סקירה כלכלית שבועית מאת בית דיסקונט 14/1/2024 – 7/1/2024

הגירעון התקציבי בשנת 2023 עמד על 4.2% תוצר, שהם 78 מיליארד ₪. הגירעון בשנת 2024 צפוי לעמוד על לפחות 110 מיליארד ₪, שהם בקירוב כ-6% תוצר
נקודות עיקריות:

בעולם:
ארה"ב: נתוני האינפלציה היו גבוהים מהצפוי, אולם, הרכב המדד יחד עם ירידה במדד המחירים ליצרן הגבירו את הציפיות להפחתת ריבית.
כיוון לעתיד: השווקים צופים הפחתת ריבית מהירה שמאפיינת מצבי מיתון, למרות האטה מתונה בלבד בכלכלה, לפיכך אנו מעריכים כי הריבית תרד בשיעור מתון יותר.

בישראל:
הגירעון התקציבי בשנת 2023 עמד על 4.2% תוצר, שהם 78 מיליארד ₪. הגירעון בשנת 2024 צפוי לעמוד על לפחות 110 מיליארד ₪, שהם בקירוב כ-6% תוצר.
על רקע המלחמה חלה ירידה חדה במכירת דירות חדשות, ובסיכום התקופה ינואר-נובמבר, היה היקף המכירות החודשי נמוך ב-30% בהשוואה ל-2022.
כיוון לעתיד: להערכתנו, מדד המחירים לצרכן לדצמבר שיפורסם הערב יצביע על עליה של 0.1% ואינפלציה שנתית של 3.1%.

ארה"ב
האינפלציה עלתה בדצמבר ל-3.4%, ואינפלציית הליבה ירדה ל-3.9%, ירידה מתונה מהצפוי. נראה כי הירידה בקצב השנתי של אינפלציית הליבה נבלמה ברמה של 3.5%-4%, כתוצאה מהמשך עליית מחירי השירותים. מנגד, מדד המחירים ליצרן (PPI) ירד ב-0.1%, יותר מהצפוי, והקצב השנתי הגיע ל-1%. השילוב של שני הנתונים מגביר את הסיכוי שאינפלציית מחירי הצרכנים (PCE), הנתון החשוב לפד ויתפרסם בסוף החודש, תהיה נמוכה, ועורר ציפיות בשווקים כי הפד יפחית את הריבית בקצב מואץ. עם זאת, לאור התבטאות בחירי הפד בשבוע האחרון, לפיהם הפחתת ריבית במרץ מוקדמת מדי, הסיכוי לכך קטן.

אירופה
האבטלה בגוש האירו ירדה ל-6.4%, בעקבות גידול במספר המועסקים, במקביל לגידול בכוח העבודה, ככל הנראה כתוצאה מהגירה. הירידה באבטלה בגוש לרמת שפל מפתיעה במיוחד למרות הקיפאון בצמיחה.

ישראל
בשנת 2023 נרשם בתקציב המדינה גירעון בהיקף של כ-78 מיליארד ₪, שהם 4.2% תוצר (לעומת עודף של 10 מיליארד ₪ ב-2022 = 0.6% תוצר), מזה: כ-34 מיליארד ₪ בחודש דצמבר. הכנסות המדינה ממיסים הצטמצמו ריאלית (בניכוי שינויי חקיקה והכנסות חריגות) בשיעור של 8%, ובפרט מיסים ישירים - ירידה של 9.4%. נציין, כי הירידה בהכנסות החלה עוד לפני המלחמה, בעיקר בשל ירידה בהכנסות מנדל"ן ומיסי חברות, ועליה בהחזרי המס, והתעצמה בעקבות המלחמה. במקביל, חלה ב-2023 עליה של 12.5% בהוצאות – כ-58 מיליארד ₪, כ-40% מזה הוצאות בגין המלחמה (כשליש מהוצאות המלחמה - אזרחיות).
הגירעון מומן באמצעות גיוס חוב מקומי נטו בהיקף של כ-33 מיליארד ₪, כ-23 מיליארד ₪ בחו"ל, 10 מיליארד ₪ הפרטה (קרקעות ונמל חיפה) ו-12 מיליארד ₪ שימוש בעודפים משנים קודמות. לשם השוואה, בשנת 2022, שהסתיימה, כאמור, עם עודף תקציבי, נרשם גיוס נטו שלילי (עודף פדיונות על הנפקות) בהיקף של 47 מיליארד ₪ (42 מיליארד ₪ בשוק המקומי).
בעת כתיבת שורות אלו מתקיימים דיונים על תקציב 2024, ולפיכך, עדיין לא ברור בכמה יסתכם הקיצוץ התקציבי, בכמה יעלו המיסים (ואיזה מיסים), ומכאן, מה יהיה היקף הגירעון. מכל מקום, מדובר על גירעון של לפחות 110 מיליארד ₪, שהם בקירוב כ-6% תוצר.
כזכור על רקע המלחמה, הכניסו חברות הדרוג מודיס ופיץ' את ישראל לרשימת מעקב, וחברת S&P הודיעה על הפחתת תחזית הדרוג מיציבה לשלילית. בימים אלה נמצאים נציגי חברת מודיס בישראל לצורך החלטה על דירוג המדינה. ללא ספק, בבסיס החלטת החברה (כמו גם של יתר חברות הדרוג) תעמוד ההתנהלות הפיסקאלית של הממשלה, בעיקר לגבי שנת 2025 וקדימה, כאשר זו תהיה תלויה במידה רבה בתמהיל ההוצאות של 2024 - זמניות לעומת פרמננטיות.
בחודש אוקטובר נרשמה ירידה חדה במכירת דירות חדשות, ובחודש נובמבר חלה עליה מסוימת, אם כי ממוצע החודשים אוקטובר-נובמבר נמוך ב-50% לערך בהשוואה לממוצע הרבעון השלישי 2023. יצויין, כי מגמת הירידה בשוק הנדל"ן החלה בשלהי 2021, ודווקא בחודשים שקדמו למלחמה הסתמנה מגמת התאוששות, שכאמור, נבלמה עם פרוץ המלחמה. כתוצאה, הממוצע החודשי בתקופה ינואר-נובמבר 2023 נמוך ב-30% לעומת ממוצע 2022. החולשה המתמשכת בשוק הנדל"ן הובילה לעליה בהיקף הדירות החדשות שנותרו למכירה, לרמת שיא של 63 אלף דירות בחודש נובמבר.
כזכור, מחירי הדירות החדשות ירדו מתחילת 2023 ועד חודש אוקטובר ב-2.5%, ולפיכך, מדד מחירי הדירות שיפורסם הערב צפוי לשפוך אור באשר למגמות בשוק הנדל"ן.


