הקורונה כמבחן לחינוך לחדשנות בפריפריה

למידה מרחוק צילום דר עודד קינן

יום חמישי 21.1.2021, החל משעה 13:45, ללא תשלום

משרד המדע והטכנולוגיה, אוניברסיטת בן גוריון, מכון ויצמן למדע ומו"פ מדבר וים המלח, מזמינים אנשי חינוך והוראה ואת הציבור הרחב, לכנס השנתי המקוון הראשון, לחינוך מדעי כמנוף לצמיחה בפריפריה, כולל הרצאה מרכזית של שי רשף, נשיא ומייסד אוניברסיטת ההמונים ששינתה את פני הלימודים האקדמיים בארה"ב, שיתקיים ביום חמישי 21.1.2021, בין השעות 13:45-18:15.

היום ברור שהקורונה תמשיך אתנו הלאה, וגם ללא הקורונה, העתיד של החינוך תלוי במיומנויות של עבודה ולמידה מרחוק. אוריינות מדעית נמצאת בקשר ישיר עם צמיחה אישית וחברתית ומימוש אפשרויות להשכלה גבוהה. טכנולוגית מידע ותקשורת מתקדמת יכולות לחבר את תושבי הפריפריה למרכזי הידע, לטפח את האוריינות המדעית ולתרום לצמצום הפערים בין הפריפריה למרכז, אך שימוש יעיל בפלטפורמות אלו עדיין מהווה אתגר, היות ולמידה זו דורשת מיומנויות למידה אחרות, בנייה אחרת של תכניות לימוד ומתודיקה מגוונת, כמו גם מענה לצרכים חברתיים ורגשיים של הלומדים.

ד"ר עודד קינן, מנהל היחידה לאוריינות מדעית במו"פ מדבר וים המלח ו'חממת הערבה' ללימודי מדע, חקלאות וסביבה בערבה התיכונה: "התפרצות מגפת הקורונה נתנה לנו הצצה מאיימת לעתיד אליו אנחנו מתקדמים וכך נחשפו גם "מחלות הרקע" של החברה הישראלית. מערכת החינוך הישראלית נתפשה באי מוכנות כללית למעבר ללמידה המבוססת על מיומנויות המאה ה-21. כאשר הגיע רגע ההכרעה ומשבר הקורונה דרש את יישום המיומנויות שהיו אמורות להילמד בשנים האחרונות, המערכת כולה קרסה- משרד החינוך, המורים והתלמידים, לא הצליחו לעמוד באתגרים הדורשים מיומנויות בסיסיות של לימוד עצמאי, חשיבה ביקורתית ויצירתיות. בתחילת המעבר ללמידה מרחוק בסגר הראשון, עשתה מערכת החינוך "העתק הדבק" ללמידה הרגילה. רוב המורים פשוט החלו ללמד את הכיתות בשעות ארוכות ופרונטליות ב"זום" והתוצאות היו בהתאם ונחלו כישלון.

לאחר תקופה של חוסר יציבות וכאוס, החל מסתמן שינוי בחלק מבתי הספר והמוסדות החינוכיים, אך שינוי זה היה בעיקרו נחלתם של אלו שהייתה להם גישה למחשבים ניידים ותשתיות אינטרנט מפותחות. עם החזרה החלקית ללימודים בשנת הלימודים תשפ"א, ניסתה מערכת החינוך להפיק את הלקחים מהסגר הראשון ותלמידים ומורים החלו להסתגל ל"למידה היברידית", המשלבת לימודים בבית הספר עם למידה מקוונת מהבית. נראה היה שהמערכת מאמצת מיומנויות חדשות ומצליחה לייצר שינוי. גם בפריפריה ניתן היה להבחין בניצנים של גישור על הפערים בתשתיות ובידע, אך אלו היו איטיים יותר. לצערנו, הסגר השני טרף מחדש את הקלפים. המחקרים מראים, כי רק אחוז קטן מהתלמידים לוקח חלק בלמידה המקוונת וכי לקרוב לחצי מיליון תלמידים אין עדיין גישה לרשת.

בין הנושאים שיוצגו בכנס: למידה מרחוק-זום ומעבר לו, אתגרי הוראה ולמידה מרחוק, למידה פעילה מרחוק, משבר הקורונה כמנוף לחשיבה, מחדש על למידה, על מחלות וחיסונים, הנחיית מורים וצוותי הדרכה, על מדע וגנטיקה, טבע ואדם, השמים הם הגבול, אתגרי למידה מרחוק בחברה הערבית בדואית, אתגרים חוצי גבולות ומגזרים לשינוי האקלים, מרחבי למידה מרחוק, ללמוד בהרווארד בלי לצאת מהבית, תפקיד הרשות המקומית בלמידה מרחוק.

הפריפריה החברתית והגיאוגרפית בישראל יכולה להסתייע בכלים של למידה מרחוק גם בימי שגרה, כלים אלו יכולים לגשר על הפערים והמרחק. בפריפריה צריכים להשקיע יותר זמן, מאמץ ויצירתיות, על מנת לקבל גישה למרכזי המידע והידע, שבמרכז הארץ מובנת מאליה. ואכן, בתי ספר בפריפריה, שהטמיעו פדגוגיות חדשניות של למידה מרחוק בימי השגרה, צלחו את מצב החירום בצורה טובה יותר, מרוב בתי הספר בפריפריה, שעברו שנים של הזנחה. כעת, בזמן שהמגפה מונעת מבתי ספר להיפתח, נתוני הלמידה בפריפריה אינם מעודדים ויהיו לכך השלכות ארוכות טווח.

מו"פ מדבר וים המלח הוא מרכז מחקר ופיתוח של משרד המדע בחסות אוניברסיטת בן גוריון בפריפריה הגיאוגרפית בישראל. חוקרי המו"פ החיים ופועלים בארבע שלוחותיו: ים המלח, ערבה תיכונה, חבל איילות ומצפה רמון, חוקרים את אתגרי האזור ולוקחים חלק במערכת החינוך ובקהילות במרחב. מזה מספר שנים שהמו"פ מוביל תכניות לימוד וקורסים בלמידה מרחוק עבור תלמידים מכל הנגב.

קישור להרשמה לכנס: https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSf_mt-v92cGgQxHqsPnH7Hgsk4JxdJYNbGsJO5XGpRXsQRSFw/viewform?gxids=7628

קישור להשתתפות בכנס: https://weizmann.zoom.us/j/97487596718?pwd=QncrenE1N05mVkt5eGZOSEpHVHErUT09#success