TLV  |  LDN  |  NY
 
מסחר בבורסה בורסה מסחר בבורסה תחרות המשקיעים מסחר בבורסה

העמלות שלנו

העמלות שלנו

חדשות

הבורסה לניירות ערך מדווחת על התוצאות הכספיות לרבעון הרביעי ולשנת 2021

מערכת טלנירי | 22/3, 09:42
הבורסה מסכמת שנת שיא בכל הפרמטרים עם גידול של 23% ברווח הנקי . הבורסה תחלק דיבידנד העומד על כ- 50% מהרווח, בסך של כ- 22.7 מיליון ש"ח. תבצע רכישה עצמית של עד כ- 100 מיליון₪

אינרום מסכמת את שנת 2021 עם הכנסות של מעל מיליארד ש"ח

מערכת טלנירי | 21/3, 09:41
וצמיחה של כ-10% לעומת השנה המקבילה



הוראת מנכ"ל יבוא קררים HFC‎‎


מצמצמים את השימוש בגז HFC הגורם להתחממות כדור הארץ – משרד הכלכלה והתעשייה פרסם טיוטה של הוראת מנכ"ל להערות הציבור בדבר חלוקת מכסות ליבוא קררים מסוג HFC

ב1.7 יכנס לתוקפו תיקון לתקנות החומרים המסוכנים, אשר יישם את האמנה הבינלאומית בדבר הפחתת השימוש בקררים הגורמים להתחממות כדור הארץ ויפחית את כמות החומרים מסוג HFCs המותרת ביבוא לישראל.

ההוראה החדשה תגביל את כניסת הקררים לישראל שהיום מיובאים לארץ ללא הגבלה ותצמצם את הפגיעה בסביבה ע"י הפחתה בכמות הגזים המסוכנים שנפלטים לאוויר.

ההוראה תאפשר המשך יבוא מזגנים לארץ ובכך תגן על הצרכנים ותמנע את העלאת מחיר המזגנים שהיה עלול להווצר בשל מחסור בשוק וזאת באופן מאוזן מול העמידה ביעדי האקלים של הממשלה. ההוראה נותנת קדימות להארכת רישיונות קיימים שניתנו עד ל- 30.6 וטרם נוצלו במלואם על מנת להקל על היבואנים שכבר החלו בתהליכי יבוא ולמנוע פגיעה באספקת הקררים לשוק.

כמו כן, ההוראה נותנת אפשרות להגיש בקשות לרישיונות חדשים עבור יבואנים קיימים, על סמך נתוני היבוא בפועל של היבואנים בשנים הקודמות ועד לכמות של 2.942 מיליון טון במונחי GWP.
קישור לטיוטת ההוראה ומייל למשלוח הערות. ניתן להעביר הערות לונסח ההוראה עד ליום 27.6.22 בשעה 12:00.

טיוטה להערות הציבור - הוראת מנכ"ל לחלוקת מכסות לשנת 2022 לייבוא של חומרים הגורמים להתחממות כדור הארץ – קררים מסוג HFC | משרד הכלכלה והתעשייה (www.gov.il)

רקע בהרחבה בנושא:

טיוטת תקנות החומרים המסוכנים (יישום פרוטוקול מונטריאול בעניין חומרים הפוגעים בשכבת האוזון) (תיקון), התשפ"א–2020, אושרו בוועדת הפנים של הכנסת בתאריך ה 16/11/2020 ויכנסו לתוקף מה 1/7/2022.

משמעות המהלך הינו צמצום הדרגתי, של קררים ממשפחת ההידרו פלורו קרבונים ( HFCs), המשמשים למיזוג ולקירור, מאחר ולרובם מקדמי התחממות גלובלית גבוהים.
עפ"י הנחיות האמנה הבינלאומית, ישראל תחויב להפחתה של 10% משנת הבסיס, בשנים 2022-2023, ובהפחתה של 40% משנת הבסיס בשנים 2024-2029.

יישום האמור יקדם גם התחייבויות מדינת ישראל לעמוד בהפחתת גזי חממה והמאבק במשבר האקלים.
אמנת וינה להגנה על שכבת האוזון נחתמה בשנת 1985. במסגרת האמנה, חתמו המדינות החברות בשנת 1987 על פרוטוקול מונטריאול בעניין חומרים הפוגעים בשכבת האוזון, במטרה לצמצם או להפסיק לחלוטין את השימוש בקבוצה של חומרים סינטטיים נדיפים לגביהם הוכח כי הם גורמים להרס שכבת האוזון (להלן – "הפרוטוקול" או "פרוטוקול מונטריאול"). הפרוטוקול נכנס לתוקף בינואר 1989 וישראל אשררה אותו בשנת 1992.

בעקבות החתימה על פרוטוקול מונטריאול, פיתחה התעשייה הכימית בארה"ב ובאירופה קבוצות חדשות של חומרים סינטטיים נדיפים, הידועים כ-HCFCs (הידרוכלורופלורוכרבונים), שיכולים להחליף את החומרים שהשימוש בהם הוגבל או הופסק בשל הפרוטוקול.