להלן הנתונים הצפויים להתפרסם השבוע: ארה"ב: מכירות קמעונאיות, ייצור תעשייתי (17/1), מדד אמון הצרכנים (19/1); גוש האירו: ייצור תעשייתי (15/1), אינפלציה (17/1) ; ישראל: סקר כוח אדם - 12/23, מדד המחירים לצרכן 12/23 (15/01), משרות פנויות – 12/23 (16/01).

אג"ח ממשלתי בחו"ל
בכירי הפד ממשיכים לדבר על כך שהריבית לא צפויה לרדת בקרוב, ולמרות העובדה שהאינפלציה יורדת מהר מהצפוי עדיין יש לשמור על ריבית מרסנת למשך זמן מה על מנת לוודא שהאינפלציה מגיעה ליעד (2%). למרות זאת, ההסתברות להפחתת ריבית כבר במרץ עלתה ל-78% לעומת 68% לפני שבוע, והשווקים צופים כי הריבית בסוף 2024 תעמוד על 3.65%, לעומת 3.9% הצפי לפני שבוע. להערכתנו, זהו קצב מהיר מאד, שתואם מצבי מיתון, ואינו עקבי עם נתוני הכלכלה האמריקאית, המצביעים על התרחבות, והעובדה כי האינפלציה, אמנם מתמתנת אך עדיין גבוהה מהיעד.
במקביל, בכירים ב-ECB משדרים טון דומה לאלה של הפד ומציינים כי מוקדם מדי לדבר על הפחתת ריבית, בין היתר לאור השיפור בתנאים הפיננסיים, שיקשו על ירידת האינפלציה.
תשואות אג"ח ממשלת ארה"ב ירדו לכל אורכו של העקום, והתשואות לשנתיים ול-10 שנים ירדו ב-20 ו-10 נקודות, בהתאמה, כתוצאה מהירידה בציפיות הריבית. מכיוון שאנו צופים כי הריבית תרד באופן מתון יותר מאשר הציפיות בשווקים, אנו מעריכים כי התשואות הארוכות צפויות לעלות.


שוק האג"ח הממשלתיות בישראל
בניגוד למגמה בעקום האמריקאי, חלה באג"ח השקלי עליית תשואות מינורית לאורכו של העקום. כתוצאה, התרחב פער התשואות בין אג"ח ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח האמריקאי ל-35 נ"ב, לעומת 25 נ"ב לפני שבוע (פער שלילי של 35 נ"ב ערב המלחמה). העליה בפער התשואות מבטאת עליה בפרמיית הסיכון, ועולה בקנה אחד עם העליה ב-CDS (ראו בהמשך).
בריבית לעוד שנה הגלומה בשוק החוזים לא חל שינוי, וזו עומדת על 3.3%, בעוד שאנו מעריכים שהריבית תרד במתינות ל-4%. כפי שציינו בעבר, בנק ישראל חוזר ומדגיש שמדיניות הריבית תיגזר, בין היתר, מההתנהלות התקציבית של הממשלה.


סחורות
מחיר הנפט ממשיך לרשום תנודתיות גבוהה לאור המתיחות הגיאופוליטית. בתחילת השבוע ירד על רקע הודעת סעודיה על הפחתת מחיר הנפט ללקוחותיה וסימנים להסכם בין חברות הספנות לחות'ים, ובהמשך עלה לאור התקפות המערב על החות'ים. בסיכום שבועי ירד המחיר ב-0.6%.


