- "אסור שמיקור חוץ של חברות יהיה משול למעבר ממושב ההגה לנמנום במושב האחורי"

- "פגיעה במוניטין, חשיפה לתביעות משפטיות, סיכון להכנסות החברה, עיכובים במסירת הפרויקט או שימוש ב"מיקור חוץ על מיקור חוץ" הם סיכונים שיש להכיר"

סיכון מרכזי אחד הוא פגיעה במוניטין של החברה. כך, לדוגמה, חברת בנקאות בריטית שעסקה בהנפקת כרטיסי אשראי, נעזרה באאוטסורסינג להנפקת הכרטיסים, וכאשר לא נערכו בדיקות על ידי חברת הבנקאות יצאה להפצה סידרת כרטיסים תקולים ללקוחותיה. ריבוי המקרים בהם לקוחותיה לא יכלו להשתמש בכרטיסי האשראי, "הבריחה" מחברת הבנקאות לקוחות קיימים ופוטנציאליים, ומיקור החוץ גרר נזקים כבדים לתדמית ולאמינות של החברה- עניין קריטי במיוחד בתחום הפיננסים.

סיכון נוסף בשימוש במיקור חוץ של פרויקטים, הוא חשיפה לתביעות משפטיות הנוגעות להתנהלותה של חברת מיקור החוץ בכל הנוגע לזכויות עובדים והיבטים נוספים. באופן כללי, מחדד עו"ד אהרונוף, המחוקק שבא להגן על העובדים המוחלשים, קבע בפעילויות מסוימות כגון: שמירה, ניקיון והסעדה, שעל החברה המוציאה פעילות למיקור חוץ חלה אחריות לוודא כי חברת מיקור החוץ עומדת בהוראות החוק הקשורות ליחסי העובד והספק (המעסיק) ולזכויות ולתשלומים הנובעים מהם.

עו"ד אהרונוף מציע להרחיב את הבדיקות של תנאי ההעסקה של העובדים אצל ספק מיקור החוץ גם למקרים בהם החוק אינו מחייב זאת. דוגמה המחזקת את דבריו הביא עו"ד אהרונוף ממותג מוצרי ספורט מוביל, שהינו מחלוצי מיקור החוץ, אשר הקים בזמנו מפעלי ייצור במזרח הרחוק, שהופעלו על ידי חברות מיקור חוץ.

טענות העובדים בדבר העסקת קטינים גרמו בפרסומם, בשעתו, נזק עצום לחברה. נזק זה בא לידי ביטוי הן בפגיעה תדמיתית אנושה והן בחשיפה לתביעות. את הנזק הזה, טוען עו"ד אהרונוף, ניתן היה למנוע בסיוע ביקורות תכופות אצל ספק מיקור החוץ והבטחת תנאי העבודה הנאותים שם. במקרה אחר, הוציאה חברת הייטק מקומית את פיתוח התוכנה למיקור חוץ, מבלי לוודא שאותה החברה מקפידה על כללי הקניין הרוחני.

במקרה זה חשפה עצמה חברת ההייטק לתביעות בגין דרישה לתמלוגים ואף צו מניעה האוסר באופן גורף שימוש בתוכנה שפותחה, למעשה, על ידי גורם שאינה מכירה כלל. גם כאן, מציע עו"ד אהרונוף להקפיד על ליווי אינטנסיבי של הפיתוח לשלביו, לשאול שאלות לאורך כל חיי הפרויקט, לא להסתפק באפיון התחלתי "ולשחרר", ולאלץ את הספק החיצוני לספק תשובות מלומדות בכל שלב ושלב בפיתוח, למניעת העתקות.

סיכון מרכזי נוסף שיש לתת אליו את הדעת בפניה למיקור חוץ, מפרט עו"ד אהרונוף, הוא סיכון להכנסות החברה כתוצאה מהתלות שנוצרת כאשר פעילויות שהן בתחומי הליבה המרכזיים של החברה "יוצאות החוצה". כך, לדוגמה, במקרה אחד חברת הייטק ישראלית גדולה ובינלאומית שמוכרת מוצרים ושירותים ומתחרה בתחרות קשה במכרזים, הגיעה לכלל מסקנה, שעליה להוציא למיקור חוץ את השירותים הניתנים על מוצריה ובכך להוזיל את העלויות ואת המחיר ללקוחות. לצורך כך, שכרה את שירותיה של חברה חיצונית מהודו, שסיפקה ללקוחות הקצה שלה שירותים ברמה טובה ומספקת.

