופוליטיות ושיבושים בשווקי האנרגיה העולמיים, מה שהופך את יציבות זרימת האספקה הזו לגורם מכריע בשמירה על הביטחון הכלכלי והחברתי של שתי המדינות.
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.
העיתון הישראלי מעריב דיווח כי השלכות המלחמה עם איראן הפכו מוחשיות כמעט בכל פינה בעולם, ובמיוחד במצרים, לאחר שאיראן סגרה את מיצרי הורמוז.
דן בורמאווה, מחבר רב מכר על האסלאם, שיתף את נקודת המבט שלו על ההתפתחויות האחרונות במלחמה, והציע זווית שכמעט ולא דיברו עליה: ישראל נאלצה להותיר את אסדת הגז הגדולה ביותר שלה, לווייתן, סגורה לחלוטין במשך 32 ימים עקב המלחמה המתמשכת.
העיתון העברי הוסיף כי מצרים וירדן, התלויות במידה רבה בגז ישראלי, נקלעו למשבר חמור, כאשר הפסקות חשמל הופכות תכופות, מפעלים האטו את פעולתם עד להפסקתם המוחלטת ומשפחות יושבות בחושך.
היא הסבירה כי המצור האיראני על מיצרי הורמוז כבר ניתק את האספקה לקטאר, מה שהגביר את הלחץ על שתי המדינות הערביות.
היא ציינה שישראל עשתה בדיוק את זה השבוע, כאשר גז זורם שוב למצרים ולירדן.
היא ציינה כי לישראל יש הזדמנות מצוינת להשמיד את שכנותיה הערביות, שכן סגירת השסתום לעוד כמה שבועות תגרום נזק ממשי ואולי בלתי הפיך, שיוביל לקריסת רשתות החשמל ולסגירת תעשיות.
שדה הגז הטבעי לוויתן, הממוקם בים התיכון מול חופי ישראל, הוא אחת מתגליות הגז הגדולות ביותר באזור ומהווה עמוד תווך מרכזי במערכת האנרגיה האזורית.
לישראל יש הסכמי ייצוא גז ארוכי טווח עם מצרים וירדן, מה שהופך את האנרגיה לקשר אסטרטגי בין מדינות אלו.
קהיר ועמאן מסתמכות יותר ויותר על גז זה להפעלת תחנות כוח ותעשיות כבדות, במיוחד לאור תנודות גיאופוליטיות ושיבושים בשווקי האנרגיה העולמיים, מה שהופך את יציבות זרימת האספקה הזו לגורם מכריע בשמירה על הביטחון הכלכלי והחברתי של שתי המדינות.
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.
05/06/26 13:16לשירשור המלא• סגירת לוויתן כמעט והפילה שתי מדינות ערביות - ואלי 2ו מצורף קובץ jpg
השלכות המלחמה עם איראן מורגשות היטב בכמעט כל פינה בעולם, במיוחד מאז שאיראן החליטה על סגירתם של מיצרי הורמוז, ושלחה את שוק הנפט לסחרור שלא נראה מזה שנים. דן בורמאווי, שהוציא רב מכר על האסלאם, שיתף את דעתו בנוגע להתפתחויות האחרונות במלחמה, וסיפק זווית שלא תמיד מדובר עליה. "ישראל נאלצה להותיר את אסדת הגז הגדולה ביותר שלה, לוויתן, סגורה לחלוטין במשך 32 ימים עקב המלחמה המתמשכת", פתח בורמאווי את דבריו.
"מצרים וירדן, שתיהן תלויות מאוד בגז ישראלי, שקעו במשבר. הפסקות החשמל התרבו. מפעלים הואטו עד אפס מקום. משפחות ישבו בחושך. המצור האיראני על מצר הורמוז כבר ניתק את האספקה לקטאר, כך שהלחץ על שתי המדינות הערביות הפך חמור. מאחורי דלתיים סגורות, שתי המדינות התחננו בשקט לישראל להחזיר את הגז", הוסיף.
עוד אמר: "השבוע, ישראל עשתה בדיוק את זה. גז זורם שוב למצרים ולירדן. חשבו על זה: לישראל הייתה הזדמנות מושלמת ובעלת סיכון נמוך לעשות בדיוק את מה שהעולם האסלאמי מאשים אותה ללא הרף ברצונה לעשות: להשמיד את שכנותיה הערביות. עוד כמה שבועות של סגירת השסתום היו גורמים נזק ממשי, אולי בלתי הפיך. רשתות החשמל היו עלולות לקרוס. תעשיות היו נעצרות. ממשלות שכבר נאבקות בבעיות שלהן היו מתמודדות עם אוכלוסיות זועמות המחפשות את מי להאשים".
"על פי התעמולה המוזרמת לכל ערבי ומוסלמי, מטהראן ועד קהיר ועד עמאן, "הישות הציונית" היא כוח אכזרי ורצחני, שחולם על לא יותר מאשר השמדת ערבים ומוסלמים. אם זה היה נכון אפילו במעט, ישראל הייתה מנצלת את הרגע. היא הייתה הופכת את המחסור באנרגיה לנשק ונותנת למצרים ולירדן לדמם החוצה. איש לא היה יכול לעצור זאת. ההחלטה הייתה לחלוטין בידי ישראל", הוסיף.
