דירוג הרשויות המקומיות DUN'S100 של דן אנד ברדסטריט ישראל לשנת 2019: מי הרשות האיתנה ביותר?

אפרת שגב סמנכל מנהל אגף כלכלה מידע ומחקר דן אנד ברדסטריט צילום ניב קנטור

מהפך: ראשון לציון דורגה במקום הראשון מבין הערים הגדולות – הכנסותיה עלו, המענקים ירדו, שופר העודף בתקציב ואחוז גביית הארנונה. חולון במקום השני ות"א נדחקה למקום השלישי

מבין הערים הבינוניות – ראש העין קפצה למקום הראשון במקום הרצליה שירדה למקום השני
בני ברק חצתה לראשונה את רף 200 אלף התושבים ונכנסה לקטגוריית הערים הגדולות ודורגה במקום ה- 9

ראש העין ורמת השרון, חצו לראשונה את רף 50 אלף תושבים וקפצו לקטגוריית הערים הבינוניות
שיאנית הארנונה - ירושלים

ב"ש העיר הכי מפוקפקת לעסקים –העיר עם האחוז הגבוה ביותר של עסקים בסכנת סגירה ובהתאם שיעור אבטלה. פתח תקווה הכי ידידותית לעסקים מבין הערים הגדולות

שיעורי האבטלה הגבוהה ביותר 5.9% נרשמו בפריפריה (צפון/דרום) ואילו במרכז הארץ הנתון נמוך משמעותית 2.7% בלבד

אפרת שגב, סמנכ"ל הפיתוח העסקי בדן אנד ברדסטריט ישראל, ציינה כי
"דירוג הרשויות המקומיות של דן אנד ברדסטריט, המעיד על חוסנה הפיננסי של העיר ואפשרויות התעסוקה לתושבים בסביבתה, ממשיך להוות שיקוף לפערים הקיימים בחברה הישראלית. בעוד שהערים המשגשגות הן אלו הנהנות מקרבה למרכז ואיתה גם נגישות גבוהה לתשתיות, השכלה, ותעסוקה, ערי הפריפריה מציגות נתונים נמוכים משמעותית, אשר משפיעים על יציבות העסקים בהן, הפיתוח העירוני ורמת החיים של התושבים"

דירוג הרשויות המקומיות של DUN'S100 לשנת 2019 מבוסס על 5 פרמטרים המעידים על חוסנה הפיננסי והעסקי של הרשות המקומית. דירוג הרשויות המקומיות כולל 77 ערים בישראל ומתבסס על נתוני העסקים במשק ממאגרי דן אנד ברדסטריט וכן על הנתונים הפיננסים של הרשויות אשר מפורסמים על ידי משרד הפנים.

הפרמטרים לפיהם נקבע הדירוג הינם:

1. שיעור עודף / גרעון בתקציב הרגיל
פרמטר המעיד על איתנותה הפיננסית והתנהלותה הכספית של הרשות המקומית. התקציב הרגיל משמש ככלי העבודה העיקרי של הרשות המקומית ומהווה את תכנית העבודה השנתית מבחינה תקציבית.
2.שיעור גביית ארנונה

ארנונה היא מס שנתי המוטל על תושבי המדינה המחזיקים בנכס ונגבה על ידי הרשות המקומית, ומטרתו לממן את הפעילויות השונות של הרשות. על הגבייה אחראית הרשות המקומית, בה מצוי הנכס. יכולתה של העירייה לגבות מיסים משפיעה באופן ישיר על הכנסותיה שכן, מרבית הכנסות העירייה (מתקציב רגיל) נובעות מארנונה.

3.דירוג סוציו אקונומי
הדירוג הסוציו-אקונומי נערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ונועד, בין היתר, לשמש את משרד הפנים כאחד הקריטריונים להקצאת משאבים לרשויות המקומיות. המדד משקף את הרמה הכלכלית חברתית של האוכלוסייה ברשויות השונות. הרשויות סווגו ל-10 אשכולות (1-10 כאשר 10 הגבוה ביותר) ע"פ 14 משתנים: הכנסה ממוצעת לנפש, רמת מינוע, אחוז כלי רכב חדשים, אחוז זכאים לתעודת בגרות, אחוז סטודנטים, אחוז דורשי עבודה, אחוז המשתכרים עד שכר המינימום, אחוז המשתכרים מעל פעמיים השכר הממוצע, חציון גיל, יחס תלות (היחס בין הילדים והקשישים באוכלוסייה (אוכלוסייה תלויה) לבין מספר התושבים בגיל העבודה (אוכלוסייה יצרנית), אחוז משפחות עם ארבעה ילדים ויותר, אחוז מקבלי דמי אבטלה, אחוז מקבלי גמלה להבטחת הכנסה ואחוז מקבלי קצבת זקנה עם תוספת השלמת הכנסה.

4.מספר עסקים לאלף תושבים
הפרמטר הרביעי במודל הדירוג בוחן את מספר העסקים ביחס למספר תושבי העיר ע"פ נתוני דן אנד ברדסטריט. מספר העסקים כולל: חברות בע"מ, עוסקים מורשים, אגודות, עמותות ושותפויות. הפרמטר מעיד על רמת הפיתוח העסקי בעיר ועל אפשרויות התעסוקה בה.

5.שיעור מענקים לסך תקציב רגיל
הכנסותיהן של הרשויות המקומיות מורכבות משלושה חלקים:
הכנסות עצמיות המורכבות בעיקר מארנונה (כ-%68), הכנסות מרישוי עסקים, תברואה (קנסות תברואה, מיחזור), שמירה ובטחון, נכסים ציבוריים, פיקוח עירוני, בית משפט לעניינים מקומיים, מודעות ושלטים, הכנסות מתקבולי הורים (חינוך),הכנסות תכנון בניין ועיר (אגרת רישיונות בניה, קנסות בניה, ביקורת מבנים)
הכנסות ממשרדי ממשלה – הכנסות המתקבלות ממשרדי ממשלה שונים, בעיקר משרד החינוך והרווחה.
מענקים – המענקים ניתנים ע"י משרד הפנים, מדובר במענקים כגון מענק ניהול כספי תקין, מענק איזון, מענק בגין הקמת תאגיד מים ועוד.

שיעור מענקים לסך תקציב רגיל בוחן אילו רשויות נזקקות למענקים ולאילו רשויות הכנסות עצמיות גבוהות מספיק ולכן אינן נזקקות למענקי הסיוע.