אווירה חיובית עד כה בשווקים הפיננסיים בחודשיים הראשונים של השנה

מתחילת השנה מדד מניות גלובלי עלה 5% ובמקביל ת"א 125 עלה 4.7%. פעילים מבט כלכלי ופיננסי
משקיעי אג"ח מיתנו את מספר הפחתות ריבית הפד הצפויות וחלה עלייה בתשואות לפדיון
נמשכת "שגרת המלחמה" בישראל תוך ירידה בשיעור האבטלה ועלייה במדד מנהלי הרכש


לקראת סיום החודשיים הראשונים של השנה, ניתן לסכם ולקבוע כי עד עתה חלה עלייה במרבית הבורסות בעולם תוך התחזקות הדולר בשווקים הבינלאומיים ועלייה בתשואות לפדיון על אג"ח ממשלתיות.

מתחילת השנה מדד מניות גלובלי רשם עלייה של 5% במונחי דולר. בארה"ב, מדדי S&P500 ונאסד"ק עלו 6.5% ו- 6.8% בהתאמה, ובמקביל דאו ג'ונס הוסיף לערכו 3.4%. באירופה, מדד יורוסטוקס 600 עלה 3.6% במונחי אירו. באסיה, בלטה בורסת טוקיו, עם עלייה של כ- 17% בניקיי במונחי מטבע מקומי. עם זאת, היין פוחת כ- 7% במהלך אותה התקופה. בישראל, מדד ת"א 125 עלה 4.7% מתחילת השנה ות"א 90 רשם עלייה של 6.9%. בשוקי המטבע, הדולר התחזק בשיעור של 2% ביחס למטבעות אחרים אולם שער השקל ביחס לדולר נותר ללא שינוי מתחילת השנה ברמה של 3.62 שקל לדולר.

בין הגורמים שתמכו באווירה החיובית השווקים היו פרסומי נתוני מאקרו חיוביים בארה"ב ואירופה, המשך הביקושים לחברות טכנולוגיה, כולל אלה המדגישות יישומים של בינה מלאכותית, והציפיות לירידה בסביבת האינפלציה שתאפשר הפחתת הריבית ע"י הפד ובנקים מרכזיים אחרים.

ארה"ב: הפתעות חיוביות בנתוני שוק העבודה ופעילות התעשייה. על פי נתוני השבוע שהסתיים ב- 17.2, נרשמו "רק" 201 אלף דרישות חדשות לדמי אבטלה, ירידה של 12 אלף לעומת שבוע קודם לכן. כמוכן, מספר הבקשות המתמשכות ירד ב- 27 אלף ל- 1.86 מיליון. נתונים אלה תומכים בהערכה ששוק העבודה ממשיך להיות במצב הדוק ובתעסוקה מלאה. אשר לנתוני הפעילות הכלכלית, מדד מנהלי הרכש לענפי התעשייה של חברת S&P Global הפתיע ועלה ל- 51.5 נקודות, הרמה הגבוהה ב- 17 החודשים האחרונים. משמעות הנתון היא שהפעילות עברה לתחום של התרחבות, הפעם בתמיכת גידול בהזמנות ליצוא. מאידך, מדד מנהלי הרכש לענפי השירותים ירד
מ- 52.5 בינואר ל- 51.3 בפברואר, אם כי גם כאן הפעילות העסקית נמצאת בתחום של התרחבות.

ריבית הפד: לאן? בשוק אג"ח ממשלת ארה"ב נמשך בשבועות האחרונים תהליך הצמצום של מספר הפחתות הריבית המגולם בעקומים ובתשואות. מרבית ההערכות כעת הן שהפד יבצע לפחות שלוש הפחתות ריבית בחודשים הקרובים, הערכות שהן עקביות עם האיתותים בהודעת הריבית האחרונה של הפד. נראה כי נתון האינפלציה המעט גבוה בחודש האחרון והמצב ההדוק של שוק העבודה "שכנעו" את המשקיעים שהפד לא ימהר במעבר לתהליך של הפחתות בריבית. ואכן, דברי נשיא הבנק המרכזי וחלק מחברי הוועדה המונטרית בהופעות פומביות שונות הדגישו את הצורך לוודא שתהליך ההתמתנות של האינפלציה מתכנס ליעד של 2% לשנה בטרם יפחיתו את הריבית. התאמת הציפיות וההערכות תמכה בעלייה בתשואה לפדיון לשנתיים מ- 4.3% בתחילת השנה ל- 4.7% כעת, ולעלייה בתשואה לעשר שנים מ- 3.9% ל- 4.3%.

גוש האירו: לקראת התייצבות ברמת הפעילות העסקית בפברואר. האומדן הראשון של מדד מנהלי הרכש לסך התפוקה בחודש פברואר עלה ל- 49 נקודות, קרוב מאד לרמת ה- 50 המצביעה על יציבות בפעילות. זאת בעיקר בתמיכת הגידול בפעילות בענפי השירותים. נציין כי המדד עבור גרמניה הצביע על ירידה בפעילות זה החודש השמיני ברציפות. תמונה דומה התקבלה בנתונים לגבי צרפת. עם זאת, רמת הפעילות ביתר המדינות בגוש האירו רשמה התרחבות זה החודש השני ברציפות. בנתונים אחרים, נתוני החשבונאות הלאומית של גרמניה הצביעו על ירידה של 0.3% בתמ"ג ברבעון הרביעי של 2023. זאת, בין היתר


בהשפעת ירידה בהוצאות הממשלה ובהשקעות הריאליות. ממשלת גרמניה הפחיתה את התחזית הרשמית לצמיחת התמ"ג השנה, מ- 1.35 ל- 0.2% וציינה את ההשפעה השלילית על הפעילות של התמתנות הביקושים ליצוא
ואי-ודאות פוליטית.

ישראל: עלייה במדד מנהלי הרכש של התעשייה בחודש ינואר ושיפור משמעותי בנתוני שוק העבודה גם בחודש זה. מדד מנהלי הרכש של ענפי התעשייה עלה מ- 49.2 נקודות ל- 50.8 בחודש ינואר, רמה שעקבית עם התרחבות בפעילות. זאת, בעיקר על רקע גידול ברכיב התפוקות לייצור מקומי וגם בהזמנות המקומיות. נציין שהגידול באלה הוא יחסית לרמות נמוכות שנוצרו בעקבות המלחמה. עם זאת, רכיב ההזמנות מחו"ל ממשיך להצביע על התכווצות בשניים עשר החודשים האחרונים. על פי נתוני הלמ"ס, התמ"ג ירד ברבעון האחרון של 2023 ב- 5.2%, שיעור התואם את ההערכות המוקדמות בעקבות מלחמת ה- 7 באוקטובר. בשוק העבודה, נרשם שיפור בנתוני חודש ינואר בכך שחלה ירידה חדה במספר הנעדרים זמנית מהעבודה מסיבות כלכליות, תוך ירידה בשיעור האבטלה הרחב. זה ביטוי נוסף להיווצרות הדרגתית של "שגרת מלחמה" במשק. אשר למדיניות המונטרית, בנק ישראל הודיע על אי-שינוי בריבית לחודש מרץ. בין הגורמים הבולטים שהשפיעו על ההחלטה היו המשך אי-הוודאות הגבוהה לגבי התפתחות המלחמה בחודשים הקרובים ולגבי החלטת הכנסת על תקציב המדינה ל- 2024. בדומה לפד, גם בבנק ישראל העדיפו להמתין מעט עם הפחתה נוספת בריבית, ולעקוב גם אחרי נתוני סביבת האינפלציה.