הבורסה לניירות ערך מסכמת את שנת 2023 ומסתכלת באופטימיות (עם כוכבית) ל- 2024

מרפורמה למלחמה – האתגרים שישראל מציבה לשוק ההון: השנה הבורסה התנתקה מהמגמות העולמיות
תנודתיות, חוסר ודאות, שיא בגיוסי הממשלה וגידול בהסטת כספים מהכלכלה הישראלית לשווקים בחו"ל


בורסת תל אביב בצל שני אירועים מהותיים שהשפיעו עמוקות על המסחר: מתחילת השנה ועד ערב פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הושפע המסחר מאי וודאות לגבי הרפורמה המשפטית, לצד העלאת הריבית במשק, בארה"ב ובאירופה. כשמלחמת "חרבות ברזל" שפרצה ב-7 באוקטובר טלטלה את המשק ואת הבורסה, ויצרה אי וודאות נוספת שעודנה נמשכת.
לאחר שנים בהם הבורסה הישראלית פעלה בהתאם למגמות העולמיות ואף הייתה מהמובילות בביצועי המדדים, השנה הבורסה התנתקה מהמגמות העולמיות כאשר מדדי הבורסה המובילות בארה"ב ובאירופה הציגו עלייה דו ספרתית, לעומתם מדדי ת"א-35 ות"א-125 רשמו השנה שינוי זניח, בעיקר לאור שני האירועים הקיצוניים שהתרחשו במדינה
מתחילת השנה ועד ה-7.10, על רקע המחאה ואי הוודאות לגבי הרפורמה המשפטית מדד ת"א 125 עלה בכ-2.5%; מתחילת המלחמה מדד ת"א-125 ירד בכ-0.7%.
מגמה מעורבת אפיינה את המדדים הענפיים כאשר בלטו לחיוב: מדד ת"א-נפט וגז שזינק בכ-34%, ומדדי ת"א-טכנולוגיה וטק-עילית שעלו בכ-15% ובכ-11%, בהתאמה.
בחמש השנים האחרונות 2023-2019 מובילים מדד ת"א-טכנולוגיה בעלייה של כ-99%, מדד ת"א-נדל"ן בעלייה של כ-84%, ות"א בנקים-5 בעלייה של כ-66%.
מחזור המסחר היומי במניות הסתכם בכ-2 מיליארד שקל בשנת 2023 - נמוך בכ-12% מהמחזור בשנה הקודמת.
התמיכה של הגופים המוסדיים המקומיים שרכשו מניות מתחילת המלחמה, ואספו את המניות שמכר הריטייל המקומי והמשקיעים הזרים, תרמה למיתון הירידות בשוק המניות.
בשוק המניות גויסו כ-8.2 מיליארד שקל מהציבור, לאחר גיוס בהיקף של כ-21.7 מיליארד שקל בשנת 2022.
7 חברות חדשות הצטרפו לשוק המניות, בשווי מצרפי של כ-5 מיליארד שקל.



