בנק ישראל התערב בשוק המט"ח באוקטובר ועדיין יש לו עוד "הרבה תחמושת" שככל הנראה לא יצטרך להשתמש בה

עולם מטבעות

עד ה-27/10 למעשה, כלומר לא כולל יומיים אחרונים של אוקטובר שיזקפו לנובמבר.

גם אם קצב המכירות הנוכחי ימשך (ובתחילת נובמבר אנו מעריכים שהקצב הואט) – בנק ישראל יוכל לרכוש בתוכנית הנוכחית בקצב זה במשך כחודשיים נוספים, כלומר באמצע טווח הערכתנו להמשך המלחמה בדרום (עוד 1-3 חודשים).

סביר מאוד להניח כי בנק ישראל אפילו לא יצטרך לרכוש בקצב הזה, מאחר ועיקר הצורך שלו בהתערבות היה לאחר מתקפת הטרור המפתיעה.

גם בתרחיש בו יהיה צורך בהמשך הרכישות מעבר לתוכנית המקורית (עד 30 מיליארד ש"ח) הדבר אפשרי לאור רזרבות מט"ח גבוהות מאוד שעמדו בסוף אוקטובר על 191 מיליארד דולר.

נזכיר כי ערב משבר הקורונה (ינואר 2020) רזרבות המט"ח עמדו על 130 מיליארד דולר, כלומר נמוך ב-61 מיליארד דולר מהרמה בסוף אוקטובר. התוצר אומנם גדל מאז – אך גם יחס הרזרבות לתוצר עומד כיום על 36.8%, גבוה מיחס זה בתחילת 2020 (נתון ראשוני אז 33.8%).

עניין זה מחזק את הערכתנו כי בנק ישראל יוכל למתן תרחיש של היחלשות חדה של השקל (מעבר למגמה העולמית) אם בכלל יהיה תרחיש כזה.

נזכיר כי בראיה חצי שנה/ שנה קדימה אנו מעריכים בתרחיש הבסיסי כי השקל יתחזק בשל סיבות שונות ובהן תמחור חסר קיצוני של השקל, הצפי שלנו לעלייה במניות בעולם והצפי להתאוששות כלכלית חדה בישראל לאחר המלחמה, תוך לפחות צמצום של פרמיית הסיכון הגלומה בשקל.