סיכום המסחר בחודש ינואר 2024 מאת נורית דרור – יחידת המחקר

הציבור הישראלי ומשקיעי חוץ המשיכו וצמצמו החודש את החשיפה למניות בת"א, ומנגד – המשקיעים המוסדיים לטווח הארוך הגדילו את החזקותיהם במניות בת"א, זאת בהמשך למגמה ברבעון האחרון של 2023
המסחר בתל אביב בחודש הרביעי למלחמת "חרבות ברזל"
המסחר התנהל על רקע המשך הלחימה בעזה והתגברות המתיחות בצפון, כשבמקביל נפתח הדיון בעתירה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל בעניין המלחמה בבית הדין הבינלאומי.
בעקבות ירידה בשיעור האינפלציה השנתית לכ-3%, בנק ישראל הפתיע והוריד את הריבית במשק לראשונה מאז אפריל 2020, ברבע אחוז, ל-4.5%
מגמה מעורבת במדדי המניות המובילים: מדד ת"א-35 ירד בינואר בכ-1.4% בהובלת מניות הבנקים ומניות הנדל"ן ואילו מדד ת"א-90 עלה בכ-0.8% בהובלת מניות רשתות השיווק, הביומד והטכנולוגיה.
המחזור היומי הממוצע בשוק המניות הסתכם בכ-1.7 מיליארד שקל, בדומה למחזור בחודש הקודם.
הציבור הישראלי ומשקיעי חוץ המשיכו וצמצמו החודש את החשיפה למניות בת"א, ומנגד – המשקיעים המוסדיים לטווח הארוך הגדילו את החזקותיהם במניות בת"א, זאת בהמשך למגמה ברבעון האחרון של 2023.
הגיוסים בשוק המניות הסתכמו בכ-430 מיליון שקל.
שתי חברות מניות חדשות הצטרפו החודש – חברת השירותים הפיננסיים מיטב טרייד גייסה 53 מיליון שקל בהנפקה ראשונית של מניות (IPO), וחברת הנדל"ן המניב ישרס אחזקות פוצלה מהחברה הנסחרת "ערד".
ירידות שערים אפיינו את מרבית מדדי איגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות, בראשם מדדי איגרות החוב הממשלתיות לטווח ארוך שירדו החודש בכ-2.5% בממוצע.
מחזורים ערים באיגרות החוב ובמק"מ שהסתכמו בכ-4.6 מיליארד שקל ובכ-1.8 מיליארד שקל, בהתאמה, גבוהים במעט מהמחזורים בחודש הקודם
הגיוסים בשוק איגרות החוב הממשלתיות הסתכמו בסכום שיא חודשי בהיקף של כ-19.1 מיליארד שקל בינואר, בהמשך לגיוסים ערים ברבעון האחרון של שנת 2023. זאת בהשפעת העלייה בצורכי הביטחון והמשך עלייה בגירעון הממשלתי.
גיוסים ערים בשוק איגרות חוב הקונצרניות בהשפעת הורדת הריבית וצורכי מיחזור החוב של החברות – הגיוסים הסתכמו בכ-13.2 מיליארד שקל בינואר. ההנפקה הגדולה החודש, בהיקף של כ-2.6 מיליארד שקל, בוצעה ע"י בנק דיסקונט.
הציבור המשיך להזרים כספים לקרנות המחקות בעיקר לקרנות העוקבות אחר מדד S&P 500, ובהשפעת התגברות הלחימה והעדפת האפיק הסולידי – התגברו הזרמות הכספים לקרנות הכספיות ולקרנות האקטיביות המשקיעות באיגרות חוב בתל-אביב.
המסחר בחודש ינואר 2024 התנהל בצל החודש הרביעי למלחמת "חרבות ברזל" ברצועת עזה והתגברות המתיחות בגבול הצפוני של הארץ, לצד המשך פגיעת החות'ים בנתיבי הסחר הבינלאומי בים האדום.
החודש (ב-11 בינואר), החל הדיון בעתירה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל בעניין המלחמה בבית הדין הבינלאומי שבהאג. ההחלטה הראשונית שניתנה לקראת סוף החודש (ב-26 בינואר) דחתה את בקשת דרום אפריקה להוציא צו ביניים המורה על ישראל לעצור את הלחימה.