שנת האג"ח
שוק איגרות החוב היה השוק הבולט השנה עם עליות שערים מרשימות, כאשר איגרות החוב הקונצרניות צמודות המדד בלטו השנה בעלייה של עד כ-12%. הציבור הישראלי רכש אג"ח קונצרני ואילו משקיעי חוץ צמצמו את החזקותיהם.
שוק האג"ח ממשיך להוות מקור משמעותי לגיוסים עבור החברות ועבור הממשלה, עם גיוס של כ-71 מיליארד שקל בהנפקות אג"ח חברות לציבור ולמוסדיים, בהמשך לגיוס בסך כ-89 מיליארד שקל בשנה הקודמת. עיקר הירידה בגיוס החוב בשנת 2023 מקורה בירידה בגיוסי הבנקים וחברות הנדל"ן.
ממשלת ישראל גייסה בארץ כ-85 מיליארד שקל בהנפקות של אג"ח לציבור – יותר מפי שניים מהסכום שגייסה בדרך זו בשנת 2022, ובנוסף כ-34 מיליארד שקל גויסו ע"י הממשלה וה"בונדס" בשוקי חו"ל. כמחצית הגיוס בוצע ברבעון האחרון החל מפרוץ המלחמה.
שמונה חברות אג"ח חדשות: מתוכן 7 חברות נדל"ן שגייסו חוב בסכום מצרפי בהיקף של כ-1.2 מיליארד שקל.
מגמה מעורבת באג"ח ממשלתיות – צמודות המדד והשקליות – עליות שערים של עד כ-4.5% באיגרות החוב לטווח קצר, וירידה של כ-5% באיגרות החוב לטווח של 10+ שנים.
עלייה של כ-19% במחזורי המסחר באג"ח ממשלתי, שהסתכם בכ-2.9 מיליארד שקל. עיקר העלייה באג"ח שקלי, מקורה בעלייה בהנפקות אג"ח ע"י האוצר. משקיעי חוץ רכשו אג"ח ממשלתי ואילו הציבור הישראלי צמצם את החזקותיו.
בעקבות הביקוש הגדל לקרנות הכספיות, הגביר בנק ישראל את מכירות המק"מ, ויתרות המק"מ שבידי הציבור הסתכמו בכ-304 מיליארד שקל בסוף שנת 2023, לאחר שהגיעו לשיא של כ-324 מיליארד שקל באוקטובר, ולעומת כ-209 מיליארד שקל בסוף שנת 2022.
בבורסה נסחרות 482 קרנות סל ו-36 קרנות חוץ הנסחרות גם בחו"ל, בשווי החזקות ציבור מצרפי של כ-126.6 מיליארד שקל, גבוה בכ-29 מיליארד שקל לעומת השווי בסוף שנת 2022. עיקר העלייה נובעת מרכישות הציבור של קרנות על מדד S&P 500 וכן מעליית מדדי המניות הבינלאומיים.
הציבור משך כספים מהקרנות האקטיביות המשקיעות במניות ובאג"ח בתל-אביב סכום של כ-30 מיליארד שקל, והזרים לקרנות הכספיות כ-53 מיליארד שקל, ולקרנות הסל והקרנות המחקות המשקיעות בחו"ל כ-20.5 מיליארד שקל.

עם הפנים ל – 2024 - אופטימיות בערבון מוגבל

בבורסה מתייחסים היום גם לשנה הבאה ומציינים כי "נקודת הפתיחה של השווקים בפתח שנת 2024 נוחה הן בהיבט של תמחור שוק המניות והן בהיבט של תוואי הריבית העתידי". יניב פגוט, סמנכ"ל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה לניירות ערך מציג היום 17 נקודות מפתח לשוק ההון הישראלי בשנה הבאה ומציין, בין היתר, כי "שוק המניות המקומי זול ואולם סגירת הפערים אל מול העולם תלויה במציאות הביטחונית והפוליטית - לאור ביצועי החסר הגדולים של שוק המניות התל אביבי ביחס למקבילו האמריקני בשנת 2023, צמחו פערי התמחור בין השווקים. מרווחי הסיכון הצנועים יחסית בשוק הקונצרני תומכים אף הם בהגדלת החשיפה לשוק המניות הישראלי ואולם המפתח להגדלת חשיפה שכזו, הוא התבהרות המציאות הביטחונית והתייצבות הזירה הפוליטית.
גיוסי החוב הממשלתי יצמחו באופן חד ובהנחה שהגירעון במשק הישראלי יסתכם בשנה הבאה ב- 5%- 6%, אזי משרד האוצר יידרש לגייס בשנת 2024 כ- 200 מיליארד ₪, ומדובר בהיקף גיוס הגבוה ב- 2/3 מהגיוס בכל שנת 2023 וגבוה פי 4 מהגיוס הממשלתי בשנת 2022. הרוב המכריע של הגיוס האמור, צפוי להיות גיוס בשוק ההון המקומי ולפיכך מחזורי המסחר בשוק האג"ח הממשלתי ב- 2024 צפויים להישאר גבוהים ואף לצמוח בהשוואה לשנת 2023 שהייתה שנה של פעילות ערה בשוק החוב הממשלתי. אחריות פיסקאלית של הממשלה היא המפתח לכך שהעלייה החדה ביחס חוב-תוצר לא תשפיע לשלילה על מחירי הגיוס הממשלתי"
על אף שבבורסה מעריכים כי תרחיש ההתאוששות יהיה מתון יותר מאשר לאחר משבר הקורונה הריי ש"ההסתברות למימוש רפורמה משפטית שלא בהסכמה ירדה באופן ניכר, דבר הצפויה לתרום משמעותית לאטרקטיביות ההשקעה בשוק ההון הישראלי." עוד מציין פגוט כי "כינון ממשלה רחבה לאחר המלחמה תדחוף את הבורסה המקומית וכי במידה וכזו אכן תכונן לדבר "יהיו לכך השלכות חיוביות מאוד על כלכלת ישראל ועל הבורסה הישראלית"