לסיום, אמר: "במקום זאת, ישראל עשתה את ההפך. היא ספגה את הפסדיה הכבדים, שקלה את הסיכונים והחזירה את זרימת הגז. אפילו בזמן שנלחמה במלחמה, היא בחרה להישאר ספקית יציבה למדינות שהן, במקרה הטוב, שותפות לשלום קר, ובמקרה הרע, מאפשרות מדי פעם את הכוחות המנסים להשמיד אותה. זהו ההפך הגמור מתאוות הדם שהתעמולה האסלאמית מקרינה ללא הרף על יהודים".
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.
"מצרים וירדן, שתיהן תלויות מאוד בגז ישראלי, שקעו במשבר. הפסקות החשמל התרבו. מפעלים הואטו עד אפס מקום. משפחות ישבו בחושך. המצור האיראני על מצר הורמוז כבר ניתק את האספקה לקטאר, כך שהלחץ על שתי המדינות הערביות הפך חמור. מאחורי דלתיים סגורות, שתי המדינות התחננו בשקט לישראל להחזיר את הגז", הוסיף.
עוד אמר: "השבוע, ישראל עשתה בדיוק את זה. גז זורם שוב למצרים ולירדן. חשבו על זה: לישראל הייתה הזדמנות מושלמת ובעלת סיכון נמוך לעשות בדיוק את מה שהעולם האסלאמי מאשים אותה ללא הרף ברצונה לעשות: להשמיד את שכנותיה הערביות. עוד כמה שבועות של סגירת השסתום היו גורמים נזק ממשי, אולי בלתי הפיך. רשתות החשמל היו עלולות לקרוס. תעשיות היו נעצרות. ממשלות שכבר נאבקות בבעיות שלהן היו מתמודדות עם אוכלוסיות זועמות המחפשות את מי להאשים".
"על פי התעמולה המוזרמת לכל ערבי ומוסלמי, מטהראן ועד קהיר ועד עמאן, "הישות הציונית" היא כוח אכזרי ורצחני, שחולם על לא יותר מאשר השמדת ערבים ומוסלמים. אם זה היה נכון אפילו במעט, ישראל הייתה מנצלת את הרגע. היא הייתה הופכת את המחסור באנרגיה לנשק ונותנת למצרים ולירדן לדמם החוצה. איש לא היה יכול לעצור זאת. ההחלטה הייתה לחלוטין בידי ישראל", הוסיף.
לסיום, אמר: "במקום זאת, ישראל עשתה את ההפך. היא ספגה את הפסדיה הכבדים, שקלה את הסיכונים והחזירה את זרימת הגז. אפילו בזמן שנלחמה במלחמה, היא בחרה להישאר ספקית יציבה למדינות שהן, במקרה הטוב, שותפות לשלום קר, ובמקרה הרע, מאפשרות מדי פעם את הכוחות המנסים להשמיד אותה. זהו ההפך הגמור מתאוות הדם שהתעמולה האסלאמית מקרינה ללא הרף על יהודים".
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.
04/06/26 23:39לשירשור המלא• מימוש או תיקון שיעור הירידה של המדדים מהשיאים שרשמו - ואלי 2ו מצורף קובץ jpg
יוסף חרשלעקוב
15:23 • 04 ביוני 2026
המגמה בבורסת תל אביב שלילית בתקופה האחרונה. מדדי ת"א 35, ת"א 90 ות"א 125 ירדו בכ–6% מהשיא שרשמו לפני כחודש; ת"א בנקים–5 ירד בכ–19% מהשיא שרשם בפברואר; מדד ת"א ביטוח ירד בכ–13% בתוך חודש; מדד ת"א נדל"ן ירד בכ–13% מהשיא של תחילת מאי; ומדד ת"א נפט וגז ירד בכ–19% מהשיא שנרשם בתחילת מרץ.
הירידות מגיעות אחרי שנתיים של עליות חדות — גם ביחס היסטורי למדדי הבורסה וגם ביחס לעולם. ת"א 35, ת"א 90, ות"א 125 עלו ביותר מ–100% בשנתיים האחרונות וכך גם מדד בנקים–5. ת"א ביטוח בלט בעליות של כ–380% בשנתיים.
לאחר העליות החדות מגיעים באופן טבעי מימושים. השאלה הגדולה היא אם מדובר בשינוי מגמה והמשקיעים חוזרים לוול סטריט, שם נמצאות מניות הבינה מלאכותית, או רק במימוש בריא ולבורסה המקומית יש עדיין פוטנציאל גדול?
הדעות בשוק ההון חלוקות. "בימים האחרונים רואים אדום בוהק", אומר שמואל בן אריה, מנהל השקעות ראשי בשוק המקומי בפיוניר ניהול הון. "יש פה ושם ימים של תיקונים טכניים, אבל הטרנד הכללי שאני מזהה הוא בפירוש 'הוצאת אוויר' ומימוש רווחים אגרסיבי מהשיאים ההיסטוריים שנקבעו בתחילת מאי".
ואולם ירידות דומות כבר נרשמו גם במהלך העליות של השנתיים האחרונות. לדוגמה, בתחילת המלחמה עם איראן במרץ, מדד ת"א 125 ירד ב–6%, דומה לירידות של החודש האחרון. "בראייה לטווח ארוך, לדעתי מדובר בתיקון בשוק המניות", אומר בכיר בשוק ההון. "מגזר ההייטק חזק, היצוא הביטחוני גדל וימשיך לגדול בשנים הקרובות. הדמוגרפיה משפיעה גם על הגידול באוכלוסייה וגם על ההשקעות, במגזרי הנדל"ן והתשתיות. בניגוד לאירופה וארה"ב בישראל צפויה ירידת ריבית והאינפלציה נמצאת בטווח היעד. בחזית הגיאו־פוליטית רואים שהסיכון ירד בשנים האחרונות".