חרף המשך הלחימה והעלייה בהוצאות הביטחון של המשק, בנק ישראל הפתיע וב-1 בינואר 2024 הוריד את הריבית במשק, לראשונה מאז אפריל 2020, ברבע אחוז לשיעור של 4.5%. הורדת הריבית, לוותה בקריאה לממשלה לבצע התאמות בתקציב כדי לממן את עלויות המלחמה, מבלי לגרום לעלייה בפרמיית הסיכון של המשק ולעלייה של האינפלציה.
הממשלה אישרה החודש את התיקון לתקציב לשנת 2024 בעקבות הוצאות מלחמת "חרבות ברזל" והעלייה המתוכננת בגירעון הממשלתי לכ-6.6% מהתמ"ג בשנת 2024 (לעומת כ-4.2% בשנה שהסתיימה). במסגרת התיקון, יבוצע קיצוץ רוחבי בהוצאות הממשלה שאינן הוצאות ביטחון, בהיקף של כ-20 מיליארד שקל. התיקון האמור, נדרש לאישור של הכנסת.
כלכלני חברת הדירוג Moody's ביקרו החודש בארץ לקראת פרסום דוח כלכלי עדכני על ישראל בעקבות המשך הלחימה והמשך הגידול בגירעון הממשלתי, תוך בחינת דירוג האשראי של ישראל (כיום A1).
מדד ת"א-35 ירד בכ-1.4% ומדד ת"א-90 עלה בכ-0.8%, זאת לעומת עלייה של כ-3% ושל כ-2% במדדי S&P 500 וה-Dow Jones בארה"ב, בהתאמה, ועלייה של כ-3% במדד STOXX 50 EURO באירופה.
השפעה שלילית על המסחר בתל אביב היתה לפרסום הנתונים הבאים:
שער הדולר ביחס לשקל התחזק בינואר בכ-0.7% ביחס לשקל, ובכך מייקר את היבוא ומתדלק את האינפלציה.
התחזקות הדולר, חרף עליות שערים בארה"ב, נובעת מהורדת הריבית במשק (4.5%) וצפי להותרת הריבית בארה"ב ללא שינוי בשיעור גבוה יותר (5.5%), ומהמשך הסטת כספים לשוקי חו"ל כפי שעולה משוק הקרנות המחקות (סל ופתוחות).
נמשכת העלייה בגירעון התקציבי - מנתוני האוצר עולה כי בדצמבר 2023 היה לממשלה גירעון בפעילותה התקציבית בסך כ-33.8 מיליארד שקל, ובסיכום שנת 2023 נרשם גירעון בסך כ-77.5 מיליארד שקל המהווה כ-4.2% מהתוצר – עלייה של כ-0.6% לעומת הנתון בחודש הקודם.
לגירעון התקציבי תרמה הירידה בהכנסות הממשלה בשנת 2023 בכ-6.4% לעומת שנת 2022, לצד העלייה בהוצאות הממשלה בכ-12.5% במקביל.
העמקת האטה בשוק הדירות - מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי מחירי הדירות בחודשים אוקטובר-נובמבר 2023 – ירדו בכ-0.2% לעומת החודשיים הקודמים, אך ירדו בכ-1.8% לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת – בהמשך לירידה של 1.3% עפ"י נתון קודם.
העמקת האטה בענף ההייטק המוביל בארץ - מכון המחקר SNPI המתמקד בחדשנות וטכנולוגיה, פרסם דוח שנתי לפיו ב־2023 נרשמה צניחה של כ־60% בהשקעות בהייטק הישראלי לעומת השנה הקודמת, ירידה חדה לעומת המגמה בעולם. עיקר הירידה בהשקעות שביצעו הקרנות הזרות. ההשקעות ברבעון הרביעי של השנה הסתכמו ב־1.3 מיליארד דולר – הנתון הנמוך מאז 2017.
רוח גבית ממתנת למסחר בתל אביב החודש הייתה פרסום נתונים מאקרו כלכליים חיוביים, ביניהם:
ירידה בשיעור האינפלציה - מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.1% בדצמבר 2023 ובסיכום שנת 2023 עלה המדד בכ-3% והגיע לרף העליון שהציב בנק ישראל, זאת לעומת אינפלציה של 5.3% בשנת 2022.