הבורסה לניירות ערך - סיכום שנת 2023

שוק ההון בתל-אביב המהווה ראי לכלכלה הישראלית, מתאפיין לאורך שנים בחוסן שבא לידי ביטוי, בין היתר, בתשואות דומות ואף גבוהות ביחס לממוצע בבורסות מובילות בעולם. בניגוד לכך, השנה התאפיין המסחר בתנודתיות רבה וניתוק מהמגמה הכלל עולמית. אלו נבעו מהשפעת שני אירועים פנימיים מהותיים וחסרי תקדים: הרפורמה המשפטית ומלחמת חרבות ברזל.
הרפורמה המשפטית הביאה למחאה נרחבת ולחוסר ודאות שהשפיעו על המסחר בחודשים ינואר-ספטמבר, זאת בנוסף להשפעת המשך העלאת הריבית במשק, בדומה למגמה הכלל עולמית. האירוע השני החל ב-7 באוקטובר עם חדירת מחבלים לדרום הארץ ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל" שעדיין נמצאת בעיצומה. השלכותיה השליליות על המשק החלו לקבל ביטוי ברבעון האחרון של 2023 והן צפויות להימשך ולהשפיע על הכלכלה כולה ועל שוק ההון גם בשנה הקרובה.
בסיכום שנתי מדדי המניות המובילים בתל-אביב רשמו ביצועי חסר לעומת מדדי המניות בבורסות מובילות בעולם, ההנפקות הראשוניות נבלמו, וגיוסי ההון והחוב ע"י החברות הנסחרות הואטו בהשוואה לשנה הקודמת. יחד עם זאת, מתחילת המלחמה נרשם גידול במספר הנפקות אג"ח ממשלתיות וזאת לטובת מימון המלחמה. הציבור הסיט את כספו מקרנות הנאמנות המשקיעות במניות ובאיגרות חוב בארץ לקרנות הכספיות, לקרנות סל ולקרנות פתוחות המשקיעות במניות ובאיגרות חוב בחו"ל.
9 חודשים ראשונים – בצל הרפורמה המשפטית והעלאות הריבית במשק
מתחילת השנה ועד ה-7 באוקטובר המסחר בתל אביב דשדש והסתכם בעליות שערים זניחות בשיעור של כ-2%-3% במדדי ת"א-35,ת"א-90, ות"א-125, זאת בשונה ממדדS&P 500 בארה"ב וממדד EURO STOXX 50 באירופה שעלו בכ-12% ובכ-9%, בהתאמה, ולעומת מדד MSCI מדינות מתפתחות שירד בכ-2%. המסחר בשוקי העולם וגם בתל-אביב התנהל על רקע העלאות הריבית על ידי הבנקים המרכזיים, בהמשך למגמה שהחלה בסוף הרבעון הראשון של שנת 2022, כולל בנק ישראל שהעלה את הריבית משיעור זניח של 0.1% בתחילת שנת 2022 ל-3.25% בסוף שנת 2022, ועד ל- 4.75% במאי 2023.
בנוסף להעלאות הריבית, המסחר הושפע לשלילה מהרפורמה המשפטית שהביאה למחאה גוברת וחשש מפני השלכותיה השליליות על הכלכלה הישראלית. בעקבות כך והחשש מהורדת דירוג האשראי, החלה הסטת כספים מהשוק המקומי לחו"ל אשר באה לידי ביטוי הן בקרנות הסל והן בקרנות הנאמנות. השקל נחלש בינואר-ספטמבר 2023, תוך תנודתיות ורשם את השערים הגבוהים מאז מרץ 2020 (פרוץ משבר הקורונה בארץ). כמו כן, ההשקעות בהייטק ירדו בתשעת החודשים הראשונים של השנה בכ-63% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (נתוני SNPI), כשהרבעון השלישי של 2023 הינו השביעי ברציפות בו חלה ירידה בהשקעות. מנגד, נתוני מאקרו חיוביים למשק היוו רוח גבית, ביניהם: המשך צמיחה חיובית וגבוהה, שיעור אבטלה נמוך וכן אישרור דירוג האשראי הגבוה של מדינת ישראל ע"י חברות הדירוג הבינלאומית (Moody's אישרה את הדירוג ברמה של A1 אך הורידה את תחזית הדירוג מ"חיובית" ל"יציבה"). יצויין כי הותרת דירוג האשראי ללא שינוי ע"י שלוש החברות, לוותה באזהרה מפני ההשלכות השליליות שיהיו לרפורמה במערכת המשפט על כלכלת ישראל ועל הדירוג. גם בנקי ההשקעות בינלאומיים כדוגמת סיטי בנק ומורגן סטנלי פרסמו אזהרות דומות.