המכנה המשותף לכל האנליסטים ומנהלי ההשקעות הוא שהם מסכימים שהגורם לירידות הוא העליות החדות בשנים האחרונות. "לדעתי המשקיעים מבצעים התאמות מחירים להערכות. העליות נבעו מתפיסה אופטימית של השווקים", אומר אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג של אגם לידרים, סוכנות הסדרים פנסיונית.
"התפיסה הייתה כי פירות הניצחון במלחמה יבואו לידי ביטוי בהשפעות כלכליות חזקות", הוא אומר. "היו דיבורים על שינוי מהותי בכלכלה. ציפו שישראל תהפוך ל'האב' כלכלי עולמי בין אירופה לאסיה. משקיעים הסתכלו על התרחיש האופטימי ונתנו לו הסתברות להתממשות. מדובר בשינוי בפוטנציאל הצמיחה של ישראל כלפי מעלה, וכניסה של עשרות או אפילו מאות מיליארדי דולרים למשק הישראלי.
האכזבה הגיאו־פוליטית
"התרחיש שכביכול הצדיק את המחירים הגבוהים שהבורסה הגיעה אליהם. אבל המחירים לא היו מוצדקים על ידי מהלך טבעי של התאוששות של אחרי המלחמה", גרינפלד מוסיף. "בסוף אנחנו רואים שישראל צומחת בקצב כמו שהיה לפני 7 באוקטובר 2023".
גם בן אריה מציין את התפוגגות התרחיש לשינוי מהותי באזור. "כל שוק צריך מנוע שימשוך אותו למעלה. אצלנו השוק המקומי נישא על גבי תקווה גיאו־פוליטית. האמנו שאנחנו בדרך להכרעה ברורה, להבסת האיומים ולהסדרים חדשים.
"בפועל, המציאות היא שאנחנו מגלים שאיראן עדיין חיה ובועטת וחיזבאללה חזק. החלומות האלה התפוגגו בינתיים. אני לא מזהה בטווח הקצר מנוע צמיחה או טריגר פנימי שיגרום לשוק המקומי להמשיך בביצועי היתר", הוא אומר.
"המשקיעים מתחילים להבין שלא יחול שינוי מבני מהותי בכלכלה, כלומר כזה שיאפשר הנחה של צמיחה בקצב גבוה שנים קדימה. ואז מחלחלת ההבנה שמחירי המניות לא בהכרח מוצדקים"
לדעת גרינפלד, "המשקיעים מתחילים להבין שלא יחול שינוי מבני מהותי בכלכלה, כלומר כזה שיאפשר הנחה של צמיחה בקצב גבוה שנים קדימה. ואז מחלחלת ההבנה שמחירי המניות לא בהכרח מוצדקים. אם הצרכן הישראלי לא הולך להגדיל את הצריכה שלו; אם השכר פה לא הולך לעלות בקצב מהיר יותר ממקודם; אם לא הולכות להיכנס לפה השקעות בעשרות מיליארדי דולרים בשנה — כנראה שהמחירים היו קצת גבוהים מדי והמשקיעים עושים עכשיו את ההתאמות".
בן אריה מציין שני גורמים שהשפיעו על מגזרי הפיננסים: הורדות הריבית על ידי בנק ישראל והתמחור הגבוה שאליו הגיעו המניות בעקבות העליות. "השוק הגיע לגל הזה כשהוא יקר, והגענו למכפילים גבוהים מדי. הבנקים כבר נסחרו במכפילים על ההון של יותר מ–1.5 וחברות הביטוח נסחרו במכפיל על ההון של 2. מה שהצית את המימוש הייתה החלטת הריבית והבהרת תוואי הורדת הריבית של בנק ישראל. מגמת ירידה בריבית אומרת שהפיננסים לא יוכלו להמשיך לייצר את אותה תשואה פנומנלית על ההון כמו שהתרגלנו, והתוצאה היא בריחת כספים מהמגזר".
הוא מוסיף כי "בטווח הקצר ההעדפה שלי היא השוק האמריקאי — S&P 500 ונאסד"ק. שם, בשונה מישראל, יש מנועים ברורים, מוחשיים ובועטים: מהפכת ה–AI ודו"חות כספיים פנומנליים וגידול עקבי וריאלי ברווח למניה. כרגע העסקים בוול סטריט נראים יותר טוב, בזמן שבתל אביב אני מעדיף להמתין עד שהמכפילים יחזרו לרמות שפויות והערפל הביטחוני־מדיני קצת יתפזר.
לדברי גרינפלד, "הבורסה הישראלית יקרה — אך גם הבורסה בארה"ב יקרה בגלל ה–AI. אחרת אני חושב שהיינו רואים ירידות ומעבר לוול סטריט הרבה יותר מהר. האי־ודאות גבוהה וככל שהתמונה הגיאו־פוליטית תתבהר, נראה משקיעים חוזרים להגדיל את הנתח של חו"ל בתיקים, בדגש על ארצות הברית — שהיא כרגע הכלכלה שצומחת הכי מהר עם המגזר שיש לו הכי הרבה פוטנציאל".
לחצו לקבלת עדכונים בנושא:
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.
15:23 • 04 ביוני 2026
המגמה בבורסת תל אביב שלילית בתקופה האחרונה. מדדי ת"א 35, ת"א 90 ות"א 125 ירדו בכ–6% מהשיא שרשמו לפני כחודש; ת"א בנקים–5 ירד בכ–19% מהשיא שרשם בפברואר; מדד ת"א ביטוח ירד בכ–13% בתוך חודש; מדד ת"א נדל"ן ירד בכ–13% מהשיא של תחילת מאי; ומדד ת"א נפט וגז ירד בכ–19% מהשיא שנרשם בתחילת מרץ.