במהלך השנים התברר כי השימוש בחומרים אלה בעולם, בעיקר בקירור ובמיזוג אוויר, עלול לגרום לנזק אף גדול יותר לשכבת האוזון מהחומרים שהוגבלו מלכתחילה. בשל כך, הוחלט בשנת 1997 להכניס תיקונים לפרוטוקול מונטריאול, אשר חייבו את המדינות החברות לצמצם או להפסיק לחלוטין גם את השימוש ב-HCFCs. ישראל אשררה את התיקון בשנת 2003 ומחויבת להפחית בהדרגה, ובהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו בפרוטוקול, את השימוש ב- HCFCs.

כחלק מהליך אשרור הפרוטוקול, על תיקוניו עד לאותו מועד, הותקנו בישראל תקנות החומרים המסוכנים (יישום פרוטוקול מונטריאול בעניין החומרים הפוגעים בשכבת האוזון), התשס"ד–2004 (להלן – "התקנות העיקריות"). התקנות קבעו הוראות בדבר הגבלות הייצור, הצריכה, הייבוא והייצוא של חומרים מפוקחים בשל הפגיעה שהם גורמים או עלולים לגרום לשכבת האוזון הסטרטוספרית. התקנות העיקריות קובעות גם הסדרים לעניין מתיל ברומיד, אשר לגביהם לא מוצעים תיקונים בטיוטה זו.

בהתאם להוראות התקנות העיקריות, משנת 2015 הופחת באופן משמעותי השימוש בגזים מסוג HCFCs. על מנת לעמוד בדרישות הפרוטוקול, מצמצמת הממשלה את מכסות היבוא לארץ של החומרים המפוקחים. משרד הכלכלה והתעשייה מחלק את מכסות הייבוא לצורכי המשק השונים באמצעות רישיונות יבוא לפי פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט–1979 ובהתאם להוראת מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה.
במדינת ישראל לא מתקיים כיום ייצור של החומרים האמורים, ולכן המכסות כולן משמשות לייבוא החומרים לצרכי המשק הישראלי.

כאמור, בעקבות הצעדים הבינלאומיים האמורים, הוגבל בצורה משמעותית השימוש בגזי קירור מסוג HCFC. את מרבית הצריכה בעבר של HCFCs החליפו חומרים ממשפחת הפחמנים ההידרו-פלואורים – HFCs, וישנו גידול משמעותי בשימוש בהם לצורך קירור ומיזוג אוויר. גזים המכילים פלואור (HFCs) הם גזי חממה בעלי פוטנציאל התחממות גלובלית (GWP – Global Warming Potential) גבוה מאד.

במפגש הצדדים של פרוטוקול מונטריאול שהתקיים באוקטובר 2016 בעיר קיגאלי, בירת רואנדה, אומץ תיקון לפרוטוקול, לפיו יצומצמו הייצור והשימוש ב- HFCs ברמה הגלובלית (להלן – "תיקון קיגאלי"). התיקון האמור מחייב את המדינות המפותחות, ובהן מדינת ישראל, להתחיל לצמצם את השימוש ב-HFCs משנת 2019 באופן הדרגתי, באחוזים ביחס לשנת הבסיס, כמפורט להלן:

על כל אחת מהמדינות המפותחות לחשב את היקף השימוש המקומי על פי הגדרות שנקבעו בתיקון קיגאלי, על בסיס ממוצע השימוש בשנים 2011-2013, ועוד 15% מסך צריכת ה-HCFCs בשנת 1989.
כיום, יבוא של חומרים שהם HFCs, טעון רישיונות לייבוא שניתנים על ידי משרד הכלכלה והתעשייה ללא מכסה או הגבלת כמות.

כדי לעמוד במחויבות הבינלאומית של מדינת ישראל, ולאשרר את התחייבות מדינת ישראל לתיקון קיגאלי, וכדי לסייע במאמץ העולמי להפחתת פליטת גזי חממה ולמאבק בהתחממות הגלובלית, יש צורך לקבוע הסדרים לצמצום השימוש ב-HFCs במדינת ישראל, ומכאן התיקון שאושר לתקנות העיקריות.

יצוין כי הפחתת הצריכה והשימוש ב-HFCs, מחייבת שימוש בחומרים חלופיים. חומרים כאלה קיימים כיום, אם כי רוב התחליפים הם בעלי רמת דליקות גבוהה יחסית הדורשת היערכות מתאימה, בין היתר בהיבטי בטיחות, תחזוקה ופעילות שוטפת, לפי סוגי הציוד והמערכות.




טלנירי מציעה לך את מגוון השירותים תחת קורת גג אחת!

פתיחת חשבון למסחר בארץ ובארה"ב, שירותי איתותים לישראל, ארה"ב והמעו"ף, שירות החזרי מס, תוכנת ניתוח טכני ועוד... השאר את פרטיך ונחזור אליך בהקדם

שם מלא*: טלפון*: דוא"ל:


RSS
- מידע פיננסי לפני כולם  © כל הזכויות שמורות  |  משרד ראשי: יגאל אלון 94, תל-אביב  |  073-250-5855  |  info@talniri.co.il