הבורסה בתקופת מלחמת "חרבות ברזל"
ביום שבת ה-7 באוקטובר 2023, בעקבות מתקפת טבח רצחנית ביישובי עוטף עזה, פרצה מלחמת "חרבות ברזל" שעדיין נמשכת, וקיים חשש כי תתפתח לכדי מלחמה אזורית רב חזיתית. הבורסה בתל אביב פתחה את המסחר כרגיל ב- 8 באוקטובר וכל מערכות הבורסה פעלו במהלך כל תקופת המלחמה כסדרן.
הבורסה בתל-אביב יחד עם המשק כולו עברו טלטלה, מדד הפחד זינק ביותר מפי שניים, הדולר הגיע לשער של 4.08 שקל – הגבוה מאז יולי 2012, נרשמו ירידות שערים בשערי המניות, משקיעים פרטיים ישראליים ומשקיעים זרים צמצמו חשיפה לשוק המניות ומנגד מי שרכש והגדיל את החשיפה היו משקיעים מוסדיים לטווח ארוך. בשל המצב הבטחוני האוצר הגדיל את הגיוסים בשוק איגרות החוב בבורסה וגם בשוקי העולם, וגם ארגון הבונדס הגדיל את הגיוסים והם הגיעו לשיא מאז כינונו. הביקושים לאג"ח הממשלתי מהווים תמיכה בישראל והם בגדר הבעת אמון בכלכלה הישראלית.
בעקבות העלייה בסיכון הכלכלי, התשואות של איגרות החוב הממשלתיות לטווח ארוך עלו והגיעו עד כ-5.3%, וחברות הדירוג הבינלאומיות הגיבו בהתאם: Fitch ו-Moody's הודיעו כי דירוג האשראי הינו כעת תחת "מעקב שלילי" Rating Watch Negative)) שמשמעותו הרעה במצב (התרחבות והארכת הלחימה) שעלולה להביא להורדת דירוג. חברת S&P אישררה את דירוג האשראי הגבוה של ישראל ברמה של AA- אך הורידה את תחזית הדירוג מ"יציבה" ל"שלילית". בעקבות המלחמה בנק ישראל פרסם תחזית מאקרו כלכלית מעודכנת, לפיה: התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 2% בלבד בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024 (לעומת כ-3% בכל אחת מהשנים הללו בתחזית שקדמה למלחמה). האינפלציה צפויה לרדת ל-3.5% בשנת 2023 ולכ-2.4% בשנת 2024. הריבית המוניטרית צפויה לעמוד על 3.75%-4.00% ברבעון הרביעי של שנת 2024.

* נתוני הסקירה הינם בערכים נומינליים. נתוני 2023 הינם אומדן, נכון ל-14.12.2023.