הירידות מגיעות אחרי שנתיים של עליות חדות — גם ביחס היסטורי למדדי הבורסה וגם ביחס לעולם. ת"א 35, ת"א 90, ות"א 125 עלו ביותר מ–100% בשנתיים האחרונות וכך גם מדד בנקים–5. ת"א ביטוח בלט בעליות של כ–380% בשנתיים.
לאחר העליות החדות מגיעים באופן טבעי מימושים. השאלה הגדולה היא אם מדובר בשינוי מגמה והמשקיעים חוזרים לוול סטריט, שם נמצאות מניות הבינה מלאכותית, או רק במימוש בריא ולבורסה המקומית יש עדיין פוטנציאל גדול?
הדעות בשוק ההון חלוקות. "בימים האחרונים רואים אדום בוהק", אומר שמואל בן אריה, מנהל השקעות ראשי בשוק המקומי בפיוניר ניהול הון. "יש פה ושם ימים של תיקונים טכניים, אבל הטרנד הכללי שאני מזהה הוא בפירוש 'הוצאת אוויר' ומימוש רווחים אגרסיבי מהשיאים ההיסטוריים שנקבעו בתחילת מאי".
ואולם ירידות דומות כבר נרשמו גם במהלך העליות של השנתיים האחרונות. לדוגמה, בתחילת המלחמה עם איראן במרץ, מדד ת"א 125 ירד ב–6%, דומה לירידות של החודש האחרון. "בראייה לטווח ארוך, לדעתי מדובר בתיקון בשוק המניות", אומר בכיר בשוק ההון. "מגזר ההייטק חזק, היצוא הביטחוני גדל וימשיך לגדול בשנים הקרובות. הדמוגרפיה משפיעה גם על הגידול באוכלוסייה וגם על ההשקעות, במגזרי הנדל"ן והתשתיות. בניגוד לאירופה וארה"ב בישראל צפויה ירידת ריבית והאינפלציה נמצאת בטווח היעד. בחזית הגיאו־פוליטית רואים שהסיכון ירד בשנים האחרונות".
המכנה המשותף לכל האנליסטים ומנהלי ההשקעות הוא שהם מסכימים שהגורם לירידות הוא העליות החדות בשנים האחרונות. "לדעתי המשקיעים מבצעים התאמות מחירים להערכות. העליות נבעו מתפיסה אופטימית של השווקים", אומר אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג של אגם לידרים, סוכנות הסדרים פנסיונית.
"התפיסה הייתה כי פירות הניצחון במלחמה יבואו לידי ביטוי בהשפעות כלכליות חזקות", הוא אומר. "היו דיבורים על שינוי מהותי בכלכלה. ציפו שישראל תהפוך ל'האב' כלכלי עולמי בין אירופה לאסיה. משקיעים הסתכלו על התרחיש האופטימי ונתנו לו הסתברות להתממשות. מדובר בשינוי בפוטנציאל הצמיחה של ישראל כלפי מעלה, וכניסה של עשרות או אפילו מאות מיליארדי דולרים למשק הישראלי.
האכזבה הגיאו־פוליטית
"התרחיש שכביכול הצדיק את המחירים הגבוהים שהבורסה הגיעה אליהם. אבל המחירים לא היו מוצדקים על ידי מהלך טבעי של התאוששות של אחרי המלחמה", גרינפלד מוסיף. "בסוף אנחנו רואים שישראל צומחת בקצב כמו שהיה לפני 7 באוקטובר 2023".
גם בן אריה מציין את התפוגגות התרחיש לשינוי מהותי באזור. "כל שוק צריך מנוע שימשוך אותו למעלה. אצלנו השוק המקומי נישא על גבי תקווה גיאו־פוליטית. האמנו שאנחנו בדרך להכרעה ברורה, להבסת האיומים ולהסדרים חדשים.
"בפועל, המציאות היא שאנחנו מגלים שאיראן עדיין חיה ובועטת וחיזבאללה חזק. החלומות האלה התפוגגו בינתיים. אני לא מזהה בטווח הקצר מנוע צמיחה או טריגר פנימי שיגרום לשוק המקומי להמשיך בביצועי היתר", הוא אומר.
"המשקיעים מתחילים להבין שלא יחול שינוי מבני מהותי בכלכלה, כלומר כזה שיאפשר הנחה של צמיחה בקצב גבוה שנים קדימה. ואז מחלחלת ההבנה שמחירי המניות לא בהכרח מוצדקים"
לדעת גרינפלד, "המשקיעים מתחילים להבין שלא יחול שינוי מבני מהותי בכלכלה, כלומר כזה שיאפשר הנחה של צמיחה בקצב גבוה שנים קדימה. ואז מחלחלת ההבנה שמחירי המניות לא בהכרח מוצדקים. אם הצרכן הישראלי לא הולך להגדיל את הצריכה שלו; אם השכר פה לא הולך לעלות בקצב מהיר יותר ממקודם; אם לא הולכות להיכנס לפה השקעות בעשרות מיליארדי דולרים בשנה — כנראה שהמחירים היו קצת גבוהים מדי והמשקיעים עושים עכשיו את ההתאמות".