יצוין כי בכלכלות מפותחות בעולם, שיעור האינפלציה נמצא אף הוא במגמת ירידה לעומת השנה הקודמת, אך הוא עדיין גבוה מהיעד שנקבע על 2%, כדוגמת: ארה"ב - שיעור האינפלציה השנתית הגיע לכ-3.4% בדצמבר 2023, בגוש האירו שיעור האינפלציה השנתית הגיע לכ-2.9% בדצמבר 2023, ובבריטניה - שיעור האינפלציה השנתית הגיע לכ-4.0% בדצמבר 2023.
התמתנות בשיעור האבטלה במשק עקב הוצאת עובדים לחל"ת - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה ששיעור המועסקים הנעדרים זמנית בגלל סיבות כלכליות או קבוע מעבודתם ירד לכ-6.1% בדצמבר 2023, לעומת כ-8.5% בחודש הקודם, אך שיעור האבטלה ללא נעדרים זמנית מעבודתם, עלה במעט לכ-3.1% בדצמבר 2023, לעומת כ-3.0% בחודש הקודם.
התמתנות ירידת המדד המשולב לבחינת מצב המשק - בנק ישראל פרסם כי המדד המשולב למצב המשק לחודש דצמבר 2023 עלה ב-0.4%, לאחר ירידה של 1.8% ושל 0.3% בחודשים אוקטובר ונובמבר, בהתאמה. עליית המדד בדצמבר מהווה ביטוי להתאוששות ההדרגתית של המשק מהשלכות הפגיעה של מלחמת "חרבות ברזל". שנמשכה בדצמבר, אך השפעתה על הפעילות המשיכה להיחלש.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נתוני אומדן עדכניים לצמיחת המשק ברבעון השלישי של 2023, לפיהם: התוצר המקומי גולמי במחירים קבועים עלה ברבעון השלישי של שנת 2023 ב-2.7% בחישוב שנתי לעומת הרבעון הקודם, לאחר עלייה של 3.2% ברבעון השני של 2023. התמ"ג ברבעון השלישי של 2023 בארץ גבוה בכ-3.3% לעומת הרבעון השלישי של 2022.
יצוין כי בעקבות המשך הלחימה, בנק ישראל פרסם תחזית מקרו כלכלית לפיה: התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 2% בכל אחת מהשנים 2024-2023. האינפלציה צפויה לרדת ל-2.4% בשנת 2024. הריבית המוניטרית צפויה לעמוד על 3.75%-4.0% ברבעון הרביעי של שנת 2024.
לגבי הסביבה העולמית: הצמיחה במשקים המפותחים תסתכם ב-1.3% בשנת 2023 וב-0.8% בשנת 2024. הריבית הממוצעת במשקים המפותחים צפויה לעמוד כ-3.9% בסוף 2024.
מגמה מעורבת אפיינה את המדדים הענפיים החודש.
מדדים שבלטו החודש בעליות שערים היו ת"א-רשתות שיווק שעלה בכ-5.5%, ומדדי חברות ההייטק בראשם מדד ת"א-ביומד שעלה בכ-4.2% ומדד ת"א גלובל-בלוטק שעלה בכ-3.4% בדומה לעליית מדד הנאסד"ק.
מנגד, מדדים שבלטו החודש בירידה של כ-4% היו: מדד ת"א בנקים-5 שהושפע מהנחיית שר האוצר לרשות המיסים לגבש חקיקה להעלאת שיעור המס על רווחי הבנקים הגדולים (מ-17% כיום ל-26%) לתקופה של שנתיים (2025-2024), למימון הוצאות המלחמה, מדד חברות הנדל"ן ת"א-מניב חו"ל, ומדד ת"א-קלינטק שירד בהשפעת קשיים של חברות הענף בארץ ובחו"ל.
המחזור היומי הממוצע בשוק המניות, כולל קרנות סל, הסתכם בכ-1.7 מיליארד שקל בינואר, בדומה למחזור בחודש הקודם.