שוק המט"ח
השבוע פוחת השקל ב-1.6%, למרות יציבות בשער הדולר בעולם, ומתחילת שנת 2024 נחלש השקל ב-3%. בתחילה לוותה ההיחלשות בסנטימנט שלילי בשוקי המניות בחו"ל, ובפרט, בירידות חדות בנאסד"ק. אולם, בימים האחרונים פיחות השקל התחזק על רקע החמרה במצב הביטחוני בצפון, הידרדרות שבאה לידי ביטוי גם בעליה בפרמיית ה-CDS של ישראל, ולמרות התחדשות העליות בנאסד"ק. השקל הוא אחד המטבעות החלשים בעולם מתחילת השנה, למרות היציבות בשער בדולר בעולם.
להערכתנו, התנודתיות בשוק המט"ח תימשך על רקע אי הודאות הנובעת מהשלכות המלחמה.


הערות ואזהרות כלליות מטעם בנק דיסקונט לישראל בע"מ:
הניתוח הכלול בסקירה זו הינו למטרת אינפורמציה בלבד ואין לראות בו המלצה, תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל לקוח או הזמנה לייעוץ כאמור או הצעה להחזיק/לקנות /למכור ני"ע או נכסים פיננסיים או התחייבות של בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: "הבנק") לייעץ ללקוחותיו בהתאם לאמור בו. הניתוח מתפרסם בהתבסס, בין היתר, על נתונים ומידע גלויים לציבור שהונחו כמהימנים מבלי שנבדקו עצמאית, העשויים להיות חסרים, בלתי מדויקים, בלתי מעודכנים ואינם מתיימרים להוות ניתוח מלא של כלל הנושאים המפורטים בה או להחליף את שיקול דעתו העצמאי של הקורא. הדעות המובאות בסקירה מייצגות את עמדת מחבריה והן אינן זהות בהכרח לעמדת יועצי ההשקעות בבנק. הדעות האמורות נכונות ליום פרסומן לראשונה והן יכולות להשתנות בכל עת ללא הצורך בהודעה מוקדמת. הניתוח מופץ כחלק מתפוצה רחבה, וגם אם במסגרת תפוצה רחבה זו, הוא מגיע אליך אישית באמצעות הדוא"ל או בכל דרך או מדיה אחרת, אין לראות בו משום ניתוח או סקירה המותאמים לצרכיך ולנתונים האישיים שלך, לא מבחינת תוכן הניתוח, לא מבחינת סוגי הני"ע והנכסים הפיננסיים הנזכרים בו, ככל שיהיו ולא מכל בחינה אחרת. עשוי להיות למחברי הסקירה ו /או לבנק עניין אישי בנושא הסקירה. הבנק וכל חברה קשורה אליו ו /או בעלי מניותיו ו /או עובדיו ו /או מי מטעמו אינם לא יהיו אחראים לכל אי דיוק, שגיאה או כל פגם אחר בסקירה זו, לרבות ביחס לנתונים ו/או לכל נזק, ישיר או עקיף, שייגרם, אם ייגרם, כתוצאה מהסתמכות על סקירה זו, ואינם יכולים לערוב או להיות אחראים למהימנות המידע המפורט. אין להפיץ, להעתיק, לפרסם או לעשות כל שימוש אחר בסקירה זו ללא אישור הבנק מראש ובכתב. העברת הסקירה ופרסומה במלואה או בחלקה, ללא קבלת אישור הבנק כאמור לעיל הינה אסורה בהחלט. הבנק ו /או חברות הבנות שלו ו/או החברות הקשורות עוסקות, בין היתר בניהול תיקי השקעות, מסחר בניירות ערך, ביצוע עסקאות בבורסה ובפעילות בנקאית לסוגיה, ועשויים להחזיק ו /או לבצע, בין היתר, עסקאות בנייר הערך ו/או נכסים פיננסיים הנזכרים בסקירה זו, ככל שנזכרים, בהתאם או שלא בהתאם לאמור בה. תיתכן אפשרות שבסקירה נפלו שיבושי הגהה, ניסוח, טעויות, אי דיוקים וכו' למרות שהבנק נוקט באמצעים ככל יכולתו למונעם. השימוש באינטרנט חשוף לתקלות וסיכונים הטבועים ברשת האינטרנט ובמערכות ממוחשבות על אף שהבנק נוקט בכל האמצעים הסבירים למניעת תקלות וסיכונים, כאמור. לפיכך לא ישא הבנק באחריות לנזק ו/או הפסד ו/או הוצאה ו/או תוצאה שנגרמה כתוצאה משיבוש ו/או הפסקה בקווי התקשורת ו/או בהעברת הנתונים ככל שאלו נגרמו מתקלות שאינן בשליטת הבנק ושהבנק לא יכול היה למונען במאמץ סביר.