בן אריה מציין שני גורמים שהשפיעו על מגזרי הפיננסים: הורדות הריבית על ידי בנק ישראל והתמחור הגבוה שאליו הגיעו המניות בעקבות העליות. "השוק הגיע לגל הזה כשהוא יקר, והגענו למכפילים גבוהים מדי. הבנקים כבר נסחרו במכפילים על ההון של יותר מ–1.5 וחברות הביטוח נסחרו במכפיל על ההון של 2. מה שהצית את המימוש הייתה החלטת הריבית והבהרת תוואי הורדת הריבית של בנק ישראל. מגמת ירידה בריבית אומרת שהפיננסים לא יוכלו להמשיך לייצר את אותה תשואה פנומנלית על ההון כמו שהתרגלנו, והתוצאה היא בריחת כספים מהמגזר".
הוא מוסיף כי "בטווח הקצר ההעדפה שלי היא השוק האמריקאי — S&P 500 ונאסד"ק. שם, בשונה מישראל, יש מנועים ברורים, מוחשיים ובועטים: מהפכת ה–AI ודו"חות כספיים פנומנליים וגידול עקבי וריאלי ברווח למניה. כרגע העסקים בוול סטריט נראים יותר טוב, בזמן שבתל אביב אני מעדיף להמתין עד שהמכפילים יחזרו לרמות שפויות והערפל הביטחוני־מדיני קצת יתפזר.
לדברי גרינפלד, "הבורסה הישראלית יקרה — אך גם הבורסה בארה"ב יקרה בגלל ה–AI. אחרת אני חושב שהיינו רואים ירידות ומעבר לוול סטריט הרבה יותר מהר. האי־ודאות גבוהה וככל שהתמונה הגיאו־פוליטית תתבהר, נראה משקיעים חוזרים להגדיל את הנתח של חו"ל בתיקים, בדגש על ארצות הברית — שהיא כרגע הכלכלה שצומחת הכי מהר עם המגזר שיש לו הכי הרבה פוטנציאל".
לחצו לקבלת עדכונים בנושא:
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.
04/06/26 23:24לשירשור המלא• אפרודיטה - ואלי 2ו מצורף קובץ jpg
מצרים וקפריסין הןנָעקרוב יותר לסיום הסכמים טכניים ומסחריים לחיבור שדה הגז הטבעי אפרודיטה של קפריסין לתשתית של מצרים. הפרויקט נועד להעביר את ייצור השדה למצרים לצורך עיבוד וייצוא חוזר, ובכך למקסם את תפקידה של מצרים כמרכז אזורי לסחר וחילופי אנרגיה, כך צוין בהצהרה של משרד הנפט והמינרלים (MoPMR).
כרים בדאווי, שר הנפט והמשאבים המינרליים, נפגש עם סקוט צ'יילדרס, מנהל נכסים אסטרטגיים ושווקים מתעוררים בחברת שברון, מפעילת שדה הנפט הקפריסאי, יחד עם משלחת מלווה, כדי לעקוב אחר הליכי ההכנה לפרויקט פיתוח והפקת גז טבעי .
הפגישה, בה השתתפו סעיד סלימה, המנכ"ל של חברת אחזקות הגז הטבעי המצרית (EGAS), ומוחמד אל-בגורי, ראש המחלקה המרכזית לעניינים משפטיים ב-MoPMR, קבעה את ספטמבר 2026 כמועד אחרון לסיום השלמת ההסכמים העיקריים. שני הצדדים הסכימו להגביר את פגישות המעקב ולהאיץ את סקירת טיוטות ההסכמים כדי להגיע לפורמט הסופי שלהם בחודשים הקרובים.
בדאווי אישר את מחויבותה המלאה של מצרים לשמש כשותפה מרכזית בהצלחת הפרויקט, והדגיש כי עמידה בלוחות הזמנים שנקבעו תסלול את הדרך לשלבי הביצוע שישרתו את האינטרסים ההדדיים של מצרים, קפריסין ושותפי ההשקעה בתחום .
ההתקדמות משתרעת על פני הרמות הטכניות והמסחריות כאחד, עם מחקרים ועבודות הנדסיות מתמשכות בנוגע ליחידת הייצור הצפה, צינורות ימיים ומערכת הולכת ועיבוד הגז הטבעי, ציין צ'ילדרס . השלמת הסכמים יסודיים אלה מייצגת צעד מכריע לקראת קבלת החלטת ההשקעה הסופית (FID) .
באפריל 2025, קפריסיןהודיעשחברת שברון תתחיל בפעולות סקר קרקעית הים בתחילת הקיץ כדי להתכונן לבניית צינור אסטרטגי המחבר את שדה הגז אפרודיטה במזרח הים התיכון למצרים. המהלך הגיע לאחר חתימת מזכר הבנות בכנס EGYPES 2025 בין מצרים, קפריסין ושברון, שהניח את היסודות לניצול מסחרי של עתודות הגז של אפרודיטה בבלוק 12 של האזור הכלכלי הבלעדי של קפריסין.
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.
כרים בדאווי, שר הנפט והמשאבים המינרליים, נפגש עם סקוט צ'יילדרס, מנהל נכסים אסטרטגיים ושווקים מתעוררים בחברת שברון, מפעילת שדה הנפט הקפריסאי, יחד עם משלחת מלווה, כדי לעקוב אחר הליכי ההכנה לפרויקט פיתוח והפקת גז טבעי .