מנתוני הבורסה עולה כי: הציבור הישראלי המשיך וצמצם בינואר חשיפה למניות, בהמשך למגמה בשנה הקודמת, כשבינואר משך סכום גדול יותר מאשר בחודש הקודם; משקיעי חוץ המשיכו גם הם וצמצמו חשיפה למניות בהמשך למגמה מאז פרוץ המלחמה, כשבינואר משכו סכום נמוך יותר מאשר בחודש הקודם; ומנגד, המשקיעים המוסדיים לטווח ארוך המשיכו והגדילו חשיפה למניות החודש, זאת בהמשך למגמה בשנה שהסתיימה, ובסכום דומה לחודש הקודם.
הגיוסים בשוק המניות בתל אביב הסתכמו החודש בכ-430 מיליון שקל. כ-185 מיליון שקל גויסו בשלוש הנפקות לציבור ובהנפקת זכויות אחת, וכ-245 מיליון שקל גויסו בעשר הקצאות פרטיות.
בינואר הצטרפו לבורסה שתי חברות מניות חדשות:
חברה שביצעה הנפקה ראשונית (IPO) – חברת מיטב טרייד גייסה כ-53 מיליון שקל בהנפקה של מניות וכתבי אופציה (IPO) – כ-52 מיליון שקל גויסו בהצעה לא אחידה למשקיעים מוסדיים וכ-1 מיליון שקל גויסו בהצעה אחידה לציבור, לפי שווי חברה של כ-219 מיליון שקל לאחר ההנפקה. החברה עוסקת במתן שירותי מסחר וביצוע בניירות ערך בארץ ובחו"ל.
חברת ישרס אחזקות - חברה שפוצלה מחברה נסחרת - פעילות הנדל"ן מניב של חברת ערד פוצלה ע"י חלוקת מניות "ישרס אחזקות" כדיבידנד בעין לבעלי המניות של "ערד" ורישומה למסחר בבורסה החל ב-31 בינואר. שווי חברת ישרס אחזקות ערב הרישום שנקבע ע"פ יחסי הון עצמי הינו כ-2.3 מיליארד שקל.
גיוסים בולטים בגודלם בקרב החברות הנסחרות, היו של חברת הבניה דמרי שגייסה כ-128 מיליון שקל בהנפקה של מניות וכתבי אופציה לציבור, ושל חברת הנדל"ן מניב אלקטרה נדל"ן שגייסה כ-120 מיליון שקל בהקצאה פרטית של מניות למשקיעים מסווגים.
בשוק איגרות החוב נרשמו בינואר ירידות שערים במרבית מדדי איגרות החוב לסוגיהן, בשיעור ממוצע של כ-0.4%.
איגרות החוב הממשלתיות שקליות וצמודות המדד לטווח ארוך בלטו החודש בירידה של כ-2.5%, בממוצע.
התשואה לפדיון של אג"ח ממשלתי שקלי ל-10 שנים עלתה מכ-4.4% בסוף דצמבר 2023 לכ-4.6% בסוף ינואר 2024. במקביל, התשואה לפדיון של אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים עלתה מכ-3.9% בסוף דצמבר 2023 לכ-4.1% בסוף ינואר 2024. העלייה בתשואות מגלמת את הסיכון הגלום בעלייה בחוב הממשלתי והחשש מפני הורדת הדירוג של ממשלת ישראל.
בקרב המדדים שעלו החודש, בלטו מדד תל בונד דולר שעלה בכ-1.7%, במקביל להתחזקות הדולר ביחס לשקל בשיעור מתון יותר (כ-0.7%), ומדד תל בונד גלובל שעלה בכ-1.3%.
המחזור היומי הממוצע בשוק איגרות חוב הסתכם בכ-4.6 מיליארד שקל בחודש ינואר, גבוה במעט (כ-3%) מהמחזור בחודש הקודם, מזה כ-3.6 באיגרות חוב ממשלתיות וכ-1.0 באיגרות חוב קונצרניות (כולל קרנות סל).
בהקשר זה יצוין כי הבורסה ממשיכה לשכלל את השוק ומנגישה את אג"ח COCO לציבור הרחב: לאחר שב-12 בנובמבר 2023, אישרה הבורסה גם לחברות כרטיסי האשראי לגייס איגרות חוב מסוג COCO בנוסף לבנקים ולחברות הביטוח, החל מ-7 בינואר 2024, בוטלה יחידת המסחר של 50,000 ₪ ע"נ באג"ח COCO ובמקומה נקבע גודל פקודה מזערי בשווי של 10,000 ₪. כיום נסחרות בבורסה 24 סדרות של תעודות התחייבות מסוג COCO. ביטול יחידת המסחר, הביא, כבר בשבועיים הראשונים, לזינוק של פי 3 במחזור המסחר היומי הממוצע באג"ח COCOלעומת 90 ימי המסחר שקדמו לשינוי.
במלווה קצר מועד נרשמו גם בינואר מחזורי מסחר גבוהים בהיקף של כ-1.8 מיליארד שקל בממוצע ביום, גבוה בכ-5% מהמחזור היומי הממוצע בחודש הקודם. בהקשר זה יצוין כי מכירות של מק"מ לציבור על ידי בנק ישראל הסתכמו החודש בכ-34 מיליארד שקל ע.נ .
הגיוסים בשוק איגרות החוב בתל אביב ע"י האוצר בינואר הסתכמו בסכום שיא חודשי בהיקף של כ-19.1 מיליארד שקל, זאת בהמשך לגיוסים ערים בהיקף של כ-36 מיליארד שקל ברבעון האחרון של שנת 2023, וכפועל יוצא של עלייה בצורכי הביטחון והמשך עלייה בגירעון הממשלתי.
יצוין כי כ-75% מהסכום שגויס החודש בוצע בהנפקות של אג"ח שקלי, וכ-25% מהסכום גויס בהנפקות של אג"ח צמוד מדד.
בנוסף, האוצר ביצע החודש מכרזי החלף של איגרות חוב ממשלתיות שקליות בהיקף של כ-6.3 מיליארד שקל ע.נ בתמורה להנפקת כמות גדולה יותר בהיקף של כ-9.3 מיליארד שקל ע.נ. במסגרת המכרזים:
אג"ח צמוד מדד לפידיון ביולי 2024 בכמות של 3.8 מיליארד שקל ע.נ הוחלף באג"ח שקלי לפידיון בעוד 8 שנים (4.8 מיליארד שקל ע.נ), ובאג"ח צמוד מדד לפידיון בעוד 3 שנים (1.5 מיליארד שקל ע.נ.).
אג"ח שקלי לפידיון במרץ 2024 בכמות של 2.5 מיליארד שקל ע.נ הוחלף באג"ח שקלי לפידיון בעוד 8 שנים (1.9 מיליארד שקל ע.נ) ובאג"ח שקלי לפידיון בעוד 3 שנים (1.1 מיליארד שקל ע.נ).
המשך גיוסים ערים מהציבור בשוק איגרות החוב בתל אביב ע"י הסקטור העסקי בהשפעת הורדת הריבית במשק וצורכי מיחזור החוב של החברות. בינואר גויסו כ-13.2 מיליארד שקל –
כ-11.5 מיליארד שקל גויסו ב-30 הנפקות לציבור וכ-1.7 מיליארד שקל גויסו בתשע הקצאות פרטיות למשקיעים מסווגים.
הנפקות בולטות החודש:
כ-2.6 מיליארד שקל גויסו ע"י בנק דיסקונט. מזה, כ-1.5 מיליארד שקל גויסו בסדרה חדשה של אג"ח צמוד מדד עם מח"מ של 5.8 שנים, ריבית 2.11%, ודירוג AAA "מעלות" ו-Aaa "מידרוג"; וכ-1.1 מיליארד שקל גויסו בסדרה חדשה של נע"מ בריבית משתנה – מרווח של 0.06% מעל ריבית בנק ישראל, בדירוג +1-A "מעלות" ובדירוג 1-P "מידרוג".
כ-1.3 מיליארד שקל גויסו ע"י חברת המים מקורות בהרחבת סדרה של אג"ח צמוד מדד עם מח"מ של 12.4 שנים, תשואה לפידיון 2.8% ודירוג AAA "מעלות".
כ-0.9 מיליארד שקל גויסו ע"י חברת התקשורת בזק בהרחבת שתי סדרות של אג"ח שקלי בדירוג -AA "מעלות" ו-Aa3 "מידרוג": סדרה עם מח"מ של 4.1 שנים ותשואה לפידיון 4.6%, וסדרה עם מח"מ של 8.5 שנים ותשואה לפידיון 5.3%.
