הרצאתו של בארי טאף בכנס בנק ישראל

יציבות מקומית בעולם לא יציב,בארי טאף יועץ בכיר לנגיד וחבר בועדה המוניטרית, בנק ישראל
חוק בנק ישראל קובע שאחד מיעדי בנק ישראל הנו התמיכה ביציבותה של המערכת הפיננסית. ואולם, אנו מצויים סביבה עולמית מאוד לא יציבה, ואף מדאיגה. האם ניתן בכל זאת לשמור על יציבות מקומית, גם כאשר העולם איננו יציב? התשובה לשאלה זו היא חיובית, אולם רק בתנאי שנדע להתנהל בצורה נכונה.

ישנם מספר ערוצים דרכם חוסר היציבות העולמית יכולה לזלוג למשק ולהביא לחוסר יציבות במשק המקומי:

הערוץ הריאלי: המשק הישראלי הנו משק קטן ופתוח. היצוא והיבוא מהווים קרוב ל-40% מהתמ"ג, וצמיחת התמ"ג מתואמת במידה רבה עם הצמיחה במדינות המפותחות. פגיעה בכלכלה הריאלית בחו"ל תשפיע במהירות על הכלכלה הישראלית דרך ערוץ זה.
הערוץ הפיננסי: גם השווקים הפיננסיים גלובליים ומושפעים מאוד זה מזה. ניתן להבחין במתאם גבוה בין מדדי המניות בישראל ובחו"ל, ומתאמים דומים קיימים גם בשווקי האג"ח הממשלתיות. המתאם בשווקים הפיננסיים התגבר מאוד מאז פרוץ המשבר הפיננסי העולמי.
בנוסף, ישנם מספר תחומי חולשה שמהם יכולה לבוא הפגיעה במשק:


סחר החוץ – היצוא מאוד ריכוזי מבחינה ענפית ונשען במידה רבה על מוצרי טכנולוגיה עילית. מצד היבוא, ישראל היא יבואנית של חומרי גלם ומוצרי אנרגיה, ואנו חשופים מאוד לשינויים במחיריהם.
שוב, הערוץ הפיננסי: בשנים האחרונות גדל מאוד היקף ההשקעה של תושבי ישראל בחו"ל, ומצד שני, ההיקף הגדול של תנועות הון לתוך המשק מעמיד אותנו בפני סיכון של בריחת הון מהירה.
התחום הגיאופוליטי – בשנתיים האחרונות ראינו כיצד מרווחי ה-CDS, למשל, הפכו רגישים מאוד להתפתחויות בתחום זה.
אסונות טבע – לשמחתנו, לא נאלצנו להתמודד עד כה עם אסונות בקנה מידה גדול, אולם הסיכון לרעידת אדמה, למשל, תלוי ועומד.
אם כך, מה ניתן לעשות?

עלינו להתכונן כל הזמן, באופן רציף ומתמיד. ההתכוננות הטובה באה לידי ביטוי קודם כל בשמירה על משק בריא ואיתן בימי שגרה, וגם בפעולות יזומות ובצעדים מוכוונים שבאים לזהות את החולשות ולטפל בהן, ולבנות את יכולות התגובה. בהקשר זה, ניתן לדבר על ארבעת ה-"R’s":

Resistance, חוזק: שבא לידי ביטוי בתשתית החברתית, המשפטית והשלטונית, בפריון וברווחיות, במדיניות מקרו כלכלית נכונה, ובפיקוח יעיל על השווקים הפיננסיים.
Resilience, חסינות: שמתבטאת, למשל, בחוב הלאומי הנמוך יחסית, בשיעורי החיסכון הגבוהים, ובהיעדר אי איזונים מקרו כלכליים - למשל, מצבו הטוב של החשבון השוטף של מאזן התשלומים. יתרות המט"ח של בנק ישראל מהוות גם הן מקור חושב מאוד לחוסנו של המשק.
Recovery, חזרה: צריך גם לקחת בחשבון את היכולת להתאושש מהמשבר, אם יבוא. לשם כך נדרש מרווח תמרון פיסקלי, חופש פעולה מוניטרי, וגמישות במדיניות שמאפשרת הפעלת כלים יוצאי דופן בתקופות יוצאות דופן. יכולת ההתאוששות תלויה גם בקיומה של מדיניות מקרו יציבותית ערב המשבר, בשיתוף פעולה יעיל בין הרשויות וקובעי המדיניות, וכמובן במדיניות הנכונה שמקיימים בעת שגרה. נזילות בין-לאומית, שתלויה, בתורה, גם ביתרות המט"ח של המשק, חיונית גם היא.
Reforms, והפעם, לצערי, אין מילה שמתחילה בחית... רפורמות נדרשות בתחומים רבים של המשק והחברה בישראל, על מנת לשמור על החוזק, החוסן ויכולת ההתאוששות.
הלקח העיקרי שאנו לומדים מהמשברים האחרונים, הנו שאסור לנו לעולם להיות שאננים ולחשוב שאנו יודעים ומבינים הכל, ועלינו להתמיד ולהתכונן, ולשפר את איכות המדיניות והפיקוח על המערכת הפיננסית. ניתן, אם כן, להשיג מידה רבה של יציבות מקומית גם בעידן שבו הסביבה העולמית מאיימת, אולם, יכולת זו תלויה בהתנהלות שלנו בעת שגרה. עלינו להיות מוכוונים כל הזמן ליציבות הפיננסית, ומאמץ זה צריך להיות רציף ומתמיד – גם בזמנים טובים.