הפגישה, בה השתתפו סעיד סלימה, המנכ"ל של חברת אחזקות הגז הטבעי המצרית (EGAS), ומוחמד אל-בגורי, ראש המחלקה המרכזית לעניינים משפטיים ב-MoPMR, קבעה את ספטמבר 2026 כמועד אחרון לסיום השלמת ההסכמים העיקריים. שני הצדדים הסכימו להגביר את פגישות המעקב ולהאיץ את סקירת טיוטות ההסכמים כדי להגיע לפורמט הסופי שלהם בחודשים הקרובים.
בדאווי אישר את מחויבותה המלאה של מצרים לשמש כשותפה מרכזית בהצלחת הפרויקט, והדגיש כי עמידה בלוחות הזמנים שנקבעו תסלול את הדרך לשלבי הביצוע שישרתו את האינטרסים ההדדיים של מצרים, קפריסין ושותפי ההשקעה בתחום .
ההתקדמות משתרעת על פני הרמות הטכניות והמסחריות כאחד, עם מחקרים ועבודות הנדסיות מתמשכות בנוגע ליחידת הייצור הצפה, צינורות ימיים ומערכת הולכת ועיבוד הגז הטבעי, ציין צ'ילדרס . השלמת הסכמים יסודיים אלה מייצגת צעד מכריע לקראת קבלת החלטת ההשקעה הסופית (FID) .
באפריל 2025, קפריסיןהודיעשחברת שברון תתחיל בפעולות סקר קרקעית הים בתחילת הקיץ כדי להתכונן לבניית צינור אסטרטגי המחבר את שדה הגז אפרודיטה במזרח הים התיכון למצרים. המהלך הגיע לאחר חתימת מזכר הבנות בכנס EGYPES 2025 בין מצרים, קפריסין ושברון, שהניח את היסודות לניצול מסחרי של עתודות הגז של אפרודיטה בבלוק 12 של האזור הכלכלי הבלעדי של קפריסין.
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.
04/06/26 08:55לשירשור המלא• ניו מד אנרגי - ואלי 2ו מצורף קובץ jpg
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.
04/06/26 08:52לשירשור המלא• פערים בתשואה בין רציו לניו מד אנרגי - ואלי 2ו מצורף קובץ jpg
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.
03/06/26 15:05לשירשור המלא• מלחמת עם כלביא פגעה ביצוא הגז של ישראל בשנת 2025 - ואלי 2ו מצורף קובץ jpg
גז טבעי
מלחמת "עם כלביא" פגעה ביצוא הגז של ישראל בשנת 2025
מדוח משק הגז לשנת 2025 עולה כי ייצור הגז ירד מעט ב-2025 בשל סגירת אסדת לוויתן בזמן מלחמת 12 הימים ביוני, והשפיע בעיקר על היצוא למצרים • מחיר הגז בישראל נשאר נמוך בהרבה מהמקובל באירופה • הפחם הגיע לראשונה אל מתחת ל-10% בלבד מסך ייצור החשמל
ירידה קלה נרשמה בסך צריכת הגז מהמאגרים בישראל לשנת 2025, מ-27.1 ל-26.8 BCM בשנה, כך על פי דוח משק הגז לשנת 2025 שפורסם היום (ד'). הירידה מיוחסת לבלימת היצוא למצרים בתקופת מערכת "עם כלביא" (מלחמת 12 הימים) מול איראן בחודש יוני, שהביאה לשינוי מ-13.2 BCM בשנה הקודמת ל-12.4 בלבד השנה. לעומת זאת, הצריכה במשק המקומי דווקא עלתה.
בשנת 2026 הירידה ביצוא צפויה להיות משמעותית עוד יותר, מאחר שעד לפני חודשיים בלבד היו מאגרי לוויתן וכריש סגורים למשך למעלה מחודש בשל מערכת "שאגת הארי" מול איראן. עם זאת, בשל עסקת הגז העצומה של לוויתן עם מצרים, נראה שבשנים הקרובות יתחולל מהפך בתחום זה.
בסך הכל, על פי הדוח, בשנת 2025 יצוא הגז הגיע ל-46% מסך הפקת הגז הטבעי בישראל, לעומת 49% בשנה הקודמת. הייצוא למצרים ירד מ-10 BCM בשנה ל-9 בלבד, בזמן שירדן דווקא קנתה מעט יותר גז ישראלי.
בעקבות חיבור של תחנות כוח נוספות לגז, לרבות הקמה והמרה של יחידות ייצור של חברת החשמל, הגיע השימוש בגז להפקת חשמל לשיא בשנה האחרונה: 11.4 BCM בשנה, לעומת 10.9 בשנה הקודמת. באחוזים, הגז הגיע לשיא של מעל 74% ממקורות החשמל בישראל, ויחד עם העלייה של האנרגיות המתחדשות לכמעט 16%, צנח השימוש בפחם להפקת חשמל לראשונה אל מתחת ל-10%. פחם הוא מקור האנרגיה המזהם ביותר של ישראל, ועד שנת 2014 הוא היה המקור לרוב החשמל במדינה. השנה, חברת החשמל צפויה להוציא את הפחם מכלל שימוש ביחידות הייצור האחרונות שלה, למעט בעתות חירום.
שיא בחיבורי מפעלים לגז טבעי
צריכת הגז התעשייתית בסקטור החלוקה, כלומר כמויות גז קטנות יחסית שדורשות צינורות מיוחדים עד פתח המפעל, הולכת וגוברת. היא הגיעה ב-2025 ל-0.56 BCM בשנה, שהם כמעט 4% מצריכת הגז בישראל. גז זה נחשב יעיל אנרגטית במיוחד ביחס למקורות אחרים, אך הוא דורש תשתית ייחודית.
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.
מלחמת "עם כלביא" פגעה ביצוא הגז של ישראל בשנת 2025
מדוח משק הגז לשנת 2025 עולה כי ייצור הגז ירד מעט ב-2025 בשל סגירת אסדת לוויתן בזמן מלחמת 12 הימים ביוני, והשפיע בעיקר על היצוא למצרים • מחיר הגז בישראל נשאר נמוך בהרבה מהמקובל באירופה • הפחם הגיע לראשונה אל מתחת ל-10% בלבד מסך ייצור החשמל
ירידה קלה נרשמה בסך צריכת הגז מהמאגרים בישראל לשנת 2025, מ-27.1 ל-26.8 BCM בשנה, כך על פי דוח משק הגז לשנת 2025 שפורסם היום (ד'). הירידה מיוחסת לבלימת היצוא למצרים בתקופת מערכת "עם כלביא" (מלחמת 12 הימים) מול איראן בחודש יוני, שהביאה לשינוי מ-13.2 BCM בשנה הקודמת ל-12.4 בלבד השנה. לעומת זאת, הצריכה במשק המקומי דווקא עלתה.
בשנת 2026 הירידה ביצוא צפויה להיות משמעותית עוד יותר, מאחר שעד לפני חודשיים בלבד היו מאגרי לוויתן וכריש סגורים למשך למעלה מחודש בשל מערכת "שאגת הארי" מול איראן. עם זאת, בשל עסקת הגז העצומה של לוויתן עם מצרים, נראה שבשנים הקרובות יתחולל מהפך בתחום זה.
בסך הכל, על פי הדוח, בשנת 2025 יצוא הגז הגיע ל-46% מסך הפקת הגז הטבעי בישראל, לעומת 49% בשנה הקודמת. הייצוא למצרים ירד מ-10 BCM בשנה ל-9 בלבד, בזמן שירדן דווקא קנתה מעט יותר גז ישראלי.
בעקבות חיבור של תחנות כוח נוספות לגז, לרבות הקמה והמרה של יחידות ייצור של חברת החשמל, הגיע השימוש בגז להפקת חשמל לשיא בשנה האחרונה: 11.4 BCM בשנה, לעומת 10.9 בשנה הקודמת. באחוזים, הגז הגיע לשיא של מעל 74% ממקורות החשמל בישראל, ויחד עם העלייה של האנרגיות המתחדשות לכמעט 16%, צנח השימוש בפחם להפקת חשמל לראשונה אל מתחת ל-10%. פחם הוא מקור האנרגיה המזהם ביותר של ישראל, ועד שנת 2014 הוא היה המקור לרוב החשמל במדינה. השנה, חברת החשמל צפויה להוציא את הפחם מכלל שימוש ביחידות הייצור האחרונות שלה, למעט בעתות חירום.
שיא בחיבורי מפעלים לגז טבעי
צריכת הגז התעשייתית בסקטור החלוקה, כלומר כמויות גז קטנות יחסית שדורשות צינורות מיוחדים עד פתח המפעל, הולכת וגוברת. היא הגיעה ב-2025 ל-0.56 BCM בשנה, שהם כמעט 4% מצריכת הגז בישראל. גז זה נחשב יעיל אנרגטית במיוחד ביחס למקורות אחרים, אך הוא דורש תשתית ייחודית.
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.
03/06/26 14:18לשירשור המלא• נייס - ואלי 2ו מצורף קובץ jpg
חברת נייס ושותפתה הבריטית CapGemini ו–Route 101 זכו בחוזה של רשות המסים הבריטית בהיקף כספי של 500 מיליון ליש"ט (670 מיליון דולר). החוזה בו זכו שלוש החברות יבוצע בתקופה של שמונה שנים החל ממחצית מאי 2026 עם אופציה לשנתיים נוספות. הקבוצה של נייס זכתה במכרז לאחר שגברה בשלב האחרון שלו על קבוצת ה–IT והייעוץ העסקי CGI במכרז שבו השתתפו 13 חברות.
הקבוצה שבה חברה נייס (+1.13% 27750) תבצע פרויקט לדיגיטציה של השירותים שמעניקה רשות המסים הבריטית ללקוחות. כחלק מהפרויקט, שיעביר את הרשות לגישה ממוקדת דיגיטל והרחבת השירות העצמי ושימוש בטכנולוגיית AI, תוטמע מערכת הדגל של נייס — CX AI — כדי להקל על לקוחותיה של הרשות הבריטית לקבל את המידע והתמיכה הנדרשים להם.
חברת נייס מפתחת תוכנות מבוססות ענן לניהול מרכזי שירות לקוחות, וכן תוכנות למניעת הונאות פיננסיות ולניטור אחרי עמידה בכללי רגולציה של מוסדות פיננסיים. רשות המסים הבריטית HMRC תתבסס על מערכת CX AI שתופעל על גבי ענן ריבוני ייעודי. המערכת של נייס תאפשר ניהול חכם של שירות עצמי, ייעול האינטראקציה המורכבת של האזרח עם רשות המסים וחיזוק פעילות מוקדי השירות באמצעות תובנות בזמן אמת מבוססות AI — תוך עמידה בדרישות המחמירות של בריטניה בתחום אבטחת המידע.
Capgemini תתמוך ביישום הפתרון, בתכנון המערכות, באינטגרציה של תהליכי עבודה, בתמיכה השוטפת ובאופטימיזציה מתמשכת, כדי לאפשר גמישות והתאמה גבוהות יותר. Route 101 המתמחה בתחום חוויית הלקוח, תמלא תפקיד מרכזי במימוש הטרנספורמציה. החברה תספק שירותים מקצועיים להטמעת פלטפורמת NiCE CXone ויכולות הבינה המלאכותית של NiCE Cognigy וגם תספק תשתיות טלפוניה קריטיות באמצעות ספקית התקשורת Gamma — כדי להבטיח שהפלטפורמה תהיה עמידה וניתנת
להרחבה.
נייס, שמנוהלת על ידי סקוט ראסל, לא ציינה את חלקה בחוזה אולם לפי הערכות תבצע 50% ממנו כך שהזכייה בחוזה תגדיל את הכנסותיה של החברה ב–40 מיליון דולר לשנה בהנחה שההכנסות מביצוע החוזה יתפלגו באופן שוויה על פני שמונה שנותיו. נייס העריכה שהכנסותיה ב–2026 יסתכמו ב–3.18 מיליארד דולר, כך שהחוזה החדש שווה 1.3% מהכנסותיה השנתיות.
נייס זכתה ביום שלישי בחוזה נוסף של DNB שהוא הבנק הנורווגי הגדול ביותר. נייס, באמצעות החברה הבת אקימייז, תספק לבנק הנורווגי את מערכת X–Sight שהיא מערכת מבוססת ענן. המערכת שתספק נייס תבצע מודרניזציה של תחום מניעת הפשיעה הפיננסית והלבנת ההון בבנק הנורווגי. המערכת החדשה של נייס תוטמע בשיתוף פעולה עם חברת השירותים הפיננסיים ההודית אינוסיס.
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.
הקבוצה שבה חברה נייס (+1.13% 27750) תבצע פרויקט לדיגיטציה של השירותים שמעניקה רשות המסים הבריטית ללקוחות. כחלק מהפרויקט, שיעביר את הרשות לגישה ממוקדת דיגיטל והרחבת השירות העצמי ושימוש בטכנולוגיית AI, תוטמע מערכת הדגל של נייס — CX AI — כדי להקל על לקוחותיה של הרשות הבריטית לקבל את המידע והתמיכה הנדרשים להם.
חברת נייס מפתחת תוכנות מבוססות ענן לניהול מרכזי שירות לקוחות, וכן תוכנות למניעת הונאות פיננסיות ולניטור אחרי עמידה בכללי רגולציה של מוסדות פיננסיים. רשות המסים הבריטית HMRC תתבסס על מערכת CX AI שתופעל על גבי ענן ריבוני ייעודי. המערכת של נייס תאפשר ניהול חכם של שירות עצמי, ייעול האינטראקציה המורכבת של האזרח עם רשות המסים וחיזוק פעילות מוקדי השירות באמצעות תובנות בזמן אמת מבוססות AI — תוך עמידה בדרישות המחמירות של בריטניה בתחום אבטחת המידע.
Capgemini תתמוך ביישום הפתרון, בתכנון המערכות, באינטגרציה של תהליכי עבודה, בתמיכה השוטפת ובאופטימיזציה מתמשכת, כדי לאפשר גמישות והתאמה גבוהות יותר. Route 101 המתמחה בתחום חוויית הלקוח, תמלא תפקיד מרכזי במימוש הטרנספורמציה. החברה תספק שירותים מקצועיים להטמעת פלטפורמת NiCE CXone ויכולות הבינה המלאכותית של NiCE Cognigy וגם תספק תשתיות טלפוניה קריטיות באמצעות ספקית התקשורת Gamma — כדי להבטיח שהפלטפורמה תהיה עמידה וניתנת
להרחבה.
נייס, שמנוהלת על ידי סקוט ראסל, לא ציינה את חלקה בחוזה אולם לפי הערכות תבצע 50% ממנו כך שהזכייה בחוזה תגדיל את הכנסותיה של החברה ב–40 מיליון דולר לשנה בהנחה שההכנסות מביצוע החוזה יתפלגו באופן שוויה על פני שמונה שנותיו. נייס העריכה שהכנסותיה ב–2026 יסתכמו ב–3.18 מיליארד דולר, כך שהחוזה החדש שווה 1.3% מהכנסותיה השנתיות.
נייס זכתה ביום שלישי בחוזה נוסף של DNB שהוא הבנק הנורווגי הגדול ביותר. נייס, באמצעות החברה הבת אקימייז, תספק לבנק הנורווגי את מערכת X–Sight שהיא מערכת מבוססת ענן. המערכת שתספק נייס תבצע מודרניזציה של תחום מניעת הפשיעה הפיננסית והלבנת ההון בבנק הנורווגי. המערכת החדשה של נייס תוטמע בשיתוף פעולה עם חברת השירותים הפיננסיים ההודית אינוסיס.
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.
03/06/26 13:59לשירשור המלא• מחזורי מוסדיים - ואלי 2ו מצורף קובץ jpg
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.
03/06/26 13:54לשירשור המלא• אתר פאנדר מחזורי מוסדיים בדרך כלל מעדכנים כל יום - ואלי 2ו מצורף קובץ jpg
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.
- מידע פיננסי לפני כולם
© כל הזכויות שמורות |
משרד ראשי: יגאל אלון 94, תל-אביב |
073-250-5855 |
info@talniri.co.il
שיחות לחו"ל | privacy-policy | תקנון האתר | בית השקעות | תעודות סל | מט"ח | ניירות ערך | אחסון אתרים | מניה | צור קשר | godaddy | תעודות SSL | החזרי מס | מניות | אופציות | מעוף | בורסה