כ-4.7 מיליארד שקל גויסו ע"י יותר מ-20 חברות נדל"ן, בראשן חברות הנדל"ן המניב מבנה וסלע קפיטל נדל"ן שגייסו כל אחת כ-0.66 מיליארד שקל.
שוק הנגזרים התאפיין במגמה מעורבת במחזורי המסחר בינואר לעומת המחזור בחודש הקודם.
מחזור המסחר היומי באופציות על מדד ת"א-35 (חודשיות ושבועיות) עלה במעט והסתכם בכ-105 אלף יחידות בחודש ינואר, לעומת כ-102 אלף יחידות בחודש הקודם.
מדד הפחד VTA35 עלה מכ-16 נקודות בסוף דצמבר 2023 לכ-18 נקודות באמצע ינואר וירד בחזרה לכ-16 נקודות בסוף החודש. יצוין כי מדד הפחד בארה"ב – ה-VIX – עלה אף הוא מכ-12 נקודות בסוף דצמבר 2023 לכ-15 נקודות באמצע ינואר וירד במעט לכ-14 נקודות בסוף החודש. לעלייה במדד תרמה הדריכות בשווקים לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן, המהווה גורם מרכזי בהחלטות הריבית של הבנקים המרכזיים.
מחזור המסחר היומי באופציות הדולריות ירד מעט והסתכם בכ-26 אלף יחידות בחודש ינואר, לעומת כ-28 אלף יחידות בחודש הקודם. המחזור הנמוך יחסית הינו חרף התחזקות הדולר ביחס לשקל בכ-2.2% בינואר, תוך תנודתיות.
בשוק קרנות הסל נרשמו למסחר בינואר שמונה קרנות סל חדשות - ארבע קרנות של ילין לפידות על מדדי NASDAQ 100 ו- S&P 500, שלוש קרנות סל של פסגות על מדדי NASDAQ 100 ו- S&P 500, וקרן סל של קסם על מדד 50 S&P 500 TOP.
מנגד, שתי קרנות סל של קסם על מדדי איגרות החוב אינדקס Bullet צמוד 2023 ואינדקס Bullet שקלי 2023 פורקו ונמחקו מהמסחר.
שווי השוק של 488 קרנות הסל שנסחרו בבורסה בסוף ינואר 2024,היה גבוה בכ-3 מיליארד שקל לעומת השווי בסוף החודש הקודם, עלייה שמקורה ברכישות הציבור של קרנות מחקות העוקבות אחר מדדי מניות בחו"ל (כמפורט להלן), והסתכם בכ-128 מיליארד שקל. בנוסף, נסחרות בבורסה בת"א 36 קרנות חוץ, שווי החזקות הציבור בקרנות אלה בסוף ינואר 2024 היה גבוה בכ-0.7 מיליארד שקל לעומת השווי בסוף החודש הקודם והסתכם בכ-7.2 מיליארד שקל.
בינואר 2024 הציבור הזרים לקרנות המחקות (קרנות סל וקרנות פתוחות) כ-3.4 מיליארד שקל, מתוכם: כ-2.7 מיליארד שקל רכישות של קרנות מחקות אחר מדדי מניות בינלאומיים, בעיקר קרנות עוקבות אחר מדד S&P 500, כ-0.5 מיליארד שקל קרנות מחקות אחר מדדי איגרות חוב מקומיים, בעיקר קרנות העוקבות אחר מדדי איגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות – צמודות מדד - לטווח של עד 5 שנים, וכ-0.2 מיליארד שקל קרנות מחקות אחר מדדי איגרות חוב בינלאומיים.
בינואר 2024 הציבור הזרים לקרנות האקטיביות (קרנות פתוחות) כ-3.1 מיליארד שקל:
הציבור כ-2 מיליארד שקל הוזרמו לקרנות הכספיות, יותר מפי שניים הסכום שהוזרם בחודש הקודם. כ-0.8 מיליארד שקל הוזרמו לקרנות המשקיעות באג"ח בארץ פי ארבעה מהסכום שהוזרם בחודש הקודם, וכ-0.3 מיליארד שקל הוזרמו לקרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל זאת לאחר הזרמות בסכום דומה בחודש הקודם.
להתגברות ההזרמות לקרנות הכספיות ולקרנות המשקיעות באג"ח בארץ תרמה התגברות הלחימה ובעקבותיה העדפת האפיק הסולידי.