נוכח הפידבק הטוב, החליטו אנשי המכירות לשכפל את ההצלחה עם לקוחות אחרים, וכך, לאחר תקופה, העניקה החברה ההודית שירותים ללקוחות רבים של חברת ההייטק. ואולם, בשלב מסוים החליטה החברה ההודית להפסיק את ההתקשרות וכך מוצאה עצמה חברת ההייטק ניצבת בפני שוקת שבורה – בלי שירותי חברת מיקור החוץ, בלי עובדים בחברה שיכולים להעניק את השירותים במחיר תחרותי, בלי אלטרנטיבות ועם מתחרה פוטנציאלי שעשוי לפנות, לאחר "תקופת צינון" קצרה, ללקוחות החברה ישירות, להתחרות בחברה ולפגוע בהכנסותיה.

על מנת להתמודד עם סיכון כזה, אומר עו"ד אהרונוף, ומכיוון שלא ניתן להכניס לחוזה ההתקשרות תנאים דרקוניים שכובלים לנצח את הספק, כדאי לערוך אחר הפעילות המשותפת מעקב שנתי מדוקדק, הכולל התייחסות גלובלית לכלל ההיבטים בהתקשרות מולו, ולבדוק האם הספק נותן את השירות ברמה המיטבית כספק אסטרטגי ? האם הספק הפך למתחרה בתחומים מסוימים? האם הספק מתחיל לתת שירותים גם למתחרים? האם הספק פרוס בתחום בו הוא מעניק שירותים? תכלית הבדיקה השנתית, למפות את הסיכונים הקיימים והעתידיים ולקבל החלטה מושכלת נוכח ההתפתחויות. במידה והסיכון שביחסי התלות במיקור החוץ עבר את הרף שנקבע, הפתרונות המוצעים הם החזרת חלק מהשירות לחברה פנימה, בחירת ספק מיקור חוץ אחר וכיו"ב.

עיכובים במסירת הפרויקט או מסירה באיכות נמוכה הם עוד סיכונים של שימוש לא מבוקר במיקור חוץ. כשיש בתמונה לקוח סופי, אי עמידה בלוחות זמנים גוררת נזקים, כספיים ותדמיתיים כאחד. כאן הפתרון שמציע עו"ד אהרונוף הוא "לא להסתפק בתוצרים סופיים אלא לבקש כמה שיותר תוצרי ביניים".

ולבסוף, סיכון נוסף הוא שימוש ב"מיקור חוץ על מיקור חוץ", מצב בו הספק החיצוני עשה אף הוא שימוש במיקור חוץ, מול חברה עמה אין למעשה הסכם ישיר, אין לדעת מה טיבה והאם היא עובדת עם גורמים מתחרים. במקרה זה, מזעור הסיכונים כולל התניה חוזית של עבודה ישירה מול ספק יחיד, בשילוב ביקורות תכופות אצל הספק ומעקב מתמיד אחר פעילותו. כלים נוספים לניהול הסיכונים, כוללים את השימוש החכם בסעיפי הגבלת האחריות והשיפוי ודרישה מספק מיקור החוץ לרכוש פוליסת ביטוח בה החברה הינה מוטבת, למקרים שהחברה שלנו מוצאת כמסוכנים בהתקשרות עם ספק מיקור החוץ".

 רקע- עו"ד אביחי אהרונוף: בעל כעשרים שנות ניסיון בהתקשרויות בעולמות הרכש וההתקשרויות המסחריות בארץ ובעשרות מדינות בעולם ומשרדו מלווה חברות ציבוריות גדולות, חברות פרטיות וסטארט- אפים. בעל תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל -אביב ובעל תואר שני וראשון במשפטים מאוניברסיטת בר אילן (שניהם בהצטיינות, מצטיין דיקאן) וגם הנדסאי אלקטרוניקה. שימש במגוון תפקידים באקדמיה בארגונים